טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנזר ביזנטי מרשים התגלה ליד חורה

שרידי המבנה, שנבנה במאה השישית לספירה, כוללים פסיפסים נדירים, כלי חרס וזכוכית; רשות העתיקות: "נס שהשתמר בצורה כזו"

תגובות

שרידי מנזר ביזנטי מרשים, בן כ–1,400 שנה, נחשפו שלשום (ראשון) על ידי רשות העתיקות, סמוך ליישוב חורה בנגב, ובו מרצפות פסיפס בצבעים נדירים השופכות אור על הפעילות הביזנטית בדרום הארץ. גודלו של המנזר 35 מטר על 20 והוא כולל ארבעה חדרים ובהם חדר תפילה וחדר אוכל, המעוטרים בפסיפסים שונים.

החפירות החלו לפני כחודש, בעקבות עבודות פיתוח שנעשות במקום לסלילת מחלף כביש 31 המוביל לערד. זהו שטח עתיקות מוכרז, וברשות העתיקות ידעו כי יש ממצאים ארכיאולוגיים במקום אך לא ידעו מהם. כך, בזמן שמשרד התחבורה מבצע את בניית הכביש החדש, עובדי הרשות חשפו השבוע את המנזר, מהמאה השישית לספירה. בכל אחד מהחדרים יש כתובות המציינות את סיום העבודות על הפסיפס, והקדשה לאחד מראשי המנזר. כך, למשל, אחד החדרים מוקדש לאב המנזר אילריו, ונאמר כי עבודות הבנייה הסתיימו בשנת 596 לספירה.

אף שמרבית ציורי הפסיפס במנזר שכיחים, יש בהם מאפיינים ייחודיים. רצפת חדר התפילה עשויה פסיפס בדמות עלי תלתן בצבעים אדום וכחול המזוהים עם הנצרות, אך יש גם אבנים בצבעים ירוק וצהוב, המוכרים פחות בפסיפסים מסוג זה. הסיבה נעוצה ככל הנראה בהימצאות אבנים מסוגים שונים באזור הנגב, שהגיעו בעיקר ממדבר יהודה, ואינם נפוצים באזורים אחרים בארץ.

אילן אסייג
אילן אסייג

בכל אחד מהאולמות ניתן לראות בבירור את הגומחות שנשתמרו בכל עומקן, שנועדו לרכז את הלכלוך ומי השטיפה. חדר האוכל הוא המושקע ביותר, והוא היחיד שיש לו שלוש כניסות נפרדות. במרכז האולם יש כתובת המוקדשת לאב אנסטסיו, וציורים של סלים עם אוכל, אמפורה, צמד ציפורים ותצליבים שונים. בסוף שנות ה–20 של המאה החמישית הוצא צו אימפריאלי האסור להניח או לצייר צלבים על הרצפות, כדי לא לדרוך עליהם. ובכל זאת על פסיפס המנזר ניתן לזהות בכתובות השונות איורים של צלבים.

"למעשה, מי שבנה את הפסיפס מצא דרכים להתחכם, לעצב צלב בלי שזה ייראה בבירור כמו צלב", אומר ד"ר דניאל וורגה, מנהל אתר החפירה מטעם רשות העתיקות. "ארץ ישראל היתה די פריפריה באימפריה, אבל כאן זו הפריפריה של הפריפריה. אנחנו לא בקיסריה או בירושלים. אז הם הרשו לעצמם למצוא דרכים ולהתחכם עם הצו".

ההשערה של צוות החפירה היא כי המבנה קרס ברעידת אדמה, "אבל זה נס שהמנזר השתמר בצורה כזו", אומר וורגה, "בעיקר משום שהוא בנוי כמעט על פני השטח. יש לנו מזל שאף אחד לא בא ובנה על המקום בלי לדעת מה יש מתחת". לדבריו, זו חפירה בעלת חשיבות רבה שחושפת נדבך נוסף בפעילות הביזנטית בדרום הארץ.

אילן אסייג

בצד המרכזים הגדולים בירושלים ובשפלה, התנהלה בתקופה הביזנטית פעילות עניפה גם בנגב. המנזר התגלה סמוך לחורה, שממזרח לה שוכן הכפר הביזנטי "חורבת חור", שם יש שלוש כנסיות שלא נחפרו. מעניין לראות כי בחקר התקופה הביזנטית מתייחסים לרוב למנזרים מבודדים במדבר יהודה או סיני, אולי בשל המסתורין והרומנטיקה. גם העיר באר שבע היתה מרכז ביזנטי גדול עם כנסיות מרשימות, שמופיעה במפת מידבא - תמונת פסיפס של ארץ ישראל בכנסיית גאורגיוס הקדוש בירדן.

בחפירות במנזר התגלו גם כלי חרס, ובהם כלי אגירה גדולים כמו קנקנים מסוגים שונים, סירי בישול, קדרות וקערות. התגלו גם כלי זכוכית רבים ומגוונים השייכים לתקופה הביזנטית ומטבעות, מה שמעיד על תרבות עשירה. בשבועות הקרובים עתידים אנשי רשות העתיקות, יחד עם גורמים נוספים, להעביר את שרידי המנזר לפרויקט התיירותי־חקלאי הסמוך ואדי־עתיר, להמשך תיעוד ושימור.

אילן אסייג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות