כרים אלשיתי הציל את שכנו היהודי במאורעות תרפ"ט. הוא גמל לו ב-48'

מכתב בן 70 שנה מתעד קשר מיוחד בין יהודי וערבי מחיפה, שהצליח לשרוד גם תקופות קשות ביותר ביחסים בין שני העמים. כעת מספרים צאצאיו של אלבאז על משמעות היחסים המיוחדים בין השניים, ועל הקשר שיצרו עם בני משפחתו של אלשיתי בלבנון

שמעון אלבאז
שמעון אלבז (במרכז) בחברת ידידים, ב-1951
עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת

באלבום התמונות של משפחת אלבאז מחיפה מסתתר מכתב בן 70 שנה. קריאה בו, בשנת 2020, עשויה למלא באופטימיות גם את אחרון הספקנים באשר לאפשרות ליחסים טובים בין יהודים וערבים על אדמת ישראל.

הכותב, שמעון אלבאז, כבר מזמן אינו בן החיים. ב-1956, חמש שנים אחרי שחיבר את המכתב הזה, מת ממחלה בטרם עת. גם הנמען, כרים אלשיתי, כבר אינו עמנו. אבל היחסים הטובים ביניהם, יהודי ממשפחה מרוקאית, וערבי נוצרי - ששרדו גם בתקופות הקשות ביותר ביחסי העמים - נותרו חיים בזיכרונותיהם של בני משפחותיהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ