איש הממסד שחזר בתשובה: מיהו היועץ המשפטי הבא - משפט ופלילים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איש הממסד שחזר בתשובה: מיהו היועץ המשפטי הבא

לכתבה
נתניהו ומנדלבליט בישיבת ממשלה, בשנה שעברהאי־פי

אביחי מנדלבליט הוא מעט אניגמטי. הוא לא מתראיין, נתפס כנשכן וסלחן בו זמנית, ולא מפגין אידיאולוגיה סדורה בהחלטותיו. ייתכן שבתפקיד החדש ייצא אל האור

27תגובות

כיוון שמזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, עוד מעט היועץ המשפטי לממשלה, אינו מתראיין, אפשר לפרש את התנהלותו ביותר מדרך אחת. מקורביו מתארים אותו כדמות אניגמטית: חובש כיפה, שהכעיס את המתנחלים כשביקש להעמיד לדין קצינים שסירבו פקודה בהתנתקות; פרקליט צבאי ראשי שהתעמת עם צמרת צה"ל, אך כמועמדו המועדף של בנימין נתניהו נבחר לתפקיד היועמ"ש בהליך שנוי במחלוקת; אדם שיעמוד כעת בראש התביעה הכללית, אך גם ישב בחדרי החקירות כחשוד בפרשת הרפז. וייתכן שאין שום חידתיות בהתנהלותו, אלא כי האיש הוא קרייריסט שמחשב דרכו לצמרת, ובהצלחה רבה.

מנדלבליט, בן 53 ואב לשישה, נולד בתל באביב וגדל בפתח תקוה, במשפחה חילונית. בגיל 25 חזר בתשובה, וכיום הוא חובש כיפה שחורה. אדם שהיה בקשרי עבודה עמו אמר שלמרות זאת, מנדלבליט לא "מדבר מהכיפה" וכי הוא פועל "עם הפנמה חזקה של ערכי המערכת, והיא מה שהוא רואה לנגד עיניו. לעתים זה יכול לבוא מעט על חשבון ספקנות בריאה". עורך הדין יהושע גורטלר, שהיה עוזרו המשפטי של מנדלבליט, אמר ש"האג'נדה היחידה שלו היא החוק. הסיבה שאי אפשר להגיד שהוא ימני או שמאלני, שהוא גם איש חובש כיפה וגם ליברל, היא שהמצפן שלו הוא שלטון החוק ולא השקפת עולמו האישית".

התבטאויותיו של מנדלבליט

ואכן, המערכתיות של מנדלבליט ניכרה בבחירותיו המקצועיות. הקריירה שלו עברה בשירות המדינה: הוא למד משפטים באוניברסיטת תל אביב כעתודאי, ושירת בכמה תפקידים בפרקליטות הצבאית. ב–2000 מונה לסניגור הצבאי הראשי. הוא נודע כסניגור לוחמני שלא היסס לעתור לבג"ץ נגד הפרקליט הצבאי הראשי אז, מנחם פינקלשטיין (כיום שופט בית המשפט המחוזי). ב–2004 החליף מנדלבליט את פינקלשטיין בתפקיד הפצ"ר.

כפצ"ר הוא ספג לא מעט ביקורת, לעתים על נשכנות יתר ולעתים על סלחנות יתר. ב–2005 הוא סגר את התיק נגד הרמטכ"ל לשעבר, אז אלוף פיקוד הצפון בני גנץ, בחקירה שעסקה בהחזר הוצאות בעבור העתקת מקום מגוריו. אך במקרה של האלוף יפתח רון טל, אז מפקד זרוע היבשה וכיום יו"ר חברת החשמל, שנטען כי לא דיווח במועד לצה"ל על כך שהשכיר את ביתו בהתנחלות עפרה, קבע מנדלבליט כי התנהגותו "אינה עומדת בשום אמת מידה נורמטיבית המצופה מאלוף בצבא", מה שהוביל לסכסוך שלא הסתיים עד היום (מאוחר יותר נקבע כי לא נפל פגם בהתנהלותו של רון טל).

מנדלבליט באוקטובר האחרון
מוטי מילרוד

בשנת 2010 הורה מנדלבליט לפתוח בחקירה פלילית נגד מפקד חטיבת כפיר לשעבר, אל"מ איתי וירוב (היום תא"ל), בגלל דברים שאמר כחלק מעדות שנתן בבית הדין הצבאי, לפיהם יש מקרים בהם יש הצדקה להשתמש באלימות מוגבלת גם כלפי בלתי־מעורבים מנדלבליט החליט לפתוח בחקירה נגד וירוב, ולאחר מכן סגר את התיק.

בתקופתו גם נפתחו חקירות נגד תא"ל עימאד פארס ותא"ל משה (צ'יקו) תמיר, בשל התנהלותם בתאונות אזרחיות. החקירות עוררו מתח בין הפרקליטות הצבאית ודרגי השדה, שסברו כי מנדלבליט הגזים.

ואולם, כלפי משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון והרמטכ"ל שתחתיו מונה מנדלבליט לפצ"ר, גילה מנדלבליט סלחנות: יעלון נפגש עם בנימין נתניהו ועם שרים וח"כים כבר בחופשת השחרור שלו לאחר שסיים את תפקידו כרמטכ"ל, ועבר בכך על פקודות הצבא האוסרות קיום מגע עם שרים וח"כים ללא אישור שר הביטחון, והפצ"ר שתק. הוא היה סלחני גם בעניינו של סא"ל עמרי בורברג, שנאשם בהתנהגות בלתי הולמת לאחר שהורה לחייליו לירות לעבר פלסטיני כפות. רק לנוכח הוראה מפורשת של בג"ץ, החמיר את האישום נגד בורברג, שהורשע לבסוף בניסיון לאיומים.

אנשים שעבדו עם מנדלבליט מספרים כי בלשכתו השולחן היה מרובע ושווה צלעות, וכי הוא ראה חשיבות רבה בניהול דיונים, ולא סירב לכנס דיון נוסף בסוגיות מורכבות גם אם הן עוררו קושי רק אצל דרג זוטר. בשל הרצון הזה, יש שהאשימו אותו לעיתים בקבלת החלטות איטית. 

מנדלבליט כפרקליט הצבאי הראשי
אלון רון

אבל במקרים של הדלפות לעיתונאים מנדלבליט המתין ועליהם לא סלח. לאחר מלחמת לבנון השנייה, הוא הורה לזמן לחקירה עשרות קצינים, חלקם בכירים, בחשד כי הדליפו בזמן הלחימה. מתנגדיו טענו שהוא נכנע בעניין זה לדרישת הרמטכ"ל, דן חלוץ. עו"ד גורטלר, שעבד תחת מנדלבליט באותה עת, אמר כי "כמוכל עורך דין גם הפצ"ר מחפש להגשים את הצרכים של הלקוח שלו — במסגרת החוק", במקרה הזה הצבא היה הלקוח. לדברי גורטלר, "מנדלבליט לא ראה את עצמו כעורך הדין הפרטי של הרמטכ"ל, ולא היה 'יס מן', אבל היתה לו הבנה שפצ"ר שיודע לעבוד בשיתוף פעולה עם מפקדי הצבא ולהבין את הצרכים שלהם יוכל להשפיע על הצבא".

לאחר חמש שנים בתפקיד הפצ"ר, ביקש הרמטכ"ל אז, גבי אשכנזי, עמו מנדלבליט היה בקשרים טובים, לקדמו לדרגת אלוף, למרות התנגדות של בכירים בצה"ל שנטרו לו טינה. הדרגה הוענקה לאחר משא ומתן עם שר הביטחון אז אהוד ברק, בתמורה למתן דרגת אלוף גם לאיתן דנגוט, שהיה מזכירו הצבאי של ברק. גורטלר סבור כי הדיל הזה לא היה לטובתו של מנדלבליט. "בטח שלא לפי רצונו והאופי שלו", אמר. "השאיפה שלו להיות אלוף נבעה מתחושה שהפצ"ר צריך להיות חבר מן המניין בפורום המטכ"ל מתוקף היותו שווה מעמד".

ככלל, מעידים מכריו, עבודתו של מנדלבליט תמיד היה מרכז חייו. שניים שהכירו אותו בחלוף השנים סיפרו כי אין לו חברים רבים, והוא לא "בן אדם של סמול טוק". הם ציינו כי הוא נוהג להאריך את שהותו במשרד עד לשעות מאוחרות, ומבלה את שעות הפנאי המעטות שלו עם משפחתו. החריג היחיד, הם מדגישים, הוא חיבתו העזה לכדורגל (למרות עברה הבית"רי של משפחתו, אוהד מנדלבליט את מכבי תל אביב).

בנאום בשנת 2010, שיבח נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק את יוזמותיו של הפצ"ר מנדלבליט כמי שמנסה להרחיב את גבולות השיפוט הצבאי. ואכן, במלחמת לבנון השנייה, מנדלבליט היה הפרקליט הצבאי הראשון שמצא עצמו בחזית הלוחמה המשפטית. בוועדת וינוגרד אחרי המלחמה אמר היועמ"ש אז, מני מזוז, כי זו היתה "המלחמה המשפטית ביותר בתולדות המדינה", וסיפר שאנשי הפרקליטות הצבאית היו מעורבים בהתייעצויות מבצעיות. בעדותו שלו בפני הוועדה סיפר מנדלבליט על המאמצים שנקט צה"ל כדי להפריד בין האוכלוסייה האזרחית בדרום לבנון לאנשי חיזבאללה, בין השאר פיזור כרוזים שקראו לתושבים לעזוב. 

לצד הגברת הפיקוח המשפטי בזמן אמת, לעתים העניק מנדלבליט גיבוי שנוי במחלוקת לאחר מעשה: ב–2008 הוא קבע כי אין לנקוט צעדים נגד קציני צה"ל שהיו אחראים לירי פצצות מצרר באזורים מאוכלסים בלבנון. החלטתו, שזכתה לביקורת מצד ארגוני זכויות אדם, קבעה כי שימוש בפצצות מצרר אינו פסול לפי המשפט הבינלאומי, אך יש לבצע בהן שימוש מבוקר, שבמקרה של הלחימה בלבנון לא חרג במידה המצדיקה העמדה לדין. במאמר שפרסם ב–2012 הציג את תפישתו המשפטית בנושא, לפיה "האיום הגדול ביותר הוא ניסיון לייבא נורמות מתחום דיני זכויות האדם לתוך סיטואציות מובהקות של לחימה... הנורמות האלה אינן תואמות כלל למצב של עימות מזוין בשטח שאינו בשליטת הצבא".

מנדלבליט בטקס כניסתו לתפקיד הפרקליט הצבאי, לצד שאול מופז. ארכיון
מוטי קמחי

באשר לשאלות שנגעו לחופש הביטוי ולביקורת שהעבירו גופים על התנהלות הצבא, מנדלבליט היה פתוח לקיים דיאלוג, אבל לא בכל מחיר. בראיון ל"הארץ" ב–2009 תיאר מנדלבליט את היחסים עם ארגונים לזכויות אדם כמו "בצלם", ואמר כי הם "צינור להעברת מידע לדברים מאוד חשובים... הם עוזרים לנו להגיע לדבר עם עדים, לברר תלונות". על "שוברים שתיקה" הוא אמר עם זאת, שהם "לא עוזרים לנו להגיע לעדים", ובעניינה של תנועת "פרופיל חדש" שסייעה לבני נוער שלא רוצים להתגייס, הוא דרש שתיפתח חקירה פלילית.  הוא גם פנה ליועמ"ש מזוז בבקשה שיורה על פתיחת הליך פלילי נגד השחקן והבמאי מוחמד בכרי, בשל הסרט "ג'נין, ג'נין", שייחס לצה"ל פשעי מלחמה במבצע חומת מגן ב–2002.

ביוני 2014 אירע מקרה ששינה במעט, אולי, את תפיסת "המערכתיות" של מנדלבליט. במשך ארבעה ימים הוא נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה על חלקו בפרשת הרפז. הטענה היתה כי אף שידע שמסמך שהמשטרה חיפשה נמצא בידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי, התמהמה מנדלבליט ולא הורה מיד לרמטכ"ל למסור אותו לידי המשטרה. היועמ"ש יהודה וינשטיין סגר את התיק נגד מנדלבליט, אך במאי האחרון ביקש מנתניהו לשקול את המשך כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה בשל "פגם ערכי נורמטיבי" בהתנהלותו. בין היתר טען וינשטיין כי מנדלבליט מסר גרסאות שונות למשטרה ולאנשי מבקר המדינה מיד לאחר חשיפת המסמך, וכי בשיחה עם המשנה ליועמ"ש רן נזרי לא שיתף אותו במידע שהיה לו.

מנדלבליט כפרקליט הצבאי הראשי
דן קינן

חרף סגירת התיק, ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש נדרשה לנושא. מנדלבליט הגיש לוועדה בתגובה מסמך ובו הצביע על טעויות שנפלו, לדעתו, בחוות הדעת של וינשטיין. הוא אף טען כי דווקא העובדה שהוא עצמו נחקר תסייע לו בהבנת הכוח הנתון בידי היועמ"ש. כעת, משאושר מינויו, יאלץ מנדלבליט לעבוד עם המשנה נזרי, שהעיד על שיחותיהם במשטרה במסגרת החקירה.

באשר ליחסיו עם משפחת השלטון — לדברי המקורבים מנדלבליט אמנם חביב על נתניהו אך אינו עורך ביקורים תכופים במעון ראש הממשלה, ולא מצוי בקשר תדיר עם רעייתו שרה נתניהו. רבים מהאנשים שפגש לאורך השנים מחזקים את הטענה לפיה מנדלבליט לא מחפש חיבה אצל הדרג הפוליטי, אלא מעדיף הכרה מקצועית ומחפש את חיבתה של האליטה המשפטית. "הוא משפטן מובהק, ומעניין אותו מה חושבים עליו מקצועית גדולי הדור", אמר אדם שעבד עמו. "זו ההערכה שהוא מחפש, ואני מאמין שזה מה שמוביל אותו במהלך התפקידים שמילא וימלא בשירות הציבורי".

נתניהו ומנדלבליט
רויטרס

כמזכיר ממשלה מרבית עבודתו של מנדלבליט אינה מוכרת לציבור, אך היו יוצאים מהכלל. כך למשל, התבטאותו בעניין רכישת מטוס לראש הממשלה נתניהו בדצמבר 2013, כי זהו "צורך ביטחוני־לאומי שישרת את מדינת ישראל לעשרות שנים לפחות". הרכישה אושרה. מנדלבליט גם עמד בראש צוות בין־משרדי שעסק במציאות הבטחונית במזרח ירושלים. על בסיס המלצותיו, גובש החוק שמאפשר החמרה בענישה למיידי אבנים ונקבעה תוספת תקציב שמטרתה לבסס השליטה הישראלית במזרח העיר. בנוסף הוא ישב בצוות שהוקם לאחר צוק איתן ומטרתו הייתה לפתח שיטות להתמודדות עם מה שכונה "דה לגיטימציה" של ישראל במוסדות בינלאומיים. 

בנושאים אזרחיים מנדלבליט מיעט להתבטא. ובכל זאת, הוא התייחס מספר פעמים לסוגיית הריסת בתי מחבלים. עמדתו בתחום זה היא כי יש קושי מבחינת המשפט הבינלאומי בהריסות הבתים, אך כי כיוון שהדין הפנימי מאפשר זאת, יש לבצע שימוש מדוד באמצעי זה אך ורק במהלך גל טרור. ב–2005 אמר בדיון בוועידה בכנסת כי "יש דוגמאות קונקרטיות שבהן הוכחה אפקטיביות לצעד הזה", אך "מצד שני, הובאו גם ראיות לכאורה לכך, שהנושא של הריסות הבתים לצורכי הרתעה יצר גם שנאה רבה יותר ומוטיבציה גבוהה יותר".

את הדוקטורט שלו הוא כתב על לוחמה משפטית לאחר שסיים את תפקידו כפצ"ר והמנחה שלו, פרופ' יפה זילברשץ מאוניברסיטת בר אילן, אמרה ל"הארץ" כי "כיועץ משפטי יוכל מנדלבליט להביא את ההבנה שלו של הזירה הבינלאומית גם כשזה מגיע ליוזמות חקיקה".

ייתכן שההבנה הזאת תיבחן בקרוב, כשייאלץ להכריע אם לגבות או לבלום יוזמות חקיקה שזוכות לא פעם לביקורות בינלאומית, כולל חוק ההסתננות. ב–2012 אמר מנדלבליט במועצה לביטחון לאומי, כי יש בעיה בכך שהמדינה לא בודקת את הבקשות למקלט: "אם אתה אומר לא לכולם בלי לבדוק, אז בטח שיבואו אליך בתלונות ובצדק. יש שאלה של מי פליט ומי לא, וצריך לבדוק ולתת תשובה. אחרי שבודקים אפשר לטפל באחרים ברכות או בקושי, אבל צריך לקבל החלטה". מעניין מה יאמר אם יידרש לכך בסיבוב הבא של ההתנגשות בין הכנסת לבית המשפט העליון בנושא.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום כותרות הבוקר אצלכם במייל מדי יום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות