מנדלבליט: לנתניהו אסור לעסוק בעניינים הנוגעים למשפטו - גם דרך אחרים

לאחר מו"מ עם סנגוריו של ראש הממשלה, רוככו כמה מההגבלות שהוטלו עליו, בעוד שטענות אחרות שהעלו עורכי הדין נדחו. מבחינת היועמ"ש, ההסדר סופי ואינו דורש הסכמה של נתניהו

נטעאל בנדל
נטעאל בנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מנדלבליט עם פרסום כתב החשדות נגד נתניהו, בשנה שעברה
נטעאל בנדל
נטעאל בנדל

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פרסם הערב (שני) את חוות דעתו הסופית ביחס לניגודי העניינים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לפי חוות הדעת, נתניהו אינו יכול לקבל החלטות בנוגע למינויים במערכת אכיפת החוק ובמערכת בתי המשפט ולעסוק בענייניהם של עדים או נאשמים אחרים או בחקיקה שעשויה להיות לה השפעה על ההליך נגדו. כמו כן, הוא לא יוכל לעסוק בכמה תחומים הנמצאים באחריות משרד התקשורת.

בחוות הדעת מובהר כי נתניהו לא יוכל לעסוק בעניינים אלה גם באמצעות אחרים: "עליו להימנע מלפעול בעניינים אלו באמצעות גורמים מטעמו, ועליו להימנע מלהפעיל את השפעתו על בעלי התפקידים המוסמכים לטפל באותם נושאים". בחודש שעבר דיווח "הארץ" כי הסדר ניגוד העניינים של נתניהו יחול למעשה גם על השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ועל בכירים בלשכתו, שיקבלו מהיועץ הנחיות ברוח זו.

נתניהו בפתח משפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים לצד השרים אוחנה, כץ והנגבי וח"כ ברקת, במאיצילום: יונתן זינדל/פלאש 90

מבחינת מנדלבליט, מדובר בהסדר סופי שאינו דורש הסכמה של נתניהו. באחרונה קיימה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, משא ומתן עם סנגוריו של ראש הממשלה, ובעקבות זאת רוככו כמה מההגבלות המוטלות עליו בעוד שטענות אחרות שהעלו עורכי הדין נדחו. כך, צומצמו רשימות בעלי התפקידים והעדים במשפט שבענייניהם נאסר על נתניהו לעסוק, וההנחיה שלא להתערב בעבודת הוועדה לבחירת שופטים הוגבלה רק לשופטים שעשויים לדון בתיקיו.

בפתח חוות הדעת, שעליה חתומה זילבר, נכתב: "הסיטואציה שבה ראש ממשלה מכהן בד בבד עם הליך פלילי שמתנהל נגדו היא סיטואציה תקדימית וחריגה, המחייבת התייחסות מיוחדת". על נתניהו, נאמר בה, "להימנע מלעסוק בכל עניין שיש לו זיקה מהותית למשפט או לאשר נדון בו".

לפי חוות הדעת, נתניהו מנוע מלעסוק במינויים, בהליכי המינוי או במעמדם של בעלי תפקידים במערכת אכיפת החוק - ובהם פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, ראש אגף החקירות במשטרה ומפקד יחידת להב 433 - כמו גם של חוקרי המשטרה והרשות לניירות ערך שהיו מעורבים בחקירות ראש הממשלה. ההסדר מרחיב את חופש הפעולה של נתניהו ביחס לטיוטה שפרסם מנדלבליט ביולי ומאפשרת לו לעסוק במינויים של בעלי תפקידים שלא עסקו בתיקיו. הטיוטה, למשל, אסרה על נתניהו למנות משנים ליועץ המשפטי לממשלה, לא רק לעניינים פליליים.

לדברי מנדלבליט, פעילות כזו של נתניהו תהיה נגועה בניגוד עניינים מובהק. "מובן כי אדם שהוגש נגדו כתב אישום הוא בעל עניין אישי ביחס לגורמים האמונים על ניהול הליך התביעה בעניינו, או שיש ביכולתם להשפיע על ניהול ההליך", נכתב בחוות הדעת. "במקרה זה מתעורר חשש סביר שהחלטות הנוגעות לגורמים במערכת אכיפת החוק תהיינה כרוכות גם בשיקולים אישיים
ומושפעות מהם".

נתניהו נדרש גם להימנע מהתערבות בפעילות הוועדה לבחירת שופטים בנוגע לשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, שידונו בתיקיו, או בית המשפט העליון, שעשויים לדון בהם בעתיד. "אין מניעה שראש הממשלה יהיה מעורב בקביעת זהות חברי הממשלה שימונו כנציגים לוועדה לבחירת שופטים, שכן קביעה זו מהווה חלק ממלאכת המרכבה הקואליציונית-פוליטית על אופיה הייחודי", נאמר בחוות הדעת. "אולם, גם בהקשר זה, עליו להימנע מהשפעה כלשהי על האופן שבו אותם נציגים ימלאו את תפקידם בכל הנוגע לשופטי בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי בירושלים".

מרים ושלדון אדלסון בעצרת בחירות של טראמפ בלאס וגאס, בפברוארצילום: ג'ים ווטסון/אי-אף-פי

לפי מנדלבליט, נתניהו אינו יכול גם לקבל החלטות המשפיעות על עדים במשפטו, בין אם לטובת התביעה או לטובת ההגנה, ובהם הנאשמים האחרים. ההנחיה מתייחסת לעדים "שיש יסוד סביר לחשש שראש הממשלה הוא בעל עניין להשפיע על עדותם". לחוות הדעת מצורפת רשימת העדים שבענייניהם נאסר על נתניהו לעסוק, ובהם עדי המדינה ארי הרו, ניר חפץ ושלמה פילבר, ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר ושלדון ומרים אדלסון. "לגבי עדים שהם עובדי מדינה, אין פירוש הדבר כי יש להימנע מכל ממשק עמם, אלא כי לא יושפע מהלך עבודתם הרגיל", מובהר במסמך. במקרים שבהם יהיה נתניהו סבור כי מעורבותו בעניין הקשור לאחד העדים מתחייבת, או שיתעורר ספק לגביה, הוא מתבקש לפנות למנדלבליט.

הגבלה נוספת המוטלת על נתניהו נוגעת לענייני חקיקה הקשורה להליך נגדו או לעבירות מתחום טוהר המידות. "לשינויי חקיקה עשויה להיות השפעה על הדין שיחול על ראש הממשלה במישרין ובאופן אישי, או על הפרשנות שתינתן לעבירות שבהן הוא מואשם", נכתב בחוות הדעת.

ניגוד עניינים אפשרי נוסף שאליו מתייחסת חוות הדעת נוגע לפעילות משרד התקשורת. "חלק מהאירועים המוזכרים בכתב האישום והעשויים להיות
נדונים במשפט הפלילי נסובים על החלטות רגולציה של משרד התקשורת", נאמר במסמך. "לא מן הנמנע שהחלטות מסוימות הנדונות כיום במשרד יהיו קשורות במידה כזו או אחרת להחלטות שהוזכרו כחלק מהאישומים נגד ראש הממשלה". עם זאת, לפי חוות הדעת, אין מקום לקבוע כי כל עיסוק בענייני המשרד מציב את נתניהו בניגוד עניינים. היועצת המשפטית למשרד תידרש לעדכן את מנדלבליט המשפטי לממשלה במקרים שבהם יתעורר חשש כזה.

"לא פעם משמש ראש הממשלה כגורם מנחה גם ביחס לפעילותם של השרים האחרים", נכתב בחוות הדעת. "משמעות הדבר היא כי בפועל, גם נושאים המצויים באחריותם של שרים אחרים עשויים להיות מטופלים תוך מעורבות של ראש הממשלה". בהמשך מובהר: "המשמעות המעשית של חובת הימנעות אינה נוגעת רק לקבלת החלטות במסגרת פורמלית של ראש הממשלה... (אלא) גם באופן לא פורמלי ובמסגרת התייעצויות לא רשמיות... חשוב להדגיש כי חובת ההימנעות משתרעת גם על כל פעולה באמצעות אחרים". לפי מנדלבליט, על ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה ייאסר לעסוק בעניינים שבהם יהיה נתניהו עצמו מנוע מלעסוק, ו"אותו דין חל על בעלי תפקידים נוספים שמסייעים לראש הממשלה במשרות אמון בלשכתו".

כשפרסם מנדלבליט את טיוטת ההסדר עם נתניהו דחה אותה ראש הממשלה, שטען כי היועץ עצמו מצוי בניגוד עניינים. מאז קיימו הצדדים משא ומתן על הסדר מרוכך. מנדלבליט קשר בעבר בין עמידתו של נתניהו בהסדר להמשך כהונתו בתפקיד. "אם אתה מערבב את הדברים ומשתמש בכוח השלטוני שלך כראש ממשלה כדי להשפיע עליך פלילית, פה מתחילה להיות בעיה קשה", אמר בריאיון לעיתון "משפחה", והוסיף: "איך מתמודדים עם הבעיה הזאת? אז אם באמת אי אפשר להתמודד אתה, יכול להיות שכן נתגלגל לנבצרות". בספטמבר דיווח "הארץ" כי מנדלבליט דן באפשרות להכריז על נבצרות של ראש הממשלה, על רקע התקפותיו על מערכות אכיפת החוק והמשפט. לשיטת היועץ, הניסיונות של נתניהו לפגוע במעורבים בחקירותיו ולהכשיל את ההליך נגדו עשויים להקים עילה ל"נבצרות מהותית".

התנועה לאיכות השלטון, שדרשה לפרסם את הסדר ניגוד העניינים עם נתניהו, מסרה בעקבות הפרסום: "מדובר בהסדר בעייתי ולא מספק. על פי ההסדר הנוכחי, גורמים בעלי זיקה לראש הממשלה הקשורים למערכת אכיפת החוק ולבחירת שופטים יוכלו להמשיך לשרת את האינטרס שלו במקום את האינטרס הציבורי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ