העליון: אין להכיר בהורה לא-ביולוגי בפונדקאות מרגע הלידה, אלא רק ממתן הצו

בקהילה הגאה מבקרים בחריפות את פסק הדין, שקבע שצו הורות לא יחול באופן רטרואקטיבי. לצד ההשלכות הרגשיות, המשמעויות הכלכליות עשויות להגיע לכדי עשרות אלפי שקלים

לי ירון
לי ירון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הפגנה בבאר שבע נגד אי החלת חוק הפונדקאות על זוגות הומאים, ב-2018. למצולמים אין קשר לכתבה
הפגנה בבאר שבע נגד אי החלת חוק הפונדקאות על זוגות הומאים, ב-2018. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אילן אסייג
לי ירון
לי ירון

בית המשפט העליון קבע אתמול (שני) כי בהליכי פונדקאות אין להכיר בהורה לא-ביולוגי באופן רטקוארטיבי מרגע הלידה - אלא רק ממועד מתן צו הורות על ידי בית משפט. פסק הדין קבע כי צו הורות שניתן על ידי בתי משפט מכונן את ההורות בעת מתן ההחלטה, ולא מצהיר על הורות שכבר קיימת. ההחלטה צפויה להשפיע גם על סוגים אחרים של הורות לא-ביולוגית, כמו זוגות לסביים.  

שופטי בית המשפט העליון ניל הנדל, ג'ורג' קרא ודוד מינץ קיבלו את ערעורו של היועץ המשפטי לממשלה על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שהכיר בהורותם של שני אבות כמעט מיום הלידה. היועץ טען בין היתר כי פונדקאות חו"ל אינה מוסדרת בחקיקה הישראלית, ולכן בדומה לפונדקאות בישראל, יש לקבוע את ההורות בהליך שיפוטי. 

לצד המשמעות הרגשית, ההשלכות הכלכליות של אי הכרה בהורה מיום הלידה או מיום מתן פסק דין בחו"ל עלולות להגיע עד עשרות אלפי שקלים, בשל אי קבלת הטבות ממס הכנסה וחופשת לידה. בנוסף, מעמד ההורה משפיע על ירושה, מזונות, משמורת, ביטוח לאומי ועוד.

בשנים האחרונות ניתנו עשרות פסקי דין בבתי משפט לענייני משפחה שכן הכירו בהורות רטרואקטיבית, בנימוק שטובת הילד במשפחה להט"בית היא כי שני ההורים יוכרו מיום הלידה. היועמ"ש טען בין היתר בערעור כי בית המשפט העליון נדרש לייצר הלכה ברורה בנושא. 

מנדלבליט בכנסת, בשבוע שעבר. השופטים המליצו כי הכנסת תסדיר את הנושא
מנדלבליט בכנסת, בשבוע שעבר. השופטים המליצו כי הכנסת תסדיר את הנושא צילום: אמיל סלמן

פסק הדין שפורסם אתמול קובע כי על דרך הכלל לא ינתנו צווי הורות שתחולתם מיום הלידה: בפונדקאות כלל לא, ובהורות לסבית, רק אם הבקשה לצו הוגשה תוך 90 ימים מיום הלידה. עוד כתבו השופטים כי "ככל שמתרחקים ממודל ההולדה הטבעית ופונים לפרוצדורות מורכבות יותר, ראוי להגביר את הפיקוח על התהליך, להגן על טובת היילוד העתידי, ולשמש לו קול".

עוד נקבע כי זכויות כלכליות של המשפחה אינן טעם המצדיק כשלעצמו את ההכרה בקיומה של ההורות מיום הלידה, כפי שהיא היתה בפועל. "גם אם לעיתוי ההכרה השלכות כלכליות מסוימות על בן הזוג (ובעקיפין, על הילדים), אין בהן כדי להטות את הכף ולהצדיק חריגה מכלל התחולה העתידית של צו ההורות הפסיקתי", נכתב בפסק הדין. החשש שציין בית המשפט בין היתר הוא שתיווצר "הורות משולשת", שהמשפט הישראלי לא מכיר בה. השופטים המליצו להסדיר את הנושא בחקיקה.  

בקהילה הגאה קבלו באכזבה את ההחלטה. עורכי דין המייצגים תיקי הורות רבים סבורים כי פסק הדין יחזיר את הקהילה שנים ארוכות לאחור. "פסק הדין מאמץ את התפישה שיש הורה 'טבעי' והורה 'לא טבעי'. הוא מבוסס על עמדה שבית המשפט עשה עם הקהילה 'חסד', פעל לטובתה לפנים משורת הדין ומפאת כורח השעה", אמר עו"ד חגי קלעי המייצג תיקים רבים מסוג זה. "לא הזכות לשוויון והזכות להורות היא שעומדת על הכף, אלא נדיבותו של האדון שזורק פירורי צדק לקהל נתיניו".

לדבריו פסק הדין יקשה על להט"בים בכל מקום, ו"ישפיע על הטון הלעומתי, המתנשא והמשפיל של המדינה". הוא הוסיף כי ההחלטה תתן "רוח גבית לחיטוט בלתי נסבל בחייהן של אמהות על מנת לבדוק שהן זכאיות להטבה של הכרה בהורותן". 

איתי פנקס ארד ומשפחתו בבית המשפט העליון, לפני כשנתיים. "הורים טבעיים בדיוק כמו כולם"
איתי פנקס ארד ומשפחתו בבית המשפט העליון, לפני כשנתיים. "הורים טבעיים בדיוק כמו כולם"צילום: גיל כהן מגן

לדברי עו"ד דניאלה יעקובי פסק הדין "מאייד הישגים אדירים שהושגו בשנים של עבודה מאומצת, ביזע ודמעות". היא הוסיפה כי "מעתה יהיה לחברי הקהילה עוד הרבה יותר קשה לקבל צווי הורות, בכל עת בה הם לא יעמדו בתנאים הדרקוניים והמפלים שקבעה המדינה". היא ביקרה את הקביעה לפיה יש לנהוג בזהירות במתן הצו ולהרחיב את הפיקוח על התהליך: "כאילו שהמדינה לא מערימה על משפחות הנמנות על הקהילה הגאה קשיים גם ככה". 

"פסק הדין מעציב, מתסכל ומותיר תחושה של אכזבה קשה מבית המשפט העליון, אשר מותיר את הקהילה הלהט"בית לחסדי הרשות המחוקקת, שעה שלכל ברור וידוע כי זו מעולם לא הביאה בשורה לקהילה", הוסיפה יעקובי. 

חבר מועצת העיר תל אביב ומחזיק תיק הגאווה, איתי פנקס ארד, ויו"ר עמותת אבות גאים, עוז פרבין, מסרו בתגובה: "אנחנו הורים טבעיים בדיוק כמו כולם. בשנת 2020, לא יכול להיות שהמדינה ובית המשפט ימשיכו לראות אותנו כמשפחות חשודות המצריכות "פיקוח קפדני והדוק", ואין סיבה שנמשיך להסתפק ב"פתרונות זמניים" להסדרת ההורות שלנו בישראל".

הורות "לא-טבעית"? 

פסק הדין עסק בבקשה של שני אבות לקבוע כי צו הורות פסיקתי לאב שאינו ביולוגי יחול מיום לידת שני ילדיהם, ולא מיום מתן הצו. השניים התחתנו בחו"ל והביאו תאומים בעזרת פונדקאית בארה"ב.

שופט העליון ניל הנדל בכנסת, בחודש שעבר. "ראוי להגביר את הפיקוח על התהליך"
שופט העליון ניל הנדל בכנסת, בחודש שעבר. "ראוי להגביר את הפיקוח על התהליך"צילום: אוהד צויגנברג

הילדים נולדו במאי 2016, וחודש לאחר מכן ניתן בבית משפט במינסוטה פסק דין שניתק את הזיקה בין הפונדקאית לילדים, וציווה להנפיק רישומי לידה מתוקנים עם ההורה הביולוגי כהורה יחיד. שבוע לאחר מכן הכיר בית משפט ישראלי באבהותו על פי בדיקת סיווג רקמות, והפנה את הזוג להליך נפרד בנוגע לאב שאינו ביולוגי.

בית משפט קבע בהסכמת ההורים שהצו יחול ממועד מתן פסק הדין בארה"ב. היועץ המשפטי לממשלה ערער על הכרעה זו וטען כי צו ההורות "נושא אופי מכונן מובהק: הוא שמנתק את זיקתה ההורית של האם הנושאת, והוא שמעגן את מעמד ההורים המיועדים, לרבות ההורה נטול הזיקה הגנטית ליילוד". היועץ הוסיף כי "הוא אינו מצהיר על עובדה קיימת, אלא יוצר ומכונן הורות חדשה".

היועץ המשפטי לממשלה הדגיש כי צו ההורות הפסיקתי נועד "אך להקל, ולצמצם את זמן ההמתנה עד לכינון ההורות באמצעות פסיקה משפטית וכמו כן להחליף את הביטוי 'אימוץ' המתייחס בדרך כלל לילד קיים". הוא הוסיף כי אין להשוות את "מעמד ההורות מכוח 'זיקה לזיקה' להורות 'טבעית'". 

הפגנה למען פונדקאות לזוגות גאים בתל אביב, ב-2018. למצולמים אין קשר לכתבה
הפגנה למען פונדקאות לזוגות גאים בתל אביב, ב-2018. למצולמים אין קשר לכתבה צילום: תומר אפלבאום

היועץ המשפטי לממשלה הוסיף כי תחולה רטרואקטיבית מעוררת קושי מיוחד בהקשר של פונדקאות חו"ל, כיוון שהמשפט הישראלי לא מכיר ביותר משני הורים. "ברי כי הדין הישראלי אינו מאפשר להכיר בהורות בן זוגו של ההורה הגנטי – עד לניתוק הזיקה הפיזיולוגית של האם הנושאת ליילוד". לכן, לעמדתו, על בית המשפט הישראלי לוודא תחילה שניתן להכיר בניתוק הזיקה של הפונדקאית, ורק אז ניתן ליצור את ההורות. 

"ההרגשה מקריאת פסק הדין היא של אגרוף בבטן הרכה, של חוסר צדק משווע, ושל פגיעה בשוויון הבסיסי" אומרת עו"ד ויקטוריה גלפנד, שייצגה את זוג ההורים יחד עם עו"ד דפנה כהן-סטאו ובת-חן גרינבלט. "בפסק הדין כאילו הושמעה קריאה מצד שופטי העליון להגברת הפיקוח על ההורות 'לא-טבעית' –  להחלת קריטריונים נוקשים ומוחלטים אילו מקרים יהיו זכאים להכרה מהירה בהורות ומתי יהיה על המשפחות להוכיח כי הורותם חפה מפשע".

לדבריה "אנו בוחנים את המשך צעדינו, הן מבחינה ציבורית והן משפטית; לאור תוצאותיו הקשות של פסק הדין, בימים הקרובים אנו נערכים להגיש לבית המשפט העליון בקשה לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ