העליון: יש להקצות למהגרי עבודה המיועדים לגירוש זמן הולם להיערך להליכים

השופטים קבעו כי הנוהל שלפיו ההחלטה על גירוש מתקבלת בתוך שעות ספורות פוגע ביכולתם של המהגרים להתגונן. לצד זאת, הם הכשירו את הנוהל שלפיו עורכי הדין של המהגרים אינם מורשים להעיר הערות בשימועים

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה נגד גירוש מהגרי עבודה, בשנה שעברה בכלא גבעון רמלה
לי ירון
לי ירון

בית המשפט העליון קבע כי על המדינה לספק למהגרי עבודה ולילדיהם המועמדים לגירוש זמן הולם כדי להיערך לשימוע שלקראת הגירוש ולקבל ייצוג משפטי ראוי. השופטים עוזי פולגמן, דוד מינץ ויוסף אלרון ביקרו את הנוהג של רשות האוכלוסין לעצור מהגרי עבודה ולהכריע בעניין גירושם בתוך שעות. זאת בעקבות בקשת ערעור על סירובו של בית הדין לעררים בתל אביב לדחות שימוע שנקבע למשפחה של מהגרי עבודה.

בפסק הדין שניתן ביום חמישי כתבו השופטים: "נוכח הפגיעה הפוטנציאלית בקטינים כתוצאה מהרחקתם, יש להבטיח כי בטרם תתקבל החלטה בעניינם תינתן להם ולהוריהם אפשרות הולמת להשמיע את קולם לפני ההחלטה ולהציג תשתית עובדתית מתאימה, הכרוכה לעתים ומטבע הדברים בקבלת עמדותיהם של גורמים מקצועיים שונים". השופט פוגלמן הוסיף: "מצאנו כי נוכח המורכבות האנושית המתעוררת במקרים אלה, יש ליתן לשוהים ובאי כוחם אפשרות סבירה להציג עמדתם בעניין ההרחקה ולהביא לטיעוניהם תימוכין עובדתיים - הכל כמתחייב מחובת הרשות לאפשר הזדמנות הוגנת לפרט להשמיע טענותיו בטרם קבלת החלטה בעניינו בנסיבות מיוחדות אלו".

דיון על גירוש משפחת מהגרי עבודה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשנה שעברה. המצולם אינו קשור לכתבהצילום: דניאל בר און

כיום, רשות האוכלוסין וההגירה עוצרת מהגרי עבודה ואת ילדיהם ומביאה אותם אל לשכת הרשות בבית דגן או ללשכה בנתב"ג, שם הם עוברים שימוע בפני ממונה ביקורת גבולות. לאחר השימוע, אלא אם הממונה מחליט אחרת, מוצא צו להרחקתם מישראל ולכליאתם עד לגירוש. לפי המוקד לפליטים ומהגרים ועורכי דין המייצגים מהגרי עבודה, לפני השימוע ניתנות להם לכל היותר כמה שעות למצוא ייצוג משפטי. לפי עורכי הדין שהגישו את בקשת הרשות לערעור - דודי תדמור, פרי רוס, רוזה ליסנינסקי, שירי קטלן ומאיה קובליוב - הרשות אינה מאפשרת למהגרי העבודה להיערך כראוי להליכים, ופוגעת בייצוג שלהם וביכולתם להציג את טענותיהם. 

השופטים מצאו כי הבקשה מעוררת "שאלות בעלות חשיבות כללית לגבי הכללים הדיוניים שחלים בעניין שימועים", והחליטו לדון בה כאילו עורכי הדין קיבלו רשות לערער וכבר עשו זאת. בית המשפט קיבל את טענתם בדבר חוסר היכולת של מהגרי העבודה להיערך לשימועים בפרק הזמן שמוקצה להם, ודחה את עמדת הרשות, שלפיה ניתן להחליט על גירוש ורק אחר כך לערוך שימוע לגביו. השופטים ציינו כי מדובר ב"אוכלוסייה מוחלשת של מהגרי עבודה, אשר שירותי ייצוג משפטיים אינם בהכרח זמינים לה" והסבירו את ההחלטה ב"עוצמת הפגיעה הפוטנציאלית כאשר מדובר בהרחקת נתינים זרים וילדיהם הקטינים שנולדו וגדלו בישראל".

עם זאת, בית המשפט הכשיר את הנוהל שקבעה הרשות, שלפיו עורכי דינם של מהגרי עבודה יכולים להיות נוכחים בשימועים הנערכים להם, אך לא להעיר הערות. זאת בתנאי שעורכי הדין יוכלו להשמיע טענות בתחילת השימוע ובסופו.

דרום תל אביב, באוגוסטצילום: תומר אפלבאום

עורך הדין תדמור מסר בתגובה לפסק הדין: "בית המשפט העליון שם בהחלטתו זו סוף לנוהג הפסול של רשות האוכלוסין וההגירה 'לאסוף' ילדים שנולדו וגדלים בישראל, ואת הוריהם, ולנסות לגרשם מישראל מהיום למחר, ללא שימוע כדין וללא ייצוג כדין". במוקד לפליטים ולמהגרים הוסיפו: "משמח שבית המשפט העליון קבע, כפי שהמוקד שב ומבהיר זה שנים, שהחלטה על גירוש ילדים שגדלו והתערו בישראל אינה יכולה להתקבל כלאחר יד. לא ייתכן שהיא תתקבל תוך שעות ספורות מרגע המעצר, על ידי פקיד רשות ההגירה שכלל אינו מכיר את הנסיבות המיוחדות של המשפחה ושלא הובאו בפניו כל מסמכים בעניינה".

מרשות האוכלוסין נמסר: "בית המשפט קיבל את עמדת המדינה באשר להליך השימוע טרם הוצאת צו משמורת והרחקה, ואישר את הפרקטיקה הנהוגה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, לפיה השימועים למשפחות נקבעים מראש תוך מתן אפשרות לשוהה שלא כדין להיערך לשימוע, בין היתר על ידי נטילת ייצוג משפטי. כמו כן, קיבל בית המשפט את עמדת המדינה לפיה השיח בשימוע צריך להתנהל באופן בלתי אמצעי מול השב"ח".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ