בג"ץ הורה לפנות את המאחז מצפה כרמים בתוך שלוש שנים

ההוראה חלה על כ-40 מבנים במאחז. השופטים התייחסו ל"תקנת השוק", שמאפשרת להפקיע קרקעות פרטיות של פלסטינים אם העברת הקרקע נעשתה בתום לב, אך קבעו שאינה מתקיימת במקרה של מצפה כרמים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מצפה כרמים, ב-2018

בג"ץ הורה היום (חמישי) לפנות את המאחז הלא חוקי מצפה כרמים. ההוראה חלה על כ-40 מבנים במאחז, אך 12 מבנים נוספים שאליהם העתירה לא התייחסה צפויים להיות מפונים גם כן. היקף הבתים שמיועדים לפינוי גדול פי שניים משהיה בפינוי במאחז עמונה בשנת 2017. בהרכב ישבו אסתר חיות וחנן מלצר בדעת הרוב, וניל הנדל בדעת המיעוט.

בג"ץ ציין כי פינוי המאחז יתקיים רק לאחר שתינתן לתושבי מצפה כרמים חלופת מגורים. "פינוי המבנים יתבצע רק לאחר שיימצא למחזיקים, בתוך 36 חודשים מיום מתן פסק הדין, מענה חלופי ראוי והולם בדרך של הקצאת קרקע חלופית על אדמות מדינה והקמת מבנים חליפיים או העתקת המבנים הקיימים לקרקע החלופית".

"תושבי מצפה כרמים המומים וכואבים מאוד וחשים שאנחנו נמצאים בעיצומה של טרגדיה ושבג"ץ הוא המחולל שלה", אמר ל"הארץ" שי מימון, תושב מצפה כרמים שגר בקרווילה בשטח נשוא העתירה. "זו החלטה פוליטית ואין לזה אח ורע ואנחנו כואבים".

ב-2011 עתרו לבג"ץ פלסטינים תושבי הגדה באמצעות עו"ד חוסאם יונס, בטענה שהם הבעלים של שתיים מהחלקות שעליהן הוקמו בתים במצפה כרמים, שהוקם כשכונה בהתנחלות כוכב השחר. בעקבות זאת, הודה המינהל האזרחי שהשטח שעליו הוקם המאחז אינו שייך למדינה - ואסור היה להקצותו לחטיבה להתיישבות. מנגד, תושבי המאחז הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבה טענו כי הקרקע שעליה הוקם הוקצתה לחטיבה להתיישבות כדין.

בעתירה נגד המאחז התייחס בג"ץ לראשונה ל"תקנת השוק", שמאפשרת להפקיע קרקעות פרטיות של פלסטינים אם העברת הקרקע נעשתה בתום לב. בניגוד לעמדת המדינה, בג"ץ הבהיר כי תנאי התקנה אינם מתקיימים במקרה של מצפה כרמים, מכיוון שהמדינה לא צלחה את מבחן תום הלב. לפי השופטים, ממונה על הרכוש הממשלתי "עצם את עיניו מלראות את סימני האזהרה המרובים שהיו בפניו לאורך שנים רבות".

בפסיקתו, בג"ץ אישר את השימוש בתקנת השוק באופן עקרוני. ואולם, משפטנים בכירים מעריכים כי בתנאים שהציבו השופטים למבחן תום הלב, הם למעשה צמצמו את היכולת לעשות שימוש נרחב בתקנת השוק. גורם הבקיא בנושא אמר ל"הארץ": "אם העליון פסל שימוש במקרה ובתנאים של מצפה כרמים, ספק אם יש בכלל מקרים שבהם הוא יאשר זאת בעתיד".

ד"ר רונית לוין-שנור, מומחית לקניין במרכז הבינתחומי בהרצליה שחוות דעתה הופיעה בפסק הדין, הסבירה ל"הארץ" כי השופטים היו חייבים להכיר ב"מעין תקנת שוק". זאת, מכיוון שהציעו זאת כחלופה לאחר שפסלו את חוק ההסדרה, שנועד להפקיע קרקעות של פלסטינים. לדברי לוין-שנור, "כדי להצדיק את הפסילה של החוק, היה לבית המשפט צורך בהכרה עקרונית בקיומה של מעין תקנת שוק". עם זאת, הוסיפה, האופן שבו התייחס בג"ץ לתקנת השוק במקרה של מצפה כרמים "יקשה מאוד ליישם אותה על מקרים רבים".

תקנת השוק מבוססת על סעיף 5 לצו 59 בדבר הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון, ולפיה עסקה שבוצעה בין הממונה על הרכוש הממשלתי בשטחים לבין אדם אחר תישאר בתוקף, גם אם התברר בדיעבד כי הרכוש שהועבר בה לא היה ממשלתי. זאת, כל עוד העסקה נעשתה בתום לב.

עו"ד יונס, שייצג את בעלי הקרקע בהליך, מסר כי "פסק הדין הוא ניצחון גדול על מערכת שרק לעתים נדירות ניתן להביס. התנהגותה של המדינה בתיק זה היתה שערורייתית לכל אורך הדרך, הן בכך שתמכה בשדידת הקרקע והן בכך ששינתה את עמדתה תוך כדי ההליכים באופן חריג ופסול. בעלי הקרקע מצפים ליום בו יוכלו לחזור לאדמתם, וחבל שהדבר יקרה רק בעוד שלוש שנים".

בימין תוקפים: "אוי לממשלה שתבצע את פסק הדין"

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר כי הוא "מצר על ההחלטה השגויה של בג"ץ בעניין פינוי מצפה כרמים". הוא הוסיף: "הוריתי למנכ"ל משרדי רונן פרץ להיפגש עם נציגות היישוב. נמצה את כל התהליכים כדי להשאיר את התושבים במקומם ואנו משוכנעים שנצליח בכך".

שר המשפטים אבי ניסנקורן אמר כי הוא מברך על כך שהחלטת בג"ץ "מאמצת לראשונה את עקרון הסדר תקנת השוק, ששימוש בו יאפשר הסדרה של מאות רבות של בתים באיו"ש". עם זאת, הוסיף ניסנקורן, "מדובר בהכרעה קשה ביחס לתושבי מצפה כרמים שהעתיקו את מגוריהם למקום מתוך אמונה שמדובר בקרקע תפוסה על ידי הצבא". לדבריו, בכוונתו לפנות ליועמ"ש ולבקש ממנו לשקול להגיש בקשה לדיון נוסף. "כמובן שיש לכבד כל הכרעה של בית המשפט העליון. אני דוחה בתוקף את ההתקפות הבוטות נגד המוסד החשוב הזה, שהוא אבן יסוד בדמוקרטיה שלנו", הוסיף.

איילת שקד כתבה בחשבון הטוויטר שלה כי מדובר ב"פסיקה ארורה של בג"ץ", ופנתה לתושבי מצפה כרמים: "נחשוב ביחד בימים הקרובים מה הדבר הנכון לעשות, את פסק הדין הזה צריך להפוך". לדבריה הצטרף יו"ר הקואליציה מיקי זוהר, שתקף: "כשמדובר בהרס בתים של יהודים - בג"ץ לא מבזבז רגע".

ח"כ שלמה קרעי מהליכוד אמר כי "אוי לממשלה שתבצע את פסק הדין החצוף, ההזוי והברוטלי הזה", וח"כ בצלאל סמוטריץ הוסיף שהפסיקה "מלמדת שאין מנוס מלחוקק את פסקת ההתגברות ואז מחדש את חוק ההסדרה".

מעו"ד מיכאל ספרד, שייצג בהליך את שלום עכשיו שהצטרפה במעמד ידיד בית המשפט, נמסר: "פסק הדין החשוב אישר את מה שטענו לאורך כל הדרך: אין תקנת שוק כשאין תום לב, ואין תום לב כשהמינהל או המתנחלים משתלטים על אדמות פרטיות, כשקרקעות נתפסות לצרכים ביטחוניים ומועברות למתנחלים, וכשאין עסקה 'אמיתית' אלא נישול מובהק. פרויקט ההתנחלות הוא פרויקט המבוסס על גזל ואין שום דרך להכשירו בלי לדרוס זכויות אדם ולהחריב את שלטון החוק. אנו שמחים שהניסיון להעמיק עוד יותר את הריקבון המוסרי נכשל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ