האנשים שמשבר הקורונה דווקא עושה להם טוב

הם אולי נאלצו להפסיק לעבוד, אבל זה לא אומר שהם יושבים בבית בחיבוק ידיים. הכירו את הישראלים ששבירת השגרה הובילה לגילוי ייעוד חדש - או סתם תובנות שימשיכו איתם הלאה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דניאל וצפריר אריאל ממזכרת בתיה
דניאל וצפריר אריאל ממזכרת בתיה. התרחיש האופטימי היה שישוב כל יום מהעבודה בארבעצילום: מוטי מילרוד

בשבועות האחרונים מתעוררת מדי בוקר הדס דרור-עציון, מתלבשת, מתאפרת ויוצאת למסע של כמה צעדים, שבסופו נמצא בית הוריה, החיים בסמוך אליה במועצה המקומית רמת ישי שבעמק יזרעאל. שם, בחדר ריק, מתחילה שגרת יומה החדשה. דרור-עציון, שהוצאה לאחרונה לחופשה ללא תשלום - יחד עם כל העובדים בחברה שבה היא מועסקת - החליטה להתמודד עם הריק שנוצר בחייה על ידי הקמת מיזם. במסגרתו, היא מקיימת ריאיונות מצולמים עם בעלי מקצוע כמו מגשרים וקואצ'רים, החולקים עצות להתמודדות עם החיים על רקע מגפת הקורונה: איך לשמור על שפיות בסיר הלחץ המשפחתי, איך להקפיד על תזונה בריאה, איך להסתדר לנוכח חוסר הוודאות ועוד. את הראיונות האלה משדרת דרור-עציון בלייב בעמוד הפייסבוק שלה. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ