בג"ץ: יש להכיר ביהודים שעברו גיור רפורמי או קונסרבטיבי בישראל לפי חוק השבות

בית המשפט קיבל את עתירותיהם של 12 מתגיירים, ומתח ביקורת על המדינה, שנמנעה מלהסדיר את הסוגיה במשך 15 שנה. המפלגות הדתיות: נקדם חקיקה שתבטל את פסק הדין ותמנע מבג"ץ להתערב שוב בנושא

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נשיאת העליון חיות בבית המשפט, בנובמבר
נשיאת העליון חיות בבית המשפט, בנובמברצילום: אמיל סלמן

בג"ץ קבע היום (שני) כי על הרשויות להכיר ביהודים שעברו בישראל גיור רפורמי או קונסרבטיבי לפי חוק השבות. זאת בעקבות עתירות של 12 מתגיירים, שמשרד הפנים דחה את בקשותיהם לקבל אזרחות ישראלית. בית המשפט קיבל את העתירות ברוב של שמונה שופטים מול שופט אחד, נעם סולברג, שסבר גם הוא כי יש להכיר בגיורים אך ביקש להעניק למדינה ארכה.

לפי חוק השבות, מי שעברו גיור בחו"ל רשאים לעלות לישראל ולזכות באופן אוטומטי באזרחות ישראלית. החוק אינו מבדיל בין מי שעברו גיור אורתודוקסי למי שעברו גיור רפורמי או קונסרבטיבי, כל עוד ההליך מתקיים ב"קהילה יהודית מוכרת". פסק הדין של בג"ץ מתייחס לקבוצה קטנה יחסית של אנשים שעברו גיור רפורמי או קונסרבטיבי בישראל. מדי שנה עוברים כ-300 בני אדם גיורים כאלה. כ-90% מהם זכאים לאזרחות בשל מוצאם היהודי. היתר, לרוב בנות ובני זוג של ישראלים, אינם מקבלים גם את סל ההטבות שלו זכאים עולים חדשים.

מאז הוגשו העתירות ב-2005, ניסו המדינה והזרמים הלא אורתודוקסיים להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, אך ללא הצלחה. ב-2016 קבע בג"ץ, בעתירה אחרת, כי תושבים ארעיים העוברים גיור בבתי דין רבניים פרטיים ששייכים לזרם האורתודוקסי זכאים לאזרחות מתוקף חוק השבות. בעקבות פסק הדין, ששבר למעשה את המונופול של הרבנות הראשית על גיורים בארץ, ביקש המרכז הרפורמי מבג"ץ לבחון שוב את העתירות שהגיש.

נשיאת בית המשפט אסתר חיות ציינה בפסק הדין את משך הזמן שחלף מאז הוגשו העתירות, והוסיפה כי המדינה ביקשה שוב ושוב לדחות את ההכרעה בעניינן כדי לאפשר קידום חקיקה בעניין הגיור. "משהוברר כי הסיכוי להסדרה מוסכמת של הסוגיה אפסי, וכי גם מהלך של חקיקה אינו נראה באופק, אין מנוס ממתן פסק דין", כתבה. עם זאת, היא הבהירה כי "בכך אין כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא לנכון".

שר המשפטים לשעבר משה נסים מגיש את הדו"ח שחיבר בעניין הגיור לנתניהו, ב-2018צילום: קובי גדעון / לעמ

לדברי חיות, "מדובר בשאלה אזרחית-ציבורית ולא בשאלה דתית". היא קבעה כי "הקהילות הלא אורתודוקסיות שבהן התגיירו העותרים הן קהילות מבוססות בישראל" וציינה כי להליך הגיור "קדם הליך הכנה ולמידה משמעותי". חיות הוסיפה כי "קהילות אלו הן חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם", וכי משרד הפנים עצמו הכיר בגיורים שלהן בחו"ל. "משבפנינו לכל הדעות קהילה יהודית מוכרת, וכל עוד לא קבע המחוקק אחרת, אין כל טעם שלא להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו בקהילות הללו בישראל".

נשיאת בית המשפט גוללה בפסק הדין את מסכת הדחיות: כך, ביוני 2018 ביקשה המדינה ארכה של שישה חודשים לצורך בחינת דו"ח בעניין הגיור, שהגיש שר המשפטים לשעבר משה נסים לראש הממשלה בנימין נתניהו. בתום תקופה זו הודיע משרד הפנים כי נתניהו טרם הספיק לבחון את הסוגיה בשל מורכבותה וביקש דחייה נוספת. ביולי 2019 ובפברואר 2020 ניתנו לממשלה ארכות נוספת, בעקבות רצף מערכות הבחירות, ואז שוב ביקש משרד הפנים לדחות את ההכרעה, לנוכח משבר הקורונה והקמת ממשלת האחדות. בית המשפט נעתר לבקשה, אך הבהיר כי הוא מצפה שהמדינה לא תבקש ארכות נוספות. "בתקופה הארכה שנתבקשה לא נעשה דבר", כתבה חיות. בדצמבר האחרון מסר משרד הפנים כי נתניהו מעוניין לקדם חוק להסדרת הגיור, אלא ש"השעה הנוכחית אינה מאפשרת למרבה הצער גיבושו של פתרון ממלכתי הולם וראוי לסוגיה כה רגישה של דת ומדינה".

שבעה מהשופטים הצטרפו לעמדתה של חיות. "איננו יכולים לחכות עד בוש כאשר זכויותיהם של אנשים עומדות על הכף וחקיקה בנושא כלל לא נראית באופק", כתבה השופטת דפנה ברק-ארז. השופטת ענת ברון הוסיפה: "לנוכח רגישותה של הסוגיה, בית משפט זה לא חסך במאמצים על מנת לאפשר למחוקק להסדיר את נושא הגיור מכח חוק השבות, ואולם משהמחוקק לא עשה כן, וחקיקה כזו אף אינה צפויה בזמן הנראה לעין, לא נותר לנו אלא להכריע".

השופט דוד מינץ כתב כי "אין מנוס אלא מלהכיר במי שעברו גיור בקהילה הרפורמית או הקונסרבטיבית בישראל כיהודים לעניין חוק השבות". עם זאת, הוא הוסיף: "יש רק לקוות שהמיעוט ששאיפותיו אינן טהורות לא ינצל את המצב לרעה, שכן לצד הבשורה מצויה סכנה שאחריתה מי ישורנה".

גם השופט סולברג סבר כי יש להכיר בגיורים ומתח ביקורת על העיכוב בטיפול בנושא. "חיכינו, ציפינו. לשווא. העתידות נדונו, בקשות למתן ארכה נתקבלו, שופטים באו והלכו ופתרון אין", כתב. "16 שנה חלפו והגיעה שעת הכרעה". ואולם, הוא הציע "ליתן לממשלה ולכנסת פרק זמן של שנה מיום כינונה של הממשלה ה-36 כדי שיישבו על המשבר".

מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הרבה נועה סתת, מסרה בעקבות פסק הדין: "בג"ץ עמד לצדם של נשים וגברים שבחרו להיות יהודים, וקבע שוב כי מדינת ישראל היא מדינת היהודים, וכי יש יותר מדרך אחת להיות יהודים". מנכ"לית התנועה הקונסרבטיבית, רקפת גינסברג, הוסיפה: "בג"ץ קיבל היום הכרעה צודקת, מובנת מאליה, ברורה. בית המשפט אמר בקול צלול - ליהדות יש יותר מצבע אחד. הגיע הזמן שנבחרי הציבור שלנו יכירו בכך".

הרב הספרדי הראשי לישראל, יצחק יוסף, מתח ביקורת חריפה על ההחלטה וקרא לחברי הכנסת לבטל אותה באמצעות חקיקה. לדבריו, "מה שהרפורמים והקונסרבטיבים מכנים גיור אינו אלא זיוף של היהדות, שמשמעותו הכנסת אלפי גויים לעם ישראל". לביקורת הצטרפו ש"ס, יהדות התורה, ימינה ומפלגת הציונות הדתית, שהצהירו כי יקדמו חקיקה שתבטל את ההחלטה ואף פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ להתערב בנושא שוב. מהליכוד נמסר כי "בג"ץ קיבל החלטה שמסכנת את חוק השבות, נדבך יסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". מנגד בירכו על הפסיקה יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, מרצ ומפלגת העבודה - שהמועמד מטעמה, הרב גלעד קריב, הוביל את המאבק להכרה במתגיירים.

כתבות מומלצות

ברופי בבית המשפט. הרעיפה שבחים על בעלה ועל החיים שבנו יחד

היא כתבה את המדריך "איך לרצוח את בעלך". ואז בעלה נרצח

רחוב פינסקר
בתל אביב, גלויה
מ— 1940 לערך.
עיר שדיברה יידיש
ובעיקר ספרה
ביידיש

ספר הזיכרונות שהותיר אחריו חושף כישרון מפתיע של סופר גדול

בן סלמאן וארדואן בג'דה שבסעודיה, באפריל. המשבר העמוק נשכח

המשבר הכלכלי מכופף את האידיאולוגיה של ארדואן

רינאוי-זועבי

טירללת מדינה שלמה, את צריכה לענות. "צודק, אבל אני מנתקת"

סטיב קר

צפיתי בו רועד וניסיתי להיזכר אם היה כאן משהו דומה. לא הצלחתי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?