בג"ץ אסר על המדינה להפעיל את שב"כ למעקב אחר חולי קורונה ללא חקיקה

השופטים קבעו כי יש להעביר את המהלך לחקיקה בכנסת מאחר שמדובר ב"אמצעי הפוגע פגיעה קשה בזכות החוקתית לפרטיות, ואין להקל בו ראש". עיתונאים יוחרגו מהמעקבים על מנת להגן על מקורותיהם

נטעאל בנדל
נטעאל בנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
השופטים סולברג, חיות ומלצר נכנסים לדיון בעתירה, לפני כשבועיים
השופטים סולברג, חיות ומלצר נכנסים לדיון בעתירה, לפני כשבועייםצילום: עמית שאבי

בג"ץ קבע הערב (ראשון) כי יש לעגן את פעילות שב"כ במסגרת הטיפול במשבר הקורונה בחקיקה בכנסת. ההחלטה התקבלה במסגרת העתירות נגד התקנות לשעת חירום המסמיכות את שירות הביטחון הכללי ואת המשטרה לעקוב אחר אזרחים כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

בג"ץ קבע כי יהיה על המדינה להשלים את תהליך החקיקה בתוך שבועות אחדים. נשיאת העליון קבעה בהחלטה כי ככל שמעורבותו של השב"כ בטיפול במשבר תתארך מעבר ל-30 באפריל, יום חמישי, "יש צורך לעגן את סמכותו לעשות כן במסגרת חקיקה ראשית מתאימה, דוגמת הוראת שעה זמנית. זאת בהינתן העובדה כי האמצעי שנבחר על ידי המדינה במסגרת החלטת ההסמכה הוא אמצעי הפוגע פגיעה קשה בזכות החוקתית לפרטיות, ואין להקל בו ראש".

בהקשר הזה, צוין בהחלטה כי "הבחירה לעשות שימוש בארגון הביטחון המסכל של המדינה לצורך מעקב אחר מי שאינם מבקשים לפגוע בה, מבלי שניתנה הסכמה לכך מצד מושאי המעקב, מעוררת קושי רב ביותר ויש לחתור למציאת חלופה הולמת אחרת, המגשימה את עקרונות הגנת הפרטיות".

עוד קבע בג"ץ הערב כי על מנת להגן על מקורות של עיתונאים, נקבע מתווה שבמסגרתו עיתונאי שיאובחן כחולה בנגיף יצטרך לתת את הסכמתו להעברת הפרטים שלו לשב"כ. משרד הבריאות יחזיק ברשימת העיתונאים המחזיקים בתעודת עיתונאי לצורך כך. ככל שהעיתונאי יסרב, הוא יוכל לפנות לבית המשפט בתוך 24 שעות כדי לקבל צו שימנע את העברת הפרטים לשב"כ. בחקירה האפידמיולוגית, יצהיר העיתונאי כי הוא מתחייב ליידע בעצמו את מקורותיו העיתונאיים ככך שבא עמם במגע בשבועיים שקדמו לאבחונו.

כיכר דיזנגוף בתל אביב, ביום שלישיצילום: עופר וקנין

"לחופש העיתונות ולהגנה על מקורות עיתונאיים משנה חשיבות בימים של משבר לאומי", כתבו השופטים בהחלטתם. "ממילא בימים אלה רוב השיחות עם מקורות נעשות בטלפון ואינן כרוכות במפגש פיזי, ועל כן המתווה שנקבע אינו צפוי לעורר קושי מיוחד. מתווה זה יחול ממועד מתן פסק הדין".

העותרים, עו"ד שחר בן מאיר, האגודה לזכויות האזרח, עדאלה וארגון העיתונאים, טענו כי מעקבי שב"כ והמשטרה פוגעים בזכות לכבוד מתוקף חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המדינה טוענת מנגד - באמצעות הפרקליטים שוש שמואלי וראובן אידלמן - כי התהליך נועד להציל חיים, וכי בנסיבות של התפרצות המגפה "קשה לומר שהחולה יחוש מבוזה או מושפל מאיסוף המידע ועיבודו". ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, אמרה בדיון שנערך בעתירות לפני כשבועיים כי המשרד שוקל להרחיב משמעותית את השימוש באמצעי המעקב של שב"כ. 

סדצקי אמרה אז בדיון כי ההרחבה המוצעת תכלול מעקב שב"כ גם אחר המעגל השני של מגעים עם חולי קורונה - מגע עם מי שהיה במגע עם חולה. לדבריה, "אנחנו עוקבים כל הזמן אחר הטכנולוגיות החלופיות, אבל קודם צריך שיהיה חיסון אוכלוסייתי. ברגע שיהיה כזה ניתן תעודות לאנשים שלא יכולים להידבק. על אותם אנשים נבקש פטור כדי שלא נצטרך לקבל עליהם מידע".

בנוסף, לפני כשבועיים הודיעה המדינה לבג"ץ כי היא שוקלת להטיל משימות נוספות על שב"כ במסגרת המאבק בהתפשטות המגפה, בניסיון לשפר את הסיוע הניתן למשרד הבריאות, ולהסיר חלקית את המגבלות על חופש התנועה. ל"הארץ" נודע כי המשימה החדשה היא שימוש במידע ששב"כ כבר אסף כדי למפות אזורי תחלואה, באופן שיקבע אם ניתן להחזירם לשגרה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ