טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נדחתה תביעת דיבה של מקורב לראש העיר חדרה נגד חברת אופוזיציה

ביהמ"ש בחיפה קבע כי "באיזון בין חופש הביטוי ושמו הטוב של איש ציבור - המשקל ייטה לטובת העניין הציבורי" וטען כי "נדמה שזהו עוד תיק מני רבים במאבק הפוליטי בחדרה"

תגובות

 "בעת עריכת איזון בין חופש הביטוי, חופש המידע, זכות הציבור לדעת על הנעשה במוסדות העירייה המנהלת אותו, לבין פגיעה בשם הטוב, כאשר מדובר באיש ציבור או באדם הקושר עצמו לענייני ציבור, המשקל ייטה לטובת העניין הציבורי וחופש הביטוי", כך קבעה שופטת בית משפט השלום בחיפה, חנה לפין הראל, בשעה שדחתה תביעת לשון הרע שהגיש בעל חברת בנייה ופעיל פוליטי בחדרה, המקורב לראש העיר, נגד חברת אופוזיציה בעירייה.

התובע, רמי חסון, הוא איש עסקים והבעלים והמנהל של חברת בנייה הפעילה, בין היתר, בחדרה והסביבה, ומבצעת גם עבודות עבור עיריית חדרה. חסון הינו פעיל המחנה הפוליטי היריב של הנתבעת, חדוה יחזקאלי, חברת אופוזיציה במועצת עיריית חדרה, שעמדה בראש סיעת "הירוקים" שם. לטענת חסון, יחזקאלי פרסמה נגדו דברי לשון הרע חמורים במסגרת חוגי בית שנערכו לפני הבחירות המקומיות ב-2008.

"יש תמיד לדאוג לאיזון בין חופש הביטוי והביקורת לבין הגנת שמו הטוב של אדם", כתבה השופטת בהכרעת הדין, "הגישה הרצויה היא שלא כל אמירה שיש בה ביקורת, אף אם היא מופרזת קמעה או אף אם שזורים בה פה ושם אי-דיוקים שאינם מרכזיים או דומיננטיים, הנאמרת בשעת בחירות, כאשר צד מנסה לשכנע את הבוחר בצדקת דרכו  - תשמש עילה לתביעת נזיקין בשל לשון הרע, שאלמלא כן בתי המשפט יהיו מוצפים בתביעות מסוג זה, ואין זו מדיניות משפטית רצויה".

איציק בן מלכי

בית המשפט ציין כי "ההבחנה בין הראוי לשמש עילה לתביעה ,לבין מה שאינו ראוי במקרי גבול היא גם עניין של טעם, מידה והיקף, אך מי שמשמש כפעיל במטה בחירות וכמי שחברה בבעלותו הינה זכיינית שנתית מטעם העירייה, צריך להיות מודע לאפשרות כי תופנה כלפיו ביקורת כזו או אחרת. כמובן מאליו ביקורת אינה אמורה לכלול דברי השמצה והכפשה".

השופטת הוסיפה כי הסכסוך בתיק המדובר הוא כנראה רק אחד מני רבים בין פעילי מחנות פוליטיים יריבים בעיריית חדרה, המעסיק את הערכאות השיפוטיות השונות מזה עשור. היא קבעה עוד כי התקליטור עליו הסתמך התובע אינו קביל כראייה, וכי לפיכך אין ודאות כי הדברים המיוחסים לנתבעת כלשון הרע אכן נאמרו על ידה. גורם חשוב לא פחות לדחיית התביעה הוא אי-התייצבותו של התובע להעיד והימנעותו מלהעמיד עצמו בחקירה נגדית, על מנת לאפשר לבית המשפט להתרשם באופן בלתי אמצעי אם הוא כלל נפגע מהדברים.

במשפט השמיעה, כאמור, התביעה תקליטור שבו נטען כי נשמעים דברי הנתבעת בחוג הבית. כמו כן העידו שני חוקרים אשר השתתפו בחוגי הבית שקיימה יחזקאלי. בחוג הבית הראשון, הדברים אשר נטען לגביהם כי הם לשון הרע, התייחסו לכך שהתובע מעסיק את בניו של ראש העיר המכהן, חיים אביטן, ובתשובה לאמירה של אדם מהקהל כי הוא בנה להם בתים בבית אליעזר, נטען כי השיבה יחזקאלי: "כן, לבת ולבת שלו עם בריכה והכל מצוין". לגבי חוג בית זה נקבע כי הפרסומים הם "פרטים אקראיים שוליים שאינם מהווים לשון הרע".

גם בחוג הבית השני, יוחסו לנתבעת שלוש אמירות המהוות לכאורה לשון הרע: אחת מהן עניינה מסירת עבודות לתובע ולחברה שלו; השנייה נוגעת לכך שמתנהלת חקירת משטרה בעניין ראש העיר וגם התובע מוזכר בה; ובשלישית צוינו המילה "שוחד" ושמו של התובע באותו הקשר.באשר לאמירות הללו קבעה השופטת לפין הראל כי אין בהן לשון הרע גם כן, לאור דברים שנאמרו בדו"ח בקרת העירייה שהתייחס להעסקתה של חברת התובע, ובו נמתחה ביקורת של ממש על זכייתו במכרזים שונים, והדגישה כי "גם אם היה בכך לשון הרע עומדת לנתבעת הגנה על פי החוק כאשר היא מדווחת על ענייני הציבור".

זאת ועוד, הנתבעת שללה כי זיהתה את קולה בקלטות וגוללה חלק מההתנכלויות כלפיה בגלל תפקודה במועצה ומלחמתה, כפי שהיא רואה זאת, לבער את השחיתות הקיימת לדעתה בהתנהלות העירייה. בין היתר, אישרה כי שמו לה חתול מת בפתח הבית, וכי במהלך עשר השנים האחרונות ספגה איומים טלפוניים ואף כמה פעמים פונצרו גלגלי רכבה. "שפכו את דמי", סיכמה יחזקאלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות