בג"ץ דחה את העתירות נגד ההסכם הקואליציוני והרכבת ממשלה בראשות נתניהו

השופטים קבעו פה אחד כי "התערבות חיצונית בהרכבת הממשלה פוגעת בעקרון הכרעת הרוב" וכי "לעת הזו אין מקום להתערב בהסכם הקואליציוני". לצד זאת הם מתחו ביקורת על סעיפיו וכתבו כי מדובר ב"הסכם חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים"

נטעאל בנדל
נטעאל בנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדיון בבג"ץ בעתירה נגד העברת המנדט להרכבת הממשלה לנתניהו, ביום ראשון
הדיון בבג"ץ בעתירה נגד העברת המנדט להרכבת הממשלה לנתניהו, ביום ראשוןצילום: יוסי זמיר

בג"ץ הודיע הערב (רביעי) כי הוא דוחה פה אחד את העתירות נגד ההסכם הקואליציוני והרכבת ממשלה בראשות בנימין נתניהו. השופטים קבעו כי ככל שהדבר נוגע לתנאי הכשירות הקבועים בחוק, כתב אישום התלוי ועומד נגד חבר כנסת אינו מונע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה עליו, ולפיכך את מינויו לעמוד בראשה. עם זאת כתבו השופטים כי אין להסתפק בכך שחבר כנסת כשיר על פי חוק להרכיב ממשלה, וכי יש להפעיל את העיקרון שלפיו "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד".

השופטים ציינו כי ההחלטה לבקש מהנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת "כרוכה בהפעלת שיקול דעת פוליטי רחב. היא נועדה לתרגם את דין הבוחר לכדי תמיכה באחד מחברי הכנסת לתפקיד ראש הממשלה באמצעות רוב מתוך חברי הכנסת התומכים בבקשה. עניין זה מצוי בלב ליבו של ההליך הדמוקרטי. התערבות חיצונית בהליך זה יש בה משום פגיעה מהותית בעקרון הכרעת הרוב העומד בבסיס שיטת המשטר שלנו".

נתניהו בכנס של הליכוד בלוד, בפברוארצילום: אילן אסייג

השופטים הבהירו כי בניגוד להלכת דרעי פנחסי, שבה הורה בג"ץ לראש הממשלה דאז לפטר את שר הפנים אריה דרעי וסגן שר הדתות רפאל פנחסי, הרי שבמקרה זה הגורם הממנה הם חברי הכנסת ולא ניתן להתערב בהחלטתם אלא במקרים קיצוניים במיוחד. בנימוקיהם כתבו השופטים כי באשר להטלת תפקיד הרכבת הממשלה, מתעוררת השאלה מיהו "הגורם הממנה" שאת שיקול דעתו ניתן לבחון. הם ציינו כי מבין ארבעת הגורמים שמנו העותרים, הגורם היחיד המפעיל שיקול דעת שניתן לבחון בהקשר זה, הוא חברי הכנסת המבקשים להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מהם. השופטים קבעו כי שיקול הדעת של נשיא המדינה ויו"ר הכנסת בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה הוא כה מצוצמצם, שממילא אין להתערב בו - מאחר ומרב שיקול הדעת הינו של חברי הכנסת.

לפי השופטים, "הביקורת השיפוטית על החלטות הכנסת אינה דומה לביקורת השיפוטית על החלטות של רשויות מנהליות... מן המהות הפוליטית המובהקת המאפיינת את החלטת רוב חברי הכנסת, נגזר גם היקפה המצומצם ביותר של הביקורת השיפוטית שניתן להפעיל לגבי החלטה כזו. לפיכך, ואף שבחינת שיקול הדעת של חברי הכנסת אפשרית מבחינה מושגית, מקובלת עלינו עמדת היועץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי לכנסת שלפיה התערבות בשיקול דעת זה מוגבלת למצבים חריגים ונדירים ביותר ולנסיבות קיצוניות בלבד. המקרה שלפנינו אינו נמנה עמם".

הפגנה של התנועה לאיכות השלטון נגד גנץ ונתניהו בכיכר רבין בתל אביב, בשבוע שעברצילום: תומר אפלבאום

השופטים הבהירו כי אין במסקנה המשפטית שאליה הגיעו כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים ועומדים נגד נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים. אולם, כתבו, "תוצאה זו היא פועל יוצא של הדין ומשאמרנו זאת נאמר גם שחזקת החפות עומדת לו. תפקידו של בית המשפט מוגבל לבחינת עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. על כן, כאשר נמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת – שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין".

לגבי ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן, השופטים כתבו כי מדובר "בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים. כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר. כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה".

עם זאת, אף שהשופטים ציינו כי ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן חריג גם בהשוואה להסכמים קואליציוניים מהעבר שנדונו בבית המשפט, ואף "שהוא מעורר 'קשיים משפטיים לא מבוטלים'", הם פסקו כי "לעת הזו אין מקום להתערב באיזה מסעיפיו".

בכל הנוגע לסעיפים בהסכם הקואליציוני העוסקים בחקיקה עתידית, נפסק כי בית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה בטרם הושלמו, בין אם הם בעיצומם או שטרם באו לעולם. לפיכך, לא נמצא מקום להידרש להוראות בהסכם הקואליציוני העוסקות בחקיקה עתידית, וזאת מבלי שהדבר ייחשב כמתן הכשר להוראות המנויות שם "אשר חלקן לפחות מעוררות על פני הדברים קשיים לא מבוטלים".

באשר למתן ראשות ועדות לאופוזיציה ומינוי שני נציגים מן הקואליציה לוועדה לבחירת שופטים (סעיפים 22 ו-26 להסכם הקואליציוני), נקבע כי סעיפים אלו מעוררים קושי לא מבוטל, אך משטרם התקבלה הצעת הוועדה המסדרת להקמת הוועדות הקבועות הטעונה אישור מליאת הכנסת וטרם התקיימה הצבעה חשאית בכנסת לצורך בחירת נציגיה לוועדה לבחירת שופטים, אין מקום לחרוג מהכלל שלפיו לא תופעל ביקורת שיפוטית על מעשי הרשות טרם שאלה התגבשו.

באשר לקבוצת הסעיפים בהסכם העוסקים בהגבלת תקופת החירום; הקפאת מינויים והגבלת חקיקה נקבע כי לאור ההבהרות של הצדדים וההבהרה הכללית בדיון שלפיה הוראות ההסכם הקואליציוני כפופות לחקיקה, לחקיקת משנה ולפסיקה, לא גלומה בסעיפים אלה בהסכם הקואליציוני אי חוקיות או פגיעה בתקנת הציבור המחייבת את ביטולן על ידי בית המשפט. עם זאת, נקבע כי ככל שתתעורר סוגיה ספציפית הנוגעת ליישומה הקונקרטי של הוראה כלשהי מן ההוראות הנ"ל, ייבחנו הדברים בשעתם ולגופם.

חיות כתבה על הסעיפים אשר מוגבלים לתקופת החירום כי "הועלה החשש כי תקופת החירום אינה מוגדרת דיה וכי הלכה למעשה במהלכה תשותק פעילות הכנסת ולא יבוצעו מינויים חיוניים". עם זאת, היא ציינה שמהבהרות הסיעות עולה כי "תקופת החירום תוגבל לשישה חודשים מיום השבעת הממשלה וכי לא ניתן יהיה להאריכה. עוד הובהר כי הקפאת המינויים תחול למשך 100 ימים מיום השבעת הממשלה וכי בהסכמה ניתן יהיה להביא מינויים לאישור הממשלה עוד קודם לכן". גם בנוגע להגבלת החקיקה נשענת חיות על הודעת המפלגות, בה הובהר כי עניינה "מתן קדימות לחקיקה הנוגעת למשבר הקורונה, וכי אין בכך כדי לעצור או למנוע חקיקה שאינה נוגעת למשבר". 

במהלך הדיונים שהועברו בשידור חי הסכימו המשתתפים כי חוק יסוד הממשלה מונע את הרכבת הממשלה על חבר כנסת נאשם בפלילים רק לאחר הרשעה בעבירה שיש עמה קלון. העותרים טענו כי שני פסקי דין של בג"ץ מונעים את העברת המנדט לנתניהו: הראשון הוא פסק דין מ-1993 שבו נקבע כי על ראש הממשלה דאז יצחק רבין לפטר את השרים אריה דרעי ורפאל פנחסי בשל כתב אישום נגדם; בשני, מ-2013, הוציא בג"ץ צו המעביר מתפקידו את ראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו ואת ראש העיר רמת השרון יצחק רוכברגר המואשמים בפלילים.

ביום שני, בעת הדיונים בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן מתחו השופטים ביקורת על העותרים ואמרו כי בשלב זה אין הצדקה לפסילתו, שכן החקיקה המתחייבת ממנו טרם קודמה. "אנחנו צריכים לעשות ביקורת על חוק שאולי מתכוונים לחוקק?", תהה השופט מני מזוז, ונשיאת העליון השופטת אסתר חיות הוסיפה: "אם היה מוסכם לחוקק חוק שלפיו הדמוקרטיה מתאבדת, אולי היה מקום להתערב בשלב טרום־חקיקתי".

עם זאת, השופטים הסתייגו מכמה מהסעיפים בהסכם, ובהם זה הקובע כי המינויים הבכירים בשירות המדינה יוקפאו לחצי שנה. "מה הקשר בין הקורונה למינוי מפכ"ל?" תהתה חיות. לדברי מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, סעיף זה "נוגד את המשפט המינהלי, החוק הקיים ועצמאות ראשי מערכת האכיפה".

השבוע, במקביל לקיום הדיונים, הזהיר נתניהו כי התערבות של בג"ץ בהסכם הקואליציוני "יכולה להגדיל את הסיכוי שניגרר לבחירות רביעיות". "בדמוקרטיה העם קובע מי יוביל את העם, נבחרתי ברוב קולות. המפלגה בראשותי קיבלה יותר קולות מכל מפלגה אחרת - רוב עצום בעם רוצה שאוביל את הממשלה ויש רוב עצום בכנסת שרוצה את זה וכך צריך להיות. לא מן הראוי שגורם כלשהו, לא פקידות ולא בית המשפט, יתערב בדבר הבסיסי הזה", אמר נתניהו במסיבת עיתונאים. "ההסכם בינינו לכחול לבן נבנה בקפידה, בזהירות רבה מאוד, באחריות רבה מאוד, וערעור שלו יכול להגדיל את הסיכוי שניגרר לבחירות רביעיות. מקווה שבג"ץ לא יעשה את זה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ