בג"ץ: הרבנות צריכה לקבוע בתוך שנה כללים לביצוע בדיקה גנטית לבירור יהדות

בית המשפט דחה את עתירת ישראל ביתנו לאסור על הבדיקות. השופטים לא קיבלו את הטענה כי המדינה מפלה לרעה עולים מברית המועצות לשעבר בהחלטה את מי לשלוח לבירור יהדות

אהרן רבינוביץ
אהרן רבינוביץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הרבנות הראשית בירושלים, ב-2106
הרבנות הראשית בירושלים, ב-2106צילום: ליאור מזרחי
אהרן רבינוביץ
אהרן רבינוביץ

בג"ץ דחה היום (רביעי) עתירה שדרשה לאסור על ביצוע בדיקה גנטית להוכחת יהדות, אולם קבע כי הרבנות הראשית צריכה לנסח בתוך שנה כללים שיסדירו את הנושא. העתירה הוגשה נגד הרבנות ובתי הדין הרבניים על ידי מפלגת ישראל ביתנו, יושב ראשה אביגדור ליברמן ועותרים נוספים. בעתירה גם נכתב כי המדינה מפלה לרעה עולים מברית המועצות לשעבר בהחלטה את מי לשלוח לבירור יהדות, אך בג"ץ לא קיבל טענה זו.

השופט ניל הנדל, שכתב את החלטת הרוב, קבע כי מהתגובה לעתירה "עולה חוסר בהירות בדבר הכללים המיושמים בבתי הדין הרבניים". הנדל ציין כי בתגובה המקדמית נכתב כי המדינה מציעה לערוך בדיקה גנטית רק כאשר יתר החומר שהוצג אינו מספיק, כלומר, כאשר היהדות לא תוכר ללא הבדיקה. אולם הנדל הוסיף כי בתגובה אחרת נכתב כי סירוב לבצע בדיקה "עשוי להיות בעל 'משקל נוסף' ו'חיזוק' לראיות", וכן שנציג בית הדין הרבני אמר בדיון כי סירוב לעבור את הבדיקה יכול לחזק את הקביעה כי היהדות לא הוכחה. לדברי הנדל, "חוסר בהירות זה, בדבר הבדיקה הגנטית ומעמדה, מחדד את הצורך בקביעת הנחיות ברורות בדבר הצעה מטעם בית הדין לערוך בדיקה גנטית, ונפקות הסירוב לערכה".

ליברמן במסיבת עיתונאים, בחודש שעבר
ליברמן במסיבת עיתונאים, בחודש שעברצילום: אוהד צויגנברג

השופט ג'ורג' קרא הצטרף להחלטתו של השופט הנדל וציין כי "קיומם של כללים כתובים היה מייתר הגשת העתירה דנן, שהוגשה על רקע טענות לאפליה בישומם של כללים שאינם ידועים ואינם מעוגנים בכתב. קיומם של כללים ברורים וכתובים ייתר מחלוקות ותחושת אפליה בעתיד".

השופט נעם סולברג סבר בדעת מיעוט כי אין להורות לרבנות לנסח כללים בכתב, וכי יש להותיר בידי בית הדין הרבני גמישות בהפעלת שיקול דעת. סולברג כתב כי הבדיקה הגנטית היא אפשרות העומדת לבחירת "המבקש ובן משפחתו, לפי שיקול דעתם", וכי הבדיקה עשויה להיות נוחה ויעילה יותר מאשר איתור ראיות, עדויות ומסמכים.

לפי תגובת המדינה לעתירה, נשיא בית הדין הרבני הגדול התבקש פעמים ספורות בשנים האחרונות לאשר ביצוע בדיקה גנטית בהליך לבירור יהדות. לפי הנתונים, עד סוף חודש מאי בשנה שעברה היתה פנייה אחת, ב-2018 היו שש פניות, ב-2016 היו שבע פניות, ובשלוש השנים שלפני כן היו שתי פניות ביחד.  עוד עלה מהנתונים כי בשנת 2017 פנו 3,868 אנשים בבקשה לבירור יהדותם, וכ-96% מהבקשות אושרו. ב-2018 הוגשו 3,451 בקשות לבירור יהדות, וכ-97% מהן אושרו.

בג"ץ, בנובמבר
בג"ץ, בנובמברצילום: אורן בן חקון

עוד קבע כי הליך בירור היהדות נעשה בשווה לגבי יוצאי ברית המועצות לשעבר, כמו גם ליוצאי הונגריה, מזרח אירופה, הודו, אנגליה וארצות הברית. "לשווא נטענה טענת אפליה, ופשיטא שלא ראוי לה, לטענה סתמית שכזו, להצמיח סעד למי שטען אותה" ציין סולברג.

במהלך הדיון הסכים נציג בית הדין הרבני להביא את סוגיית קביעת הכללים במסגרת של הנחיות בכתב לפני מועצת הרבנות הראשית, ועל כן סבר סולברג כי די בכך ואין הצדקה לחייב את הרבנות בקביעת כללים בכתב. סולברג אף ביקר את העותרים וציין כי לא מיצו את ההליכים שעמדו בפניהם ולא הגישו ערעור לבית הדין הרבני הגדול כי שהיה נדרש מהם ועל כן לדעתו היה טעם לחייב דווקא את העותרים בהוצאות ולא את המדינה, כפי שהחליטו שני חבריו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ