בג"ץ קבע: אין לבתי חולים סמכות לאסור על הכנסת חמץ בפסח

לפי פסק הדין האיסור פוגע בזכויות יסוד מן השורה הראשונה, בהן החופש מדת, ולמאבטחים אין סמכות לאכוף אותו. בתי החולים, משרד הבריאות והרבנות נדרשו לקיים את פסק הדין בתוך עשרה חודשים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הכניסה למיון בבית החולים איכילוב, ב-2018
הכניסה למיון בבית החולים איכילוב, ב-2018צילום: אייל טואג

בג"ץ קבע היום (חמישי) כי אין לבתי החולים בישראל סמכות לאסור על הכנסת חמץ בפסח, לבצע חיפוש במזון ובכלים של באי בתי החולים או להעיר להם על כשרות המזון. השופטים קבעו כי האיסור הגורף על הכנסת חמץ "פוגע בזכויות יסוד מן השורה הראשונה לאוטונומיה של הפרט ולחופש מדת". לפי ההחלטה, על בתי החולים, משרד הבריאות והרבנות הראשית למצוא פתרון שיהלום את פסק הדין בתוך עשרה חודשים.

השופטים הדגישו כי "בכל הנוגע למאבטחי בתי החולים, אלה יימנעו מנקיטת צעדים כלשהם לאכיפת נושא הכשרות בפסח, לרבות בדרך של הערות לבאי בתי החולים בנושאי מזון וכשרותו". לפי פסק הדין, האיסור להכניס לבתי החולים כל אוכל מלבד פירות וירקות טריים או אוכל ארוז שעליו חותמת כשרות לפסח במהלך החג, לא נקבע בהחלטה של משרד הבריאות, אלא הוטל על ידי מרבית בתי החולים בארץ בעקבות דרישה של הרבנות הראשית.

בפסק הדין נכתב כי האיסור "פוגע בכבוד המטופל ובהכרה בזכותו להגדרה עצמית ולמימוש בחירותיו והעדפותיו. בהינתן הנסיבות המובילות בדרך כלל לאשפוז בבית חולים, ולנוכח מאפייני מתכונת האשפוז, אשר במסגרתה חדרו של המטופל הוא מרחב המחייה האישי היחידי העומד לרשותו, נקבע כי עוצמת הפגיעה בזכויות אלו היא ניכרת".

כיסוי חמץ בסופרמרקט בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

עוד הדגיש הרכב בג"ץ כי "הנהלות בתי החולים לא הצביעו על הסמכה ברורה ומפורשת לאסור על הכנסת מזון לשטחי בתי החולים מטעמי דת". הם הוסיפו כי על בתי החולים לאפשר למטופלים לשמור על כשרות, אך ללא פגיעה ביתר השוהים במקום: "יש לאפשר שמירה על כשרות מטבח בית החולים בפסח ועל כשרות המזון המסופק על ידו לחדרי האוכל למטופלים החפצים בכך. בד בבד אנו סבורים כי יש לחתור לפתרון שיאפשר זאת בלא פגיעה קשה באוטונומיית המטופלים לצרוך מזון בדל"ת אמות המרחב האישי שלהם".

העתירה נידונה בהרכב של השופטים עופר גרוסקופף ועוזי פוגלמן שהחזיקו בדעת הרוב, והשופט ניל הנדל שהחזיק בדעת המיעוט. היא הוגשה במארס 2018 על ידי הפורום החילוני, שהגיש את העתירה באמצעות עו"ד יאיר נהוראי, יחד עם עמותת עדאלה ועותרים נוספים.

השופט הנדל סבר, בדעת מיעוט, כי "עסקינן בקונפליקט חברתי המצריך פתרון חברתי. לא מדובר בהתנגשות בין זכויות המחייבת הכרעה לטובת צד אחד, אלא במקרה שבו לכל הצדדים יש זכויות בחברה דמוקרטית, ושראוי להסדירו בהסכמה מחוץ לכתלי בית המשפט ולא בהכרעה שיפוטית".

מהרבנות הראשית נמסר בתגובה להחלטה: "הרבנות הראשית לישראל מצרה מאוד על החלטת בית המשפט העליון להתיר הכנסת חמץ בפסח לבתי חולים. למרבה הצער, בפסק הדין לא ניתן משקל מספק למרבית אזרחי מדינת ישראל אשר נמנעים מצריכת ומגע עם חמץ בפסח ונזקקים להתאשפז בבתי החולים בחג הפסח, והועדפה עמדת המיעוט ובכך נוצרה פגיעה אנושה ברוב הציבור".

עוד נמסר: "הרבנות הראשית מביעה את חששה כי מעבר לפגיעה בצביונה היהודי של מדינת ישראל, הכנסת חמץ לבתי החולים במהלך חג הפסח תגרום לשומרי כשרות להדיר את עצמם מבתי החולים תוך הימנעות מקבלת טיפול רפואי, ובכך אף לסכן את בריאותם, למרבה הצער וכתוצאה מפסק הדין הרבנות הראשית תתקשה להבטיח מזון כשר בבתי החולים. בכוונת הרבנות הראשית לפעול להגשת בקשה לבית המשפט לקיים דיון נוסף בתקווה שיביא לשינוי ההחלטה המצערת".

מהפורום החילוני נמסר: "בג"ץ קיבל היום את כל טענותינו. זהו יום חג  לדמוקרטיה הישראלית בכלל ולציבור החילוני בישראל בפרט". עו"ד סאוסן זהר מעדאלה מסרה כי "החלטת בג"ץ מביאה סוף לנוהג המשפיל שביזה את החולים, העובדים והמבקרים בבתי החולים. אנו מברכים על הפסיקה שקובעת בבירור, כי לא ניתן לכפות על הציבור חוקי דת. הצורך לאפשר לציבור שומר מסורת לקיים את אמונותיו אינו יכול לגבור על החירויות הבסיסיות של הציבור הערבי ושל אף אדם אחר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ