מנדלבליט: שי ניצן נמנע במכוון מלקבוע שהחקירה נגדי נסגרה מחוסר אשמה

בהקלטות שפורסמו בחדשות 12, נשמע היועץ המשפטי לממשלה טוען שפרקליט המדינה לשעבר "מושך" את הזמן בטרם יקבע את עילת סגירת התיק נגדו בפרשת הרפז. "יש לו זמן. והוא עושה לי את זה בכוונה. הוא יכול להחזיק אותי בגרון"

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניצן ומנדלבליט בטקס הפרידה מניצן כפרקליט המדינה, בדצמבר
הארץ

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, טען כי פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, נמנע במכוון מלקבוע שהחקירה נגד היועץ בפרשת הרפז נסגרה מחוסר אשמה. בהקלטות שפורסמו הערב (שלישי) בחדשות 12 נשמע מנדלבליט משוחח על הנושא עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, הנאשם כיום בפלילים. עילת סגירת התיק נגד מנדלבליט לא נקבעה עד היום.

"אבל אתה מבין שהמניאק הזה לא מחליט בתיק שלי?" אמר מנדלבליט לנוה בהקלטה, בהתייחסו לניצן. "הוא... אני... אני... לא יודע מה לעשות איתו", אמר מנדלבליט. "אין לי החלטה. על שי (ניצן). אין החלטה בתיק שלי שמאיזה עילה זה נסגר. לא מוציא החלטה. מושך, אתה יודע. יש לו זמן. והוא עושה לי את זה בכוונה. אני לא יודע מה לעשות. קחו את זה להילה גרסטל (לשעבר נציבת הביקורת על הפרקליטות)".

מנדלבליט המשיך ואמר לנוה: "אני מסביר לך, יש לי תיק פתוח. אני לא יודע, אני יש לי תיק מב"ד (ממתין לבירור דינו). אני לא יודע. לא קיבלתי עילת סגירה או עילת סגירה. אין לי. עכשיו, ישבו חמישה שופטים, אמרו מה שאמרו, הייתי בטוח תוך שנייה הוא מעיף את זה. עכשיו אני לא יודע מה לעשות, אני לא יודע אם אני יכול לדבר איתו". מנדלבליט התייחס להכשר שהעניק בג"ץ למינויו ליועץ המשפטי לממשלה ב-2016, אף שבאותו זמן עוד לא נקבעה העילה לסגירת התיק בעניינו.

נוה שאל את מנדלבליט למה הוא לא יכול לשוחח עם ניצן על כך, והזכיר שהוא בפועל המנהל של ניצן. "אבל לא על זה, זה תיק אישי שלי. אתה מבין? דבר מטורף", אמר מנדלבליט. "אז מה, הוא מתכוון לבלות איתך חצי קדנציה ככה שלך?" שאל נוה, ומנדלבליט השיב: "יכול להיות, יכול להיות. כן, יכול להחזיק אותי בגרון. לא יודע מה. לא יודע מה הוא חושב לעצמו. בסוף-בסוף אני אתפוצץ ואני אעשה לו בלאגן אימים על זה. אני לא יודע, אני... אלחץ את זה יותר".

נוה בבית משפט השלום בתל אביב, בינוארצילום: מוטי מילרוד

במסגרת פרשת הרפז, אז שימש מנדלבליט הפרקליט הצבאי הראשי, הוא נחשד כי לא שיתף את היועץ המשפטי לממשלה דאז בכך שמסמך הרפז - שאותו חיפשה המשטרה - מצוי בידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי. שופט העליון לשעבר סלים ג'ובראן כתב ב-2016 כי הוא סבור שמנדלבליט נהג כשורה כשעיכב את הפנייה ליועץ המשפטי, שכן "עת אדם נתקל בסוגיה כה רגישה ובעייתית מצופה ממנו לשקול את הדברים בכובד ראש ולקבל החלטה מושכלת". ג'ובראן כתב עוד כי אף שהעילה לסגירת התיק נגד מנדלבליט לא צוינה, הוא התרשם כי הוא נסגר "בין היתר משיקולי חוסר אשמה".

פרשת הרפז נחשפה לראשונה ב-2010 בחדשות ערוץ 2 כ"מסמך גלנט". המסמך כלל את דרכי הפעולה שיביאו למינויו של יואב גלנט, אז מפקד פיקוד הדרום, לרמטכ"ל. המסמך הוצג כאותנטי, עם הלוגו של חברת "ארד תקשורת" – מעין תוכנית אסטרטגית למינויו של גלנט לתפקיד ראש המטה הכללי של צה"ל. בצמרת צה"ל החזיקו במסמך במשך חודשים טרם הדלפתו לתקשורת.

עם פרסום המסמך, ביקשו אנשי "ארד תקשורת" לפתוח בחקירה פלילית כדי לבדוק מי זייף את המסמך, שהוצג ככזה שיצא מחברתם. החקירה העלתה כי כותב המסמך הוא בועז הרפז, סגן אלוף במילואים, ששימש בתפקיד מרכזי במערך המבצעים המיוחדים בצה"ל. הרפז הודה כי כתב את המסמך, אך מאוחר יותר חזר בו מהודאתו. הוא הורשע בזיוף ובשימוש במסמך מזויף, ונגזרו עליו 220 שעות עבודות שירות.

בחדשות 12 הבהירו הערב כי "ההקלטות שפורסמו אינן חלק מהחומר שהושג מהפריצה לטלפונים של נוה או שהועתקו מהטלפונים במסגרת החקירה של המשטרה, והן הושגו על פי חוק. הן הוקלטו יחד עם שיחות נוספות באפליקציית שיחות אוטומטית בנייד של נוה".

מטעמו של מנדלבליט נמסר בתגובה לפרסום: "היועמ"ש מצר על פרסום חילופי דברים, קצתם בלשון משוחררת ובלתי ראויה בעידנא דריתחא, מתוך שיחה פרטית בין חברים קרובים, לפני כחמש שנים. ואולם, אין בין דברים אלו לבין החלטות מקצועיות שהתקבלו על ידי היועץ בתיקי חקירה ולא כלום. ההחלטות התקבלו בהליך סדור ומקצועי אך ורק על פי חומר הראיות והדין החל עליהן. 

"אכן, במועד קיום השיחות, היו למנדלבליט טענות קשות כלפי גורמים כאלה ואחרים שהיו מעורבים בחקירתו כחשוד בפרשת הרפז, לרבות בקשר לעילת הגניזה של התיק. ולמרות זאת, מנדלבליט הקפיד לאורך כל הדרך על התנהלות פומבית ממלכתית ומכבדת, ועם כניסתו לתפקיד קיבל על עצמו לשמור על מוסד היועמ"ש מכל משמר ואף הצהיר על כך ברבים. במסגרת זו, לקח על עצמו מנדלבליט לקיים יחסי עבודה תקינים עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, ולהשאיר את כל המשקעים האישיים מאחוריו.

"יחסי העבודה של מנדלבליט עם פרקליט המדינה הקודם ניצן היו מצוינים, והשניים עבדו בשיתוף פעולה מלא ובניקיון דעת לשם הבטחת שלטון החוק במדינת ישראל. ההישגים כתוצאה משיתוף פעולה זה, מדברים בעד עצמם. כך גם עם דינה זילבר (המשנה ליועמ"ש), שההדורים עמה יושרו עם כניסתו של מנדלבליט לתפקיד, ולאחרונה אף ביקש את הארכת כהונתה בשלושה חודשים נוספים.

"כפי שפורסם בעבר, לאחר שהרכב של חמישה שופטי בג"ץ קבע כי לא דבק רבב במעשיו של מנדלבליט, פנה עורך דינו לפרקליטות בדרישה לקבוע כי התיק נסגר מחוסר אשמה. בכירי הפרקליטות קבעו אז, כי לאור פסק דינו של בג"ץ זה אכן המצב המשפטי (חוסר אשמה), אך ההחלטה הפורמלית לא תתקבל בידי איש מגורמי הפרקליטות כל עוד הם כפופים למנדלבליט. בעניין זה פורסמה לאחרונה החלטה של נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, המדברת בעד עצמה".

מטעמו של פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, נמסר: "פרקליט המדינה לשעבר הצטער כמובן לשמוע את האופן שבו התבטא לגביו מנדלבליט לפני כחמש שנים. עם זאת, מדובר בשיחה פרטית שניהלו שני חברים קרובים, ומטבע הדברים אנשים לא נזהרים בדבריהם בשיחות כאלה, ומתבטאים במהלכן גם באופן בוטה. מכל מקום, מערכת היחסים בין מנדלבליט לניצן היתה טובה מאד לאורך כל תקופת כהונתם המשותפת והשניים עבדו בשיתוף פעולה מלא לטובת שלטון החוק".

עוד נמסר: "התיק שנפתח בפרשת הרפז נגד מנדלבליט, נסגר על ידי היועץ המשפטי הקודם, וינשטיין, בהמלצת ניצן, עוד לפני מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ, בחודש פברואר 2016. בהחלטת הגניזה הובהרו נימוקי הסגירה. כמה חודשים לאחר כניסתו של מנדלבליט לתפקיד, פנה בא כוחו לניצן וביקש כי עילת הסגירה של התיק תיקבע ל'חוסר אשמה'. ניצן התלבט אם הוא יכול לדון ולהחליט בבקשה זו, בגלל ניגוד העניינים שניצן היה נקלע אליו אם היה מקבל החלטה בבקשתו של מי שעומד בראש מערכת התביעה הכללית. בסופו של דבר, במארס 2017, שנים לפני שלב קבלת ההחלטות בתיקי ראש הממשלה, ולאחר שהתייעץ בעניין זה עם שורת גורמים בכירים, שכולם סברו כי ראוי שניצן לא יקבל את ההחלטה בבקשה, הודיע ניצן לבא כוחו של מנדלבליט כי לא יקבל החלטה בנושא זה מטעמים של ניגוד עניינים. בכך הסתיים הטיפול בעניין זה מצד כל הנוגעים בדבר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ