הממשלה קבעה תקנות חריגות לתפילה. לקרן למורשת הכותל היו תוכניות משלה

עד עשרה מתפללים קבועים אמורים לפקוד בכל תפילה את הרחבה ■ בפועל, הקרן למורשת הכותל מאשרת את הכניסה לכל תושבי הרובע היהודי – וגם לשגריר ארה"ב, לאדמו"ר מבעלז ולעובדים באזור ■ בזמן הזה, מעבר של אזרחים מן השורה לעיר העתיקה גורר קנס כספי ■ גורם במשטרה: "זה כמעט אקס טריטוריה"

יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר

"40 שנה אני גר ברובע היהודי. אף פעם לא ראיתי את הכותל ככה. כמו לראות את המקדש חרב ולחכות שהוא ייבנה". יהושע זילבר, בן 64, כמעט דומע כשהוא מדבר על הכותל מבעד למסכת הפנים השחורה שלו. קשה לשמור על אדישות לנוכח המראה הזה: רחבת הכותל כמעט ריקה מאדם, ולהקת ציפורים שחגה מעליה מצליחה לגבור על קולות המתפללים היחידים שניצבים בה. החזן המקובל, הרב יעקב עדס, מנסה בקולו לגבור את הציוצים, וזעקת פרק התהלים "מאין יבוא עזרי" מתערבבת, כמעט בהזמנה, עם מואזין שנשמע מכיוון הר הבית. מלמעלה, מתצפתים על תפילת המנחה שמתארכת שוטרי מג"ב. "אני מרגיש פה כמו שליח של כל עם ישראל", אומר זילבר, "ואני מבין שהשם רוצה להראות לכל העמים שבסוף הוא שולט בעולם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ