בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאחר שנת הפסקה: מחר תחודש המחאה בשיח ג'ראח

הפעילים יפגינו לקראת דיון בעליון על פינויה של אחת המשפחות מביתה. היועמ"ש לשעבר בן יאיר: יש להפקיע הבתים מהיהודים ולהעבירם לפלסטינים

37תגובות

אחרי תקופת רגיעה יחסית, תחודש מחר (שישי) המחאה נגד פינוי משפחות פלסטיניות בשכונת שיח ג'ראח שבמזרח ירושלים, זאת לקראת דיון בבית המשפט העליון על פינויה של משפחת שאמסנה. הפגנות השמאל נגד המתנחלים בשכונה נחלשו בשנה האחרונה לאחר שכמה מהפעילים המרכזיים החליטו על הפסקת הפעילות מכיוון שנראה היה שהוסר האיום לפינוי משפחות פלסטיניות נוספות. אולם, בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, ניצבים לאחרונה עשרת בני משפחת שמאסנה בפני איום בפינוי.

מחר מתוכננת בשכונה תפילת יום שישי המונית ולאחריה הפגנה של פעילים יהודים וערבים נגד פינוי המשפחה. למרות שעשרות משפחות פלסטיניות בשיח ג'ראח נמצאות בהליכים משפטיים בשל תביעות פינוי על בתיהן, לא היו בשלוש השנים האחרונות פינויים של משפחות מהשכונה.

עו"ד מוהנד ג'ברה, המייצג את משפחת שמאסנה, הגיש ערעור לבית המשפט העליון נגד החלטת המחוזי לפנות את בני המשפחה מביתם. הדיון בעליון יערך ביום שני הקרוב. בין היתר טוענים בני המשפחה כי הם דיירים מוגנים בנכס. עו"ד ג'ברה העלה בבקשת הערעור טענה לפיה התובעים, יורשי הבית, בסיוע עמותת הימין הקרן לאדמות ישראל, הסתירו מבית המשפט את העובדה שהאפוטרופוס למעשה כבר העביר את הבית לרשותם.

אוליבייה פיטוסי

לאורך כל הדיונים יוצגה המדינה על ידי משרדו של עו"ד יצחק מינא, המייצג את העמותה ואת היורשים, מבלי לדווח לבית המשפט כי המדינה היא למעשה כבר איננה צד לדיונים. זאת לטענת ג'ברה כדי להרשים את בית המשפט שמדובר בתביעה של המדינה נגד אדם פרטי ולא של שני אנשים פרטיים, זה נגד זה. עו"ד אבי סגל, ממשרדו של מינא אמר בתגובה כי "לשאלה מי מנהל את ההליך אין שום משמעות מבחינה משפטית".

 

בימים הקרובים יצא לאור ספרון קצר שחיבר עו"ד מיכאל בן יאיר, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה. בן יאיר בעצמו יליד שכונת שיח ג'ראח, נמלט עם משפחתו מהשכונה במלחמת השחרור. גם משפחתו יכולה הייתה לקבל את ביתם בחזרה. אלא שבן יאיר מעלה בספרון שורה של טיעונים משפטיים ומוסריים מדוע השבת הבתים לבעלים היהודיים המקוריים פסולה.

לדבריו, כל המשפחות היהודיות שפונו ממזרח ירושלים קיבלו פיצוי תמורת ביתם, בצורת בית חלופי, שהיה שייך לערבים שנמלטו ממערב ירושלים. "בינואר 1948 - עוד לפני שהוכרזה המדינה, וכבר היו קרבות - נדרשנו על־ידי 'ההגנה' לפנות את המקום, וכולנו, כל המשפחות באותה שכונה, פונינו והיינו לפליטים", כותב בן יאיר. "אני זוכר ממש טוב שבמשך חודש ימים התגוררנו באיזשהו בית־ספר". לאחר מכן קיבלה המשפחה שתי דירות בבתים בכפר הפלסטיני שייח באדר (כיום שכונת רוממה) וחנות תמורת שלוש הדירות ושתי החנויות שהותירו מאחור בשיח ג'ראח.

"העמדה שאני נוקט היא קודם כל עמדה מוסרית", מוסיף בן יאיר. "אחרי 1970 פנה האפוטרופוס הכללי אל המשפחה שלנו, והציע, כמו לבעלים אחרים, לשחרר את הנכסים שהיו בבעלותנו מכוח חוק הסדרי משפט. אנחנו אמרנו : אנחנו לא משחררים את הנכס, כבר איבדנו את זכותנו על הבית הזה". לדבריו, "בפעם הראשונה שבאתי להשתתף בהפגנה בשייח' ג'ראח עם תנועת 'סולידריות', זה היה יום שישי אחד בחודש יולי או יוני 2010 , התנופף דגל פלסטין על הבית שלי. לא הזלתי דמעה, משום שאנחנו איבדנו את זכותנו על הבית הזה כבר בחודש פברואר 1948".

בספרון מפרט בן יאיר את מערכת החוקים המפלה שמאפשרת ליהודים לקבל את רכושם שננטש בזמן מלחמת השחרור, אך אינה מאפשרת לפלסטינים, אפילו הם בעלי תושבות ישראלית, לקבל את רכושם שננטש באותם ימים. עוד הוא מעלה טענה שהמתנחלים שקיבלו לידיהם את הבתים חייבים היו לכל הפחות לשלם פיצויים בגין מס שבח לבעלים הפלסטינים שבנו את הבתים, שכן רוב הבתים שנמסרו עד היום למתנחלים היו ב-1948 שטח לא בנוי בבעלות יהודית, את הבתים בנו הפלסטינים בסיוע אונר"א וממשלת ירדן.

בנוסף בן יאיר מעלה הצעה לפתרון הבעיה בשיח ג'ראח ובמזרח ירושלים כולה. ההצעה שנסמכת על רעיון של עו"ד דני זיידמן ושל חוקרי מכון ירושלים, גורסת שעל שר האוצר להפקיע את הבתים מידי בעליהם היהודים תמורת פיצויים ולמסור אותם לידי הדיירים הפלסטינים. בן יאיר מצטט גם דברים שכן היועץ המשפטי הקודם, מני מזוז, על בעיה דומה בשכונת ראס אל עמוד, "אין לקבל כי הממשלה מוסמכת להפקיע קרקע לצרכי תרבות (עתיקות), לצרכי איכות הסביבה (נטיעת יער) או משיקולים של מניעת אבטלה (...) אך אינה מוסמכת להפקיע קרקע משיקולים מדיניים. מקום שעמדת הממשלה היא, כי לפעילות פרטית עשויה להיות השלכות חמורות — הן בהיבט מדיני, הן בהיבט של סדר ציבורי — אין להשאירה חסרת אונים מלפעול", כתב מזוז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו