העליון חייב את המדינה לשחרר את האנייה "אסטל" שהפרה את הסגר הימי על עזה

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון דחה בתחילת השבוע את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, לפיה יש לשחרר את האנייה "אסטל" שהפרה את הסגר הימי על רצועת עזה ב-2012. השופטים מרים נאור, חנן מלצר וסלים ג'ובראן דחו את הערעור פה אחד, קבעו כי האנייה תשוחרר מידית והורו למדינה לשאת בתשלום הוצאות בסך 40 אלף שקלים.

האנייה שימשה כמה עשרות פעילים שהובילו מלט וצעצועים מפינלנד בניסיון לשבור את הסגר הימי על עזה, ונתפסה על ידי חיל הים. בניגוד למשטים קודמים, שבהם הוחזרו האוניות לבעליהן, הפעם התעלמה המדינה במשך חודשים ארוכים מפניות הבעלים ובאוגוסט 2013 הגישה בקשה להחרמתה.

• חמש שנים למרמרה: משט בינלאומי מתוכנן להגיע בקיץ לעזה
• שודדי הים, המשט לעזה ומדינת ישראל נפגשים בבית המשפט

ההליך המשפטי היה ייחודי, כיוון שהמדינה ביקשה להחרים את כלי השיט על סמך הדין הבינלאומי וחוק המלקוח, חוק בריטי מ-1864 שהוחל בארץ בתקופת המנדט. במקור, נועד החוק להסדיר החרמות של ספינות פיראטים וספינות אויב בימים שבהם השלל שנמצא על הספינה היה מחולק לצוות הספינה הבריטית שתפסה אותה. דיני המלקוח מחייבים דיון בבית משפט לענייני מלקוח, ובהליך המשפטי נקבע כי הדיון נמצא בסמכות בית המשפט המחוזי בחיפה, המשמש גם כבית משפט ארצי לימאות.

בהחלטת בית המשפט המחוזי צוין כי "זהו המקרה הראשון מאז קום המדינה בו מתבקשת החרמתה של אנייה זרה על פי חוק המלקוח, ומקרה כמעט יחיד מאז תום מלחמת העולם השנייה. ראינו גם כי אוניות שהפרו את הסגר בהזדמנויות קודמות שוחררו, ללא כל ניסיון החרמה. הבקשה בתיק זה מעידה על שינוי במדיניות. לשינוי לא קדמה אזהרה או הודעה".

בנוסף, קבע בית המשפט המחוזי כי יש להורות על שחרור הספינה גם בשל פרק הזמן הארוך שחלף מיום החרמתה ועד לפנייה לבית המשפט – עשרה חודשים. השופטת נאור ציינה בפסק הדין כי במסגרתם של דיני המלקוח הימי תפיסת אונייה תהיה חוקית אם יבוצעו ארבעה שלבים: הראשון, תפיסת האונייה בלב ים, השני, הבאת האונייה לאחד מנמליה, השלישי, מסירת מסמכי האונייה ותצהיר של הגורם שתפס אותה לבית המשפט למלקוח, והאחרון – אישור התפיסה על ידי בית המשפט והוצאת צו מלקוח.

נאור מצאה כי יש לדחות את הערעור בין היתר כיוון ש"על מדינה התופסת אנייה מוטלת חובה לנקוט הליך מלקוח תוך פרק זמן סביר, שנע במרבית המקרים בין ימים ספורים לבין שבועות ספורים. יודגש, כאמור, כי עיכוב בלתי סביר בנקיטתו של הליך מלקוח עשוי אף לזכות את האנייה בפיצויים".

על כך הוסיף השופט מלצר שציין בחוות דעתו כי "מעובדות המקרה עולה שהמדינה כלל לא ניהלה מגעים עם בעליה של האנייה או ערכה חקירה בעניינהּ. למעשה, המדינה אף לא השיבה באופן מהותי לכל פניותיה ואף לא עדכנה את בעליה של האנייה על מצבהּ ועל כוונותיה של המדינה לגביה". מלצר הוסיף כי התנהלות זו של המדינה מנוגדת לחובה המוטלת עליה לשמוע את טענותיהם של בעליה של האנייה טרם קבלת ההחלטה על לקיחתהּ כ"מלקוח".

במקביל, הליך דומה מתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה באשר לספינה "מריאן" שנתפסה גם היא על ידי חיל הים בשנת 2015. בהליך זה הסתיים שלב ההוכחות והצדדים ממתינים לפסק דין.

עורכת הדין גבי לסקי, המייצגת הן את בעלי ה"אסטל" והן את בעלי "מריאן" מסרה בתגובה: "זה הזוי שעדיין שישנם נושאים שאנחנו מתנהלים על פי חקיקה שמקורה בכתר הבריטי, ואין ספק שיש צורך להסדיר את הסוגיה. עם זאת אני שמחה שבמקרה הזה בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע שהמדינה לא יכולה לפעול לפי גחמותיה ושהיה עליה להביא את תפיסת האנייה באופן מידי לאישור בית המשפט. מדובר בהליך שמתמשך כבר ארבע שנים כשכל העת הזאת האנייה הייתה בחזקת המדינה, אנחנו בוחנים את האפשרות להגיש כעת תביעת פיצויים בגין ההפסדים שנגרמו לבעליה."