בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

עצוב להיות ראש העיר ירושלים, ומשה ליאון נראה שמח מדי

אחרי חגיגות הניצחון ברגע האחרון, ראש העיר החדש של ירושלים יצטרך להתמודד עם כל בעיותיה: מזרח העיר, התחבורה הציבורית, התדמית, השכונות המעורבות ושיפור התשתיות

49תגובות
משה ליאון בחגיגות הניצחון לאחר פרסום התוצאות בבחירות לעיריית ירושלים, שלשום
אוליבייה פיטוסי

כולם יודעים ש"עָצוּב הוּא לִהְיוֹת רֹאשׁ הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם", כדברי המשורר יהודה עמיחי. אבל מעטים זוכרים את הסיבה לעצב: "נוֹרָא הוּא. / אֵיךְ יִהְיֶה אָדָם רֹאשׁ עִיר כָּזֹאת? / מָה יַעֲשֶׂה בָּהּ? / יִבְנֶה וְיִבְנֶה וְיִבְנֶה. // וּבַלַּילָה יִקְרְבוּ אַבְנֵי הֶהָרִים מִסָּבִיב / אֶל הַבָּתִּים, / כְּמוֹ זְאֵבִים הַבָּאִים לְיַלֵּל עַל כְּלָבִים / שֶׁנַּעֲשׂוּ לְעַבְדֵי בְּנֵי הָאָדָם". אכן, מדובר בתפקיד בוגדני וקשה מנשוא. הלחצים המופעלים על מי שנושא אותו אדירים. לא רק אבני ההרים מבקשות להן...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו