היועמ"ש לבג"ץ: לא נקיים חקירה בנוגע להדלפות מתיקי נתניהו

לדברי מנדלבליט, "מדובר בחקירה שסיכוייה להניב תוצאה נמוכים ביותר והיא תהיה כרוכה בפגיעה ניכרת בפרטיות הנחקרים". נשיאת העליון אסתר חיות אמרה בחודש שעבר כי ההדלפות הן "תופעה מדאיגה, שפוגעת באמון הציבור ובתביעה עצמה"

נטעאל בנדל
נטעאל בנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מנדלבליט בהרצליה, בחודש שעבר
נטעאל בנדל
נטעאל בנדל

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנלבליט, מסר אמש (חמישי) לבג"ץ כי עמדתו היא שאין לפתוח בחקירה לגבי ההדלפות מתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. לדברי מנדלבליט, "מדובר בחקירה שסיכוייה להניב תוצאה נמוכים ביותר, והיא תהיה כרוכה בפגיעה ניכרת בפרטיות הנחקרים ובהשלכות משמעותיות נוספות". היועמ"ש נדרש לנושא עקב עתירה של שאול ואיריס אלוביץ', הנאשמים בתיק 4000, בדרישה להורות על פתיחה בחקירה בעקבות פרסום בתקשורת של הקלטות הנוגעות לפרשת 4000. נתניהו ביקש להצטרף לעתירה גם כן.

בהודעת היועמ"ש, שהוגשה באמצעות עורכי הדין שוש שמואלי, יונתן נד"ב וענת גולדשטיין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נכתב כי אמנם אין מחלוקת שלידי עיתונאים הגיע מידע מתוך התיקים, אך "אין אינדיקציה שתבסס חשד באשר לזהות מוסר המידע, ולו לגבי חלק מהנחקרים הפוטנציאליים". לפי ההודעה, נמצא כי יש לפחות 150 אנשים עם גישה למידע שהודלף. "מדובר במספר גדול מאוד של עובדי ציבור, אשר עשוי להיות צורך לגבות מהם הודעות בנוגע לאפשרות שהם מי שמסרו את המידע, וזאת כאמור חרף היעדרו של חשד ממשי ביחס למי מהם", נמסר. 

נתניהו ועורכי דינו בפתיחת משפט בבית המשפט המחוזי בירושלים, במאיצילום: עמית שאבי

כמו כן, לפי ההודעה אין ראיות שישללו את האפשרות כי ההדלפה בוצעה "טרם פתיחת החקירה ובשלב שבו לא דובר כלל בעבירה, לא של מי מעובדי הציבור ולא של מי מהצדדים לשיחה או כל גורם אחר". עוד נכתב כי "החשדה סיטונאית כזו... אינה מוצדקת בנסיבות העניין ואינה מתחייבת מן הדין".

במסגרת העתירה של בני הזוג אלוביץ', מתייחסים עורכי דינם, ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, לפרסומים סביב תיק 4000 שלטענתם מקורם בהדלפות מהפרקליטות. עיקר העתירה מתייחס לשני פרסומים בערוץ 13. הראשון נוגע לראייה חדשה שאותרה בתיק 4000 - פתק שרשם לעצמו עד המדינה, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, בעקבות פגישה עם נתניהו. על פי עדותו של פילבר, באותה פגישה הורה לו נתניהו להקל את הנטל הרגולטורי על בזק שהיתה אז בבעלותו של אלוביץ'. הפרסום השני הוא פרק של תוכנית "המקור" שבו שודרו קבצי השמע שהקליט מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה משיחותיו עם שאול ואיריס אלוביץ'.

היועמ"ש התייחס בדבריו לבקשת עורכי הדין לחקור את ישועה, וכתב כי הוא "אינו עובד ציבור ולפיכך עבירה פלילית של מסירת מידע האסור בגילוי אינה רלוונטית לגביו". עוד צוין כי "ישועה צפוי להיות עד התביעה הראשון במשפטם הפלילי של העותרים, ולכן יש להישמר מפני אפשרות שימוש לרעה בפתיחה של הליכי חקירה, ללא בסיס מתאים, כאמצעי להשפעה על המשפט עצמו".

שאול אלוביץ בבית המשפט המחוזי בירושלים, ביוליצילום: אוהד צויגנברג

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אמרה לפני כשבועיים כי ההדלפות לכלי התקשורת מהתיקים הנוגעים לראש הממשלה הן "תופעה מדאיגה, שפוגעת באמון הציבור ובתביעה עצמה", וקראה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפתוח בבדיקה מקדמית בנושא לפני חקירה פלילית. חיות אמרה את הדברים בדיון בבג"ץ בעתירתו של שאול אלוביץ', הנאשם במתן שוחד לנתניהו, שדורש להורות ליועמ"ש לפתוח בחקירת הדלפות לתקשורת מתיק 4000.

חיות אמרה בדיון: "אנו מביעים מורת רוח קשה, אלה לא אירועים נדירים שקורים, שאז אפשר לשקול אירוע אחד נקודתי". לדבריה, "יש כאן תופעה מדאיגה שהנזקים עליה, אתם לא חולקים עליהם גם כלפי הנאשמים וגם - כפי שכתב אדמונד לוי - זה פוגע באמון הציבור ובתביעה עצמה. בסוף זה מתהפך גם עליכם. שלא לדבר על פגיעה בהליך השיפוטי שאמור להתנהל בבית המשפט".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ