"איש באמונתו ישחה" |

בג"ץ שב והורה למועצת קרית ארבע לאפשר רחצה משותפת בבריכה הציבורית

שופטי העליון קיבלו עתירה של תושבים בהתנחלות, לאחר שהמועצה הפרה פסק דין קודם שקבע כי עליה לאפשר לגברים ולנשים לשחות ביחד בחלק מהיום. הבריכה סגורה מאז יוני, בשל צו האוסר להפעילה מבלי שיוקצו בה שעות משותפות

נטעאל בנדל
נטעאל בנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחאת תושבים בפתח בריכת השחייה בקרית ארבע, ב–2017
נטעאל בנדל
נטעאל בנדל

בג"ץ שב והורה היום (רביעי) לעיריית קרית ארבע לאפשר שחייה מעורבת של נשים וגברים בבריכה הציבורית בעיר. ההכרעה ניתנה בעקבות עתירה שהגישו ארבעה תושבים בהתנחלות, שניים מהם חברי המועצה, לאחר שהבריכה נפתחה מבלי שנקבעו בה שעות שחייה מעורבות חרף פסיקה קודמת של בג"ץ. הבריכה סגורה מאז יוני, אז הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר לפתוח את הבריכה כל עוד לא יוקצו בה לפחות שעתיים ביום לשחייה מעורבת מגדרית, המכונות "שעות משפחה". 

ב-2017 עתרו הארבעה בדרישה להקצות בבריכה "שעות משפחה", וטענו כי הם מייצגים כ-30% מתושבי ההתנחלות שהם חילונים. ב-2018, ובזמן שהעתירה עדיין מתנהלת, הודיעה המועצה שתאפשר שעות שחייה מעורבות, וההודעה קיבלה תוקף של פסק דין. לדברי המועצה, יישום ההחלטה הוביל לכך שציבור הרוחצים שמעוניין בשחייה נפרדת - שמהווה רוב מתושבי ההתנחלות - הפסיק להגיע לבריכה. עקב זאת נגרמו למועצה הפסדים כלכליים והבריכה נסגרה. השנה נפתחה הבריכה מחדש לאחר שהיתה סגורה ברוב השנתיים האחרונות, מבלי להקצות זמן לשחייה מעורבת. כמה שבועות לאחר מכן, ארבעת התושבים שעתרו נגד המועצה ב-2017 הגישו עתירה נוספת

בפסק הדין שניתן היום נימק שופט העליון יצחק עמית את ההוראה לאפשר שחייה מוערבת בכך שהאוכלוסייה בהתנחלות השתנתה מאז נפתחה הבריכה בשנות ה-80, ולפחות 15% מהתושבים מעוניינים בדבר, וקבע: "איש באמנותו ישחה". 

"קרית ארבע כבר אינה עשויה מעור אחד ויש בה מיעוט לא מבוטל של תושבים שמבקשים רחצה משפחתית מעורבת או נכונים להכיר בזכותם של אחרים לעשות כן", כתב עמית בפסק הדין, וציין כי כ-500 מתושבי ההתנחלות חתמו על עצומת תמיכה בעתירה. עמית כתב עוד כי החקיקה שמסדירה את הפעלתן של בריכות שחייה בישראל "מניחה כי הכלל הוא שהשחייה היא מעורבת, וכחריג, הרשות המוסמכת רשאית לקבוע זמנים לרחצה בהפרדה מגדרית", והוסיף כי מצב עניינים זה נכון גם מעבר לקו הירוק.

עמית ציין עוד כי מוטב היה כי ההכרעה בנושא לא היתה בידי בג"ץ אלא בידי התושבים. "מחלוקות 'מקומיות' בענייני דת ופרהסיה ציבורית עדיף ליישב בפשרה ובהסכמה הדדית", כתב ואפשר באופן חריג לעותרים ולמועצה למצוא פתרון אחר מזה שנקבע בפסק הדין, בתנאי שיהיה בהסכמת שני הצדדים. לדבריו, פתיחת הבריכה לשחייה נפרדת בלבד, חרף פסיקת בג"ץ ב-2018, קרובה לביזיון בית המשפט.

לדברי שופט העליון עופר גרוסקופף, על המועצה חלה חובה לספק למיעוט החילוני שעות חייה מעורבות כי "רחצה משותפת משקפת את עיקרון היסוד במשפט הישראלי, לפיו שירותים לציבור צריכים להינתן על בסיס שוויון מגדרי". גם השופטת ענת ברון כתבה כי החלטת המועצה "אינה עולה בקנה אחד עם החקיקה המסדירה את הפעלתן של בריכות שחייה בישראל, שלפיה רחצה מעורבת היא הכלל ורחצה בהפרדה מגדרית היא החריג; וסותרת את הוראותיו המפורשות של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א 2000 - בהיותה מפלה על רקע מין".

עורך דינם של העותרים, פרופ' אביעד הכהן אמר בתגובה: "פסק הדין נדבר בעד עצמו וחבל שהיינו צריכים להגיע לכך. אני משער - ולוואי ואתבדה - שלמרות פסק הדין יעדיף ראש המועצה להשאיר את הבריכה סגורה וכך יסבלו רוב תושבי הקריה שמבינים שכדי לחיות בצוותא יש לנהוג בסובלנות הדדית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ