בקרית שמונה רוצים הכרה: "גם במעברה היו חלוצים"

המשפחות המסורתיות מאפריקה ומאסיה שהקימו את העיר התמקדו בפרנסה, לא בשימור המורשת. כעת מוקם מוזיאון בניסיון להבליט את השפעת מייסדיה

אלי אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים38
אלי אשכנזי

“במשך שנים החלום שחלמו אנשים היה לברוח מהעיר. זה חזק עד היום”, אומר ירדן ארליך. “כששומעים שאנחנו חוזרים, שואלים אותי ‘למה, מה אתה עושה פה?’” ארליך, שבקרוב יסיים לימודים לתואר שני , מתכונן לחזור לעיר הולדתו עם אשתו, אלמוג, אחרי חמש שנים מחוץ לקרית שמונה.

ההחלטה הפתיעה בני משפחה וחברים, שהיו משוכנעים שבדומה לרבים וטובים מבני העיר גם הוא יעדיף מגורים במרכז הארץ וטיפוח קריירה. לכל היותר ישמור פינה חמה בלב לעיר הסְפָר הצפונית, המזוהה בעיקר עם סגירת מפעלים ונפילת קטיושות. "אם יבחנו את הנתונים, יגלו שכמעט בכל מחזור בקרית שמונה, המובילים עזבו את העיר. זאת עיר שייצאה את מנהיגיה", אומר ארליך. “אבל היום אני מבין שלחזור זאת לא התפשרות. זאת החלטה שמתקבלת מעמדת כוח, מכאן אפשר להמריא לגבהים”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ