השופט מזוז: הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי

בית המשפט העליון פרסם את נימוקי השופטים שדחו את העתירות נגד הקמת הממשלה. השופטים התייחסו בהרחבה לבעייתיות במצב שבו נתניהו ירכיב את הממשלה, אך קבעו כי מדובר בהחלטה פוליטית המשקפת את רצון הבוחר ולכן אין מקום להתערב בה

נטעאל בנדל
נטעאל בנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדיון הראשון בעתירות בבג"ץ, בתחילת החודש
הדיון הראשון בעתירות בבג"ץ, בתחילת החודשצילום: יוסי זמיר

בית המשפט העליון פרסם היום (רביעי) את נימוקיהם של 11 השופטים שדחו את העתירות נגד הקמת הממשלה בראשות בנימין נתניהו. השופטים הסתייגו מהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, אך קבעו כי אין מקום שבית המשפט יתערב בהחלטת חברי הכנסת להמליץ עליו לתפקיד, שכן מדובר בהחלטה פוליטית המשקפת את רצון הבוחר. לפי הודעת בית המשפט, הנשיאה אסתר חיות "ציינה כי היא מצטרפת להערות של חלק מחברי ההרכב בדבר הצורך להסדיר לעתיד לבוא בחקיקה מתאימה את הסוגיה הנוגעת להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון, על מנת ליתן ביטוי ועיגון משפטי להיבטים הציבוריים והערכיים שמעלה סוגיה זו".

השופטים, שדחו את העתירות פה אחד, התייחסו בהרחבה לבעייתיות במצב שבו נאשם בפלילים מרכיב את הממשלה. השופט יצחק עמית גולל בפסק הדין את סיפורו של "ראובן", שנבחר לראשות הממשלה לאחר שנפסל מלכהן כקורא מוני מים, כמנהל מחלקת המים, כראש הרשות המקומית וכשר הפנים משום שהוגש נגדו כתב אישום על שוחד. דחיית העתירות, הוסיף, "מובילה לתוצאה אנומלית ולפיה מי שאינו יכול לשמש בשורה של תפקידים במעלה הפירמידה יכול לכהן בראש הפירמידה". 

נתניהו ושרי הליכוד בפתח משפטו, השבועצילום: יונתן זינדל/פלאש 90

"המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו", כתב השופט מני מזוז. "מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל". לדברי השופט עוזי פוגלמן, "הטלת תפקיד של הרכבת ממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים פוגעת באמון הציבור במשרתיו, ואולי אף במידה חריפה יותר מזו עליה עמד בית משפט זה בפרשת דרעי-פנחסי, בהינתן מעמדו הרם והמיוחד". השופטת ענת ברון כתבה כי "הקמת ממשלה בידי מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור אינה מתיישבת עם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית".

למרות זאת, בחרו השופטים שלא להתערב בהחלטה להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה. הם הסבירו כי מדובר בהחלטה פוליטית של חברי הכנסת, שבה "מתחם ההתערבות" של בית המשפט צר. זאת, לדברי השופט פוגלמן, בניגוד לפסיקה בעניין דרעי-פנחסי, שפסלה החלטה מינהלית של ראש הממשלה (להותיר בתפקידו שר שנגדו הוגש כתב אישום). לפי השופט ניל הנדל, כדי לפסול החלטה פוליטית "לא די בחוסר סבירות, אלא בהחלטה שפוגעת באופן יסודי ושורשי בערכי השיטה הדמוקרטית". השופט דוד מינץ ציין כי "המחוקק בחר שלא לקבוע (בחוק יסוד הממשלה) כל הגבלה על האפשרות להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בפלילים". 

נתניהו וגנץ בישיבת הממשלה, ביום ראשוןצילום: אוהד צויגנברג

השופטים הדגישו את החשיבות של רצון הבוחר, כפי שהתבטא בהחלטת חברי הכנסת להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה. לדברי השופט עמית, התערבות בהחלטה "כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר ו"משמעה, הלכה למעשה, הדחה על ידי בית המשפט של מי שזכה להיבחר כראש ממשלה על פי רוב קולות חברי הכנסת, חלום בלהות חוקתי שעלול לקלוע את בית המשפט לעין הסערה הפוליטית". השופט הנדל כתב: "הבחירות התקיימו כאשר מר נתניהו עמד בראש רשימת הליכוד, ולאחר הגשת כתב האישום נגדו. אזרחי ישראל יצאו לקלפי והצביעו אדם אדם על פי מצפונו והבנתו. משכך, תוצאה שלפיה תישלל ממר נתניהו האפשרות לכהן כראש ממשלה בשלב זה מעוררת קושי עצום ועלולה לפגוע בעקרונות יסודיים בשיטה הדמוקרטית".

השופט מינץ הדגיש כי "הקביעה לפיה אין כל בסיס משפטי להתערבות בהחלטת חברי הכנסת אין משמעה מתן הכשר לכך". גם השופט פוגלמן ביקש להבהיר כי "כאשר בית המשפט נמנע מלהתערב בהחלטת הרשות, אין בית המשפט מתכוון לומר כי ההחלטה טובה וראויה". השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה כי "תמיכתם של חברי הכנסת אינה פוטרת את המועמד מהחלטה מקדמית אם ראוי שיקבל על עצמו כהונה על רקע הגשת כתב האישום נגדו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ