מגדלי המים כבר אינם שימושיים, אך טעונים בזיכרונות

באמצע המאה שעברה לא היה יישוב יהודי אחד שלא רצה להתגאות במגדל מים משלו. לאורך השנים הפכו מכלי המים מסמל הקדמה והמודרניזציה ללא יותר ממכלי זיכרון מאובקים. כך נראית ארכיאולוגיה ציונית

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מגדל המים ברחוב מזא"ה בתל אביב, אתמול
מגדל המים ברחוב מזא"ה בתל אביב, אתמולצילום: מוטי מילרוד

בצילום מ–1924 נראה המבנה החדש שהוקם ברחוב מזא"ה פינת אחד העם בתל אביב כמו עב"ם שנחת מהחלל החיצון. מוקף בחולות הזהב ובבתים נמוכי־הקומה של העיר העברית הראשונה, התנשא המבנה, שתיכנן המהנדס היהודי־הונגרי ארפד גוט, לגובה 16 מטרים ונתמך על ידי שמונה עמודים. עוד בשנת הקמתו תיעד אותו גם הצייר ראובן רובין, בציור מפורסם שבו הוא נראה באופק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ