בג"ץ דחה עתירה שביקשה לאסור על אירוח פושעי מלחמה ומנהיגים אנטישמים ביד ושם

השופטים קבעו כי אין להם סמכות להתערב בשיקולים מדיניים של הממשלה וקיבלו את עמדת משרד החוץ, שלפיה יש ערך מוסרי לביקור של מנהיגים שנטען כי הם מעורבים בהפרות זכויות אדם

עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ואשתו מבקרים ביד ושם, ב-2018
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ואשתו מבקרים ביד ושם, ב-2018צילום: Oded Balilty / AP

בג"ץ דחה בשבוע שעבר עתירה שדרשה מ"יד ושם" וממשרד החוץ לאסור על ביקורים רשמיים במוזיאון לתולדות השואה של בכירים זרים המעורבים בפשעי מלחמה, בהפרות זכויות אדם או כאלה שתומכים במדיניות גזענית ואנטישמית. השופטים קבעו, בין היתר, כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בשיקולים מדיניים של הממשלה והוסיפו כי הם מוצאים "ערך חינוכי" בביקור ביד ושם של מנהיגים שנטען כי הם מעורבים בהפרות זכויות אדם.

בשלוש השנים האחרונות פנו עשרות פעילים חברתיים ופוליטיים לרשות הזיכרון לשואה ולגבורה ולמשרד החוץ, בבקשה לאסור על קיום ביקורים מתוכננים של מנהיגים זרים, שאותם הגדירו "מפוקפקים ומסוכנים". הרשימה כללה, בין היתר, את נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה; ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן; שר הפנים האיטלקי מתיאו סלביני ונשיא ברזיל ז'איר בולסונרו וכן מנהיגים מבורמה, דרום סודן, קניה, סרי לנקה, פפואה ניו גינאה, חוף השנהב ובורקינה פאסו. 

מבקר במוזיאון השואה ביד ושם, בינוארצילום: EMMANUEL DUNAND / AFP

"לא יעלה על הדעת כי המוזיאון המרכזי להנצחת שואת היהודים, יארח באופן רשמי שוב ושוב בכירים החשודים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והפרות חמורות של זכויות אדם, התומכים באונס, והמלבים אנטישמיות ושנאת זרים", כתבו העותרים באמצעות עורך הדין איתי מק. "הביקורים הללו מכתימים את מוזיאון 'יד ושם', ופוגעים ברגשות חלקים נכבדים מהציבור הישראלי, הקהילות היהודיות בתפוצות, ניצולי השואה ונרדפי הנאצים, חוקרות וחוקרים ותורמות ותורמים", הוסיפו העותרים.

ביד ושם הפנו אותם למשרד החוץ, כמי שאחראי, לפי החלטת ממשלה, לארגון ביקורים מסוג זה. בג"ץ קיבל את עמדת יד ושם, שלפיה אין לו שיקול דעת בקביעת זהותם של המבקרים בו. משרד החוץ טען בתגובה לעתירה כי לביקורי מנהיגים ביד ושם, שנטען כי הם מעורבים בהפרות זכויות אדם חמורות, יש "ערך מוסרי-חינוכי". לצד זאת, טענו במשרד החוץ כי ביטול ביקורים מסוג זה עלול לפגוע ביחסי החוץ של המדינה ולייצר "תקרית דיפלומטית".

בג"ץ הודה כי הונחה לפתחו "שאלה כבדת משקל, מוסרית-ערכית", הטומנת בחובה מתח בין שיקולים אתיים לתועלתניים. "האמנם ראוי כי מנהיגים הנושאים באחריות לביצוע מעשי זוועה ורצח, אונס, ביזה, שריפה, עינוי וכיוצא באלו פשעים מחרידים, יעלו ויבואו לבקר במוזיאון יד ושם, המתעד ומנציח את שואת העם היהודי?", תהו השופטים, והדגישו כי השאלה היא עקרונית וכי הם אינם קובעים האם ההאשמות האלה נכונות לגבי מי מהמנהיגים שביקרו ביד ושם. "תהא ההכרעה בשאלה מורכבת זו כאשר תהא, אין זה עניין לבית המשפט לענות בו", כתב השופט נועם סולברג, "הממשלה והכנסת, להן הסמכות לקבוע את המדיניות הראויה בהקשר זה". עמיתו השופט אלכס שטיין חיזק את דבריו כשקבע כי בית המשפט אינו יכול להתערב בניהול מדיניות החוץ של ישראל.

מבקרים במוזיאון השואה ביד ושם, ב-2016צילום: אוליבייה פיטוסי

השופט יוסף אלרון הוסיף כי הוא סבור ש"בביקורים אלה טמון דווקא ערך חינוכי ומסר חד וברור שמעבירה מדינת ישראל לאישי מדינות העולם הבאים בשעריה, ובהם גם, ואולי במיוחד, המבקרים אשר נגד ביקורם קובלים העותרים". לדבריו, המסרים שמקבל המבקר ביד ושם "ניצבים באופן חד וברור גם בפני אותם אישים המבקרים במוזיאון, אשר על פי הנטען בעתירה שותפים לביצוע פשעי מלחמה ורצח עם בארצם שלהם". בכך, לדבריו, "משמשים אותם מסרים הן כתמרור אזהרה הן כביטוי לעמדתה המוצהרת של מדינת ישראל בהוקעה ובגינוי של כל משטר או אדם החותר תחת עקרונות דמוקרטיים והרומס בפעולותיו את ערך קדושת החיים".

תגיות קשורות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ