מנדלבליט לבג"ץ: יש לבטל את החסינות של ח"כ חיים כץ

בתגובה לעתירה של התנועה לאיכות השלטון אמר היועמ"ש כי הכנסת פעלה בחוסר סמכות כשהעניקה לכץ חסינות מהעמדה לדין בעבירה מתחום טוהר המידות

נטעאל בנדל
נטעאל בנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כץ ומנדלבליט בכנסת, באפריל
כץ ומנדלבליט בכנסת, באפרילצילום: אוהד צויגנברג

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר היום (רביעי) כי הכנסת פעלה בחוסר סמכות כשהעניקה חסינות לח"כ חיים כץ מהעמדה לדין בעבירה מתחום טוהר המידות, ולכן יש לבטלה. זאת בתגובה לעתירתם של התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטהר המידות לבג"ץ על החלטת הכנסת.

"החלטת הכנסת להעניק חסינות לח"כ חיים כץ בטלה וחסרת תוקף, כיוון שהיא לוקה ביישום שגוי של עילות החסינות, תנאיהן ומבחניהן", אמר היועץ.

בפברואר אישרה הכנסת את בקשת החסינות של כץ מפני העמדה לדין בעבירות של מרמה והפרת אמונים. ההחלטה התקבלה בשתי הצבעות לפי העילות לבקשת החסינות, והרוב הגדול ביותר לאישורה היה 63 חברי כנסת מול 42. בכך אשררה הכנסת את החלטת ועדת הכנסת בנושא. 

ההחלטה מנעה ממנדלבליט את האפשרות להגיש כתב אישום נגד כץ בכנסת הקודמת. אם יבקש כעת היועץ להגיש כתב אישום, יצטרך כץ לשוב ולבקש חסינות מהכנסת הנוכחית.

באוגוסט החליט מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד כץ. הוא הואשם כי קידם חוק שהיה עשוי להיטיב עמו בזמן שהיה בניגוד עניינים, וכי הציג מצג שווא בנושא לפני ועדת הרווחה ולפני ועדת האתיקה של הכנסת.

החוק שכץ הוביל לאישורו, תיקון 44 לחוק ניירות ערך, נועד להעניק קדימות לבעלי איגרות חוב של חברות המצויות בחובות על פני בעלי השליטה בחברות אלה. כץ, יועצו הפיננסי מוטי בן ארי וחברת אקויטל שלה ייעץ בן ארי החזיקו באיגרות חוב של חברות הנתונות בקשיים. אישור החוק עשוי היה להעניק יתרון כלכלי משמעותי לשלושתם על פני בעלי השליטה בחברות אלה. לפי כתב האישום, כץ קידם את הצעת החוק לבקשת בן ארי, ואף הביא אותו להשתתף בדיוני ועדת הרווחה כמומחה בלתי תלוי, ולא גילה על הקשר ביניהם.

מטעמו של ח"כ כץ נמסר: "אם חסינות חברי הכנסת לא תקפה על פעולות שמיטיבות עם הציבור, יש לבטל לגמרי את חוק החסינות. חיים כץ פעל במסגרת עבודתו כדי למנוע תספורות שביצעו בעלי הון בכספי החיסכון של אזרחי ישראל. החוק שחוקק לפני כעשור הוכיח את עצמו ובלם פגיעה בכספי המשקיעים והחוסכים בקרנות הפנסיה. כתב האישום נולד מחוסר הבנה בעבודת המחוקק. הטענה שלחברי הכנסת אין סמכות להעניק חסינות היא סטירה לסמכות הכנסת".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ