בלחץ בג"ץ, הפרקליטות תחקור מחדש חשד לתקיפה מינית של אשה עם מוגבלות

המשנה לפרקליט המדינה נורית ליטמן חזרה בה מהחלטתה לסגור מחוסר ראיות את התלונה על התקיפה המינית במעון בדרום הארץ בעקבות צו על תנאי שהוציאו השופטים. הנשיאה חיות: "חשוב שמי שקולם לא נשמע יזכו להגנה"

אור קשתי
אור קשתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
השופטת ברק-ארז, הנשיאה חיות והשופט פוגלמן, במאי
אור קשתי
אור קשתי

הפרקליטות הודיעה לאחרונה כי תחדש חקירה של תלונת אשה עם מוגבלות שכלית על תקיפה מינית בזמן שהתגוררה במוסד סגור. ההחלטה התקבלה בלחץ שופטי בג"ץ, לאחר שהתיק נסגר פעם אחר פעם בשנתיים האחרונות, תחילה בנימוק של "היעדר ראיות" ובהמשך בטענה כי מאוחר מדי לתקן את "זיהום החקירה" שנעשה לדברי הפרקליטות. "יש חשיבות שדווקא מי שקולם לא נשמע, חוסים במוסדות סגורים, יזכו להגנה אפקטיבית של רשויות אכיפת החוק", כתבה בשבוע שעבר בפסק הדין נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות.

ב-2018 סיפרה א', אשה עם פיגור שכלי, לאנשי המעון הסגור בדרום הארץ שבו התגוררה בשנים האחרונות כי אחד העובדים תקף אותה מינית בלילה הקודם. למרות הדיווח המהיר, רק כעבור שבוע הגישו האחראים במשרד הרווחה תלונה במשטרה, ולאחר חקירה קצרה הוחלט לא להגיש כתב אישום נגד העובד בשל חוסר ראיות. ערעורים שהגישו בני משפחתה של א' נדחו, והמשנה לפרקליט המדינה, נורית ליטמן, קבעה כי "חוסר הראיות אינו מבסס סיכוי סביר להרשעה".

לבני המשפחה לא נותר אלא לפנות לבג"ץ. כפי שפורסם ב"הארץ", ביוני השנה חייבו השופטים את הפרקליטות בצו על תנאי להסביר מדוע לא תבוטל ההחלטה לסגור את התיק ולא לחקור שוב את העובד. "יש כמה אבנים שלא הפכו כאן", אמרה אז הנשיאה חיות, והשופטת דפנה ברק־ארז שאלה האם אין בעובדה שהקורבן היא אשה עם מוגבלות "להטיל חובה מיוחדת (על המדינה, א"ק)" מבחינת המאמץ למצוא את האשם.

על פי העתירה, א' סיפרה לעובדים במעון כי "מטפל בלילה" נגע לה בחזה ו"עשה לה כואב למטה". מנהלת המעון ביקשה מעובדיה לברר עם א' מי אנס אותה. נדמה כי זה הרגע שבו החל "זיהום" החקירה: בהתחלה שללה א' את השמות השונים ששמעה, כולל זה של העובד. רק בפעם השנייה שנשאלה היא ציינה אותו. זמן יקר בוזבז בגלל טלפון שבור בין אנשי המעון לחלק מהאחראים במשרד הרווחה, ורק שבוע לאחר התלונה הגישה פקידת הסעד המחוזית תלונה למשטרה.

אולם בית המשפט העליון, במאיצילום: אוהד צויגנברג

המשטרה עצרה את העובד שא' ציינה כי תקף אותה. הוא נחקר פעם אחת ובה הכחיש כל קשר למעשה. התיק נסגר, והעובד חזר לעבוד במעון. א' עברה למעון אחר. בקשתו של העובד לשנות את עילת הסגירה מ"חוסר בראיות" ל"היעדר אשמה" נדחתה על ידי הפרקליטות. עו"ד אמיר קמינצקי, המייצג את א' ובני משפחתה ללא תמורה, טען כי המשטרה לא מיצתה את כל כיווני החקירה האפשריים.

בעקבות הוצאת הצו, שינתה ליטמן את עמדתה הקודמת, ובישיבה נוספת החליטה על חידוש החקירה הפלילית בתיק. "במקרה שבפנינו, עמדו לימינה של המתלוננת בני משפחתה המסורים, אך לא תמיד ניתן לסמוך על כך", ציינה הנשיאה חיות, "ועובדה זו מטילה על המדינה אף אחריות יתרה".

אחותה של א' הביעה תקווה ש"הפעם המשטרה תחקור את האירוע בצורה יסודית" והוסיפה כי יש לחקור גם את התנהלות משרד הרווחה. לדברי עו"ד אמיר קמינצקי, המייצג את א' ובני משפחתה ללא תמורה, המקרה "משקף כשל מערכתי - של רשויות הרווחה, שהנאנסת היתה באחריותם, ושל רשויות החקירה והפרקליטות, שהעדיפו לנהל חקירה שאינה עומדת בסטנדרטים מינימליים".

לעתירה הצטרפו ארגון "בזכות", איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית וארגון אקים. "פסק הדין הוא הישג משמעותי בדרך לשוויון ולשמיעת קולם של אנשים עם מוגבלות", נמסר מ"בזכות". לדברי מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, החלטת בג"ץ "נותנת תקווה שאולי ייעשה צדק. העובדה כי המדינה דוחה שוב ושוב עררים מעין אלה היא מקוממת".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "כחלק ממימוש חובתה וייעודה, הפרקליטות בוחנת עצמה בכל שלבי ההליך המשפטי. כך היה גם במקרה זה, בו הפרקליטות היתה קשובה להערות ביהמ"ש והיתה נכונה לשנות את עמדתה בעקבותיהן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ