מחלוקת בין ארדן ושקד על הגוף שיפקח על התביעה המשטרתית

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן פנה לשרת המשפטים איילת שקד ודרש ממנה כי התביעה המשטרתית לא תוכפף לנציבות הביקורת על הפרקליטות. ארדן טוען כי כיוון שעל פי תזכיר החוק של שקד, גוף הביקורת כפוף לחוק הביקורת הפנימית ונמצא במשרד המשפטים הוא לא יכול לערוך ביקורת פנימית על גוף בסמכות משרד אחר. שקד מתעקשת להישאר עם הנוסח הנוכחי של תזכיר החוק שמכפיף לביקורת את כל מייצגי המדינה בערכאות. המשמעות אם התביעה המשטרתית לא תבוקר היא כי שכ-2000 תובעים שאינם פרקליטים והיום מבוקרים ומנהלים קרוב ל-90% מהתיקים הפליליים בישראל לא יבוקרו.

התביעה המשטרתית היא זו שמנהלת בבתי המשפט את כל התיקים בעבירות מסוג חטא ועוון, שהעונש עליהן הוא עד שלוש שנות מאסר. כך בין היתר היא זו שבסמכות תובעיה לנהל תיקי עבירות סמים, תיקי גניבה, תיקי החזקת נשק, תיקי איומים ושהייה בלתי חוקית. ארדן מבקש שהביקורת על התביעה המשטרתית תיעשה או במסגרת משרד מבקר המדינה, או על ידי ביקורת פנימית שתבוצע במשרדו. על פי ההגדרה, ממצאיה של ביקורת פנימית אינם מתפרסמים לציבור.

• האם נחוצה תביעה משטרתית
• המלצה: לאחד את הפרקליטות ואת מערך התביעה המשטרתית
• התביעה המשטרתית תקבל מעמד עצמאי

גורמים בנציבות הביעו התנגדות למהלך, שיפחית את מספר המבוקרים על ידה בשני שליש. גורם בפרקליטות מסר כי "יתר המבוקרים ובעיקר הפרקליטים לא ישלימו עם העובדה שמי שמגיש את רוב רובם של כתבי האישום יצא מתחולת הביקורת ואילו רק הם ישארו והדבר יוביל להתנגדות מחודשת". הרקע למחלוקת בין ארדן לשקד הוא תזכיר החוק של שרת המשפטים המעגן את מעמדה של הנציבות בחקיקה, שצפוי לעלות לוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב.

על פי התזכיר, יונהג מודל דו-שנתי, במסגרתו בשנה הראשונה הנציבות תמשיך לפעול במתכונתה הנוכחית לפיה הנציבה, השופטת בדימוס הילה גרסטל, תהיה אמונה הן על ביקורת מערכתית והן על ביקורת פרטנית על התנהלותם של התובעים המשטרתיים והפרקליטים. לפי התזכיר, בשנה השנייה, הגוף יפוצל והביקורת המערכתית תהיה פנימית ותוכפף ליועץ המשפטי לממשלה, בעוד שהביקורת הפרטנית תישאר בידי גרסטל. בתום השנתיים האלו, יכריע שר או שרת המשפטים איזה מודל מבין השניים עדיף. בשני המודלים הביקורת תחול בניגוד למצב כיום גם על היועץ המשפטי לממשלה.

החלטתה של שקד מגיעה על רקע המתיחות הרבה במשרד המשפטים שעוררה פעילותה של נציבות הביקורת שעוגנה עד כה רק בהחלטת ממשלה. טרם הפצת התזכיר, בוועד הפרקליטים איימו כי אם הביקורת תישאר במתכונת הנוכחית בה הביקורת המערכתית והפרטנית תבוצע בידי גוף אחד הם עשויים לשבות ולא לשתף פעולה. בנציבות מנגד התריעו כי פיצול יחליש את גוף הביקורת ויהווה למעשה פירוק שלו. בשלב זה גם הפרקליטים וגם הנציבות מוכנים לשתף פעולה כשהפרקליטים יזכו בנוסף להגנות אותם דרשו במסגרת הליכי הביקורת הפרטנית, דוגמת חיסיון במקרים מסוימים, זכות שימוע, וחיוב של מתלונן לצרף תצהיר כתנאי להגשת תלונה לנציבות.