חן מענית
חן מענית

חברת מטא, מפעילת פייסבוק, סירבה בחודש שעבר לבקשת המדינה לחסום דף של גוף שתואר כ"קשור בצורה מובהקת לחמאס". בית המשפט המחוזי הוציא בערב פסח צו לחסימת האתר של הארגון, והחברה החליטה שלא ליישמו על העמוד בפייסבוק. מקורות במשרד המשפטים אמרו כי החברה נימקה את ההחלטה בכך שלא מצאה בסיס לטענות נגד הארגון, ובהיעדר הוראה חוקית המחייבת אותה לעשות זאת. בחברה סירבו להגיב.

שעות לפני ליל הסדר, ב-15 באפריל, אישר שופט המחוזי בתל אביב בני שגיא בקשה דחופה להוצאת צו לחסימת האתר של הארגון. בכירים במשרד המשפטים אמרו ל"הארץ" כי מערכת הביטחון ויחידות הסייבר זיהו פעילות של הפצת תכנים מסיתים בידי הארגון על רקע גל הפיגועים שהחל במארס, והגיע לשיאו שבוע קודם לכן, בירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב.

לאחר הוצאת הצו, פנתה הפרקליטות למטא בבקשה ליישם אותו גם בעמוד שבשליטתה ונענתה בשלילה. נציגי המדינה ביקשו להסיר את העמוד לגמרי, או לכל הפחות לחסום את הגישה אליו מישראל.

מנכ"לית מטא ישראל, עדי סוֹפר-תאני, בדצמבר בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

בעוד שהחברה פעלה בהתאם לחוק, ההחלטה נחשבת חריגה על רקע שיתוף הפעולה הנהוג בינה למייצגים את המדינה. מקורות במשרד המשפטים אמרו כי בשנה האחרונה עלה מספר הפרסומים שהוסרו מפייסבוק לבקשת הפרקליטות, וכי בחודשים האחרונים חשפה מחלקת הסייבר "אלפי פרסומים מסיתים" ברשתות החברתיות.

מנגד, דווח בשבועות האחרונים בכמה כלי תקשורת כי המדינה לא זוכה לשיתוף פעולה מהרשתות החברתיות בכל הנוגע להסרת תכנים המוגדרים כמסיתים. בין היתר, פורסם בשבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות" כי מטא וטיקטוק מסרבות לחשוף בפני גופים רשמיים מידע בנוגע לפעילותן בנושא. המקורות ציינו לרעה את יחסן של טלגרם ושל טוויטר לבקשות כאלה.

כיום החוק אינו כופה על רשתות חברתיות זרות הפועלות בישראל להסיר תכנים מסיתים. בדצמבר הצביעה ועדת השרים לחקיקה בעד קידום הצעת החוק שתאפשר לה לעשות זאת, והיא ממתינה כעת להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. לפי ההצעה, בית המשפט המחוזי יוכל להוציא צו להסרת תכנים שהתביעה מטעם הפרקליטות או המשטרה תגדיר כעבירה פלילית שיכולה לפגוע "בביטחונו של אדם, של הציבור או של המדינה" באופן ממשי. הגשת בקשה כזו תדרוש את אישור היועצת המשפטית לממשלה.

סער בדרך לישיבת ממשלה, בתחילת השבועצילום: יונתן זינדל/פלאש90

על הצעת החוק נמתחה ביקורת לפיה היא רחבה מדי ותפגע בחופש הביטוי. אחרי שעברה את ועדת השרים אמרה ל"הארץ" ראשת חטיבת דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, פרופ' קרין נהון, כי "החוק במתכונתו הנוכחית הורחב יתר על המידה. הוא מכיל מבחנים עמומים שלא בוחנים ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, ומצד שני הוא נותן כוח רב מדי למדינה לצנזר תכנים לגיטימיים".

במקביל לניסיונות לקדם את חוק הפייסבוק, הקים באוקטובר שר המשפטים גדעון סער ועדה בראשות מנכ"ל משרדו, ערן דוידי, לבחינת הרגולציה הקיימת על חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות בסוגיות של איסוף מידע על משתמשים והשימוש שהן עושות בבינה מלאכותית. שר התקשורת יועז הנדל הקים גם הוא באוקטובר ועדה בנושא השפעת הרשתות החברתיות על הציבור בישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ