מ"מ המפכ"ל: ההחלטה שלא למנות מפכ"ל במשך זמן רב לא היתה נטולת שיקולים זרים

מוטי כהן הודיע כי הוא פורש מהמשטרה לאחר שאוחנה בחר במפקד מג"ב כמועמד למפכ"ל. בהודעתו כתב: "נאלצתי להתמודד עם ניסיונות להתערבות בעבודת המשטרה, מעורבות שאין לה מקום בארגון ולא נתתי לה יד"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי כהן במנהלת הארצית לאכיפת קורונה, החודש

מ"מ המפכ"ל מוטי כהן כתב היום (שלישי) לכלל השוטרים כי הוא פורש מהארגון לאחר שהשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה הודיע כי בחר במפקד מג"ב קובי שבתאי כמועמד למפכ"ל. באיגרת ששלח כהן, כתב כי היו כמה הזדמנויות בשנתיים האחרונות למנות מפכ"ל קבוע, אך "נראה כי ההחלטה שלא למנות מפכ"ל קבע משך זמן כה ממושך לא היתה נטולת שיקולים זרים". כהן משמש מ"מ המפכ"ל בשנתיים האחרונות, מאז פרישתו של רוני אלשיך.

באיגרת כתב כהן כי "לצד האתגרים המוכרים, בתקופה האחרונה נאלצתי להתמודד גם עם אתגרים מסוג חדש, ניסיונות להתערבות בעבודת משטרת ישראל. מעורבות שאין לה מקום בארגון ולא נתתי לה יד". לפי כהן, "לנגד עיניי עומדת כל העת חובת השמירה על עצמאות המשטרה. לכן, עשיתי כל שלאל ידי על מנת להדוף ניסיונות התערבות אלו ולהותיר את המשטרה נקייה מכל שיקול זר".

אמיר אוחנה בבית משפט השלום בתל אביב, בשבוע שעברצילום: מוטי מילרוד

אוחנה מסר בתגובה לדברי כהן כי "שר אמור להיות מעורב בענייני משרדו, והשר לביטחון הפנים חייב להיות מעורב בעבודת המשטרה, גם אם זו תופעה חדשה עבור מישהו במשטרה או בשירות הציבורי בכלל".

כהונתו של כהן הוארכה מדי כמה חודשים על ידי הממשלה בשנתיים האחרונות. בשנתיים הללו נמנעה הממשלה למנות מפכ"ל קבוע, בין היתר בשל שלוש מערכות הבחירות האחרונות. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט דרש בשבוע שעבר מאוחנה להציג מועמד לתפקיד המפכ"ל בפני הוועדה למינוי בכירים עד סוף החודש. מנדלבליט הציג את דרישתו לאחר שבג"ץ הורה לאוחנה לעשות כן, אולם לא נקב בלוחות זמנים.

בפסק הדין של בג"ץ נכתב כי "חלפו בדיוק שנתיים מאז הסתיימה כהונתו של המפכ"ל הקודם, רב-ניצב רוני אלשיך. לנוכח חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרת המפכ"ל בהתאם לכללי המשפט המינהלי... ניתן בזה צו מוחלט המורה למשיבים לפעול להבאתו של מועמד לתפקיד המפכ"ל בפני הוועדה המייעצת לממשלה לעניין מינויים לתפקידים בכירים - במהירות הראויה".

בדיון בבג"ץ בנושא שאלו השופטים את נציגי המדינה כיצד תנהג הממשלה בסוגיית מינוי המפכ"ל אם הכנסת תתפזר בקרוב, אולם אלה נמנעו ממתן תשובה. פסק דין אחר של בג"ץ, מ-2015, קבע שיש להימנע ממינויי בכירים בתקופת בחירות, אלא אם יש "צורך חיוני של ממש אשר אם לא ייענה, ייווצר חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב".

החלטת בג"ץ תואמת את עמדת מנדלבליט, שקרא בנובמבר בתגובתו לעתירה להורות לממשלה לקדם את הליך מינוי המפכ"ל. מנדלבליט כתב אז כי לא הוצג נימוק שמצדיק משפטית את ההימנעות מקידום מינוי קבוע, וחזר על עמדתו העקרונית כי יש לאייש מינויים בכירים בשירות המדינה במהירות האפשרית, כפי שכתב בתשובה לעתירות קודמות בנושא.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ