בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחאה בדיר הדאג' על תוכנית ההסדרה בכפר: "זה הסכם של כפייה"

לפי התוכנית, שאושרה על ידי השר לפיד, על התושבים להתחייב לקנות מגרשים בתוך 45 ימים בכפר הבדואי, אחרת תוגבר הריסת מבנים בלתי חוקיים במקום

3תגובות

הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב החלה בשיווק 320 מגרשים בכפר ביר הדאג' שליד קיבוץ רביבים, ועוררה סערה בקרב התושבים המוחים על תנאי ההצטרפות לפרויקט. על פי אחד מסעיפי התוכנית, שאושרה שלשום (ראשון) על ידי שר האוצר, יאיר לפיד, על התושבים להתחייב להצטרף לפרויקט בתוך 45 ימים, אחרת תוגבר הריסת מבנים בלתי חוקיים במקום.

"איפה נשמע על משפחות שצריכות לחתום על הסכם פינוי בתוך 45 יום ולעזוב את הבתים בתוך שלושה חודשים? מדובר בהסכם של כפייה", אמר תושב הכפר ולשעבר חבר בוועד הכפר. "הרס בתים יש כל יום - כל היום. זה לא מה שירתיע אותנו".

התוכנית להסדרת ההתיישבות בכפר כוללת 160 מגרשים בגודל חמישה דונם שיוקצו לצורכי מגורים וחקלאות, ו-160 מגרשים נוספים בגודל 700 מ"ר לטובת מגורים בלבד. כיום רוב תושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות, ולכן ישנה חשיבות לשמירה על אופיו החקלאי־כפרי של היישוב. התושבים שיקנו את המגרשים יידרשו להשתתף במימון עלות הפיתוח שלהם, בסכום של כ-17 אלף שקל למגרש. כמו כן, יוקם בכפר אזור תעשייה וישווקו 34 מגרשים נוספים לעסקים. על פי הערכות, מעל לחצי מתושבי הכפר צפויים להצטרף לפרויקט.

אילן אסייג

לדברי התושב, למרות ששר האוצר אישר את המהלך, בשלב זה עוד לא נחתם הסכם בין הרשות לתושבי ביר הדאג'. "הרבה לחץ מופעל על התושבים, אבל אין הסכמה על סעיפי התוכנית. גם אם תהיה חתימה, הביצוע יהיה בעייתי ולא בטוח שההסכם יכלול את כולם", הוא הבהיר.

הכפר ביר הדאג', המונה כיום למעלה מ-5,000 תושבים, שוכן בין קיבוץ רביבים, כביש 222 ושטחי האש של בסיס צאלים. למרות שזכה להכרה מהמדינה עוד ב-2003, סובל הכפר מהזנחת התשתיות בו ומהיעדר פיתוח, והוא אינו מחובר לרשת החשמל. התוכנית להסדרת ההתיישבות אינה זרה לחברי ועד הכפר. הסכם דומה הוצג כבר ב-2003 עם החלטת הממשלה להפוך את הכפר לעיירה בדואית, כחלק מתוכנית המתאר של המועצה האזורית אבו־בסמה שמאז הספיקה להתפרק. אלא שהמדינה חזרה בה, היישוב נותר על כנו וכעת עולה מחדש סוגיית חלוקת המגרשים בו.

"האולטימטום שהציבו לנו זו בדיוק הכוונה שלא לפתור את סוגיית ההתיישבות", אמר פאדי מסמרה, מנכ"ל המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים. "הם פועלים בשיטת המקל והגזר עם יותר מדי מקל, ואומרים שאם מישהו לא חותם אז אחר כך יאכל אותה. הרשות אומרת 'הנה, הבאנו לכם הסכם ואתם דחיתם אותו'. היישוב מוכר כבר עשר שנים ועד עכשיו לא השקיעו בו, אז הם עושים את זה כדי לרשום לעצמם הצלחה".

ברשות ציינו כי במשך 45 ימי ההרשמה לפרויקט ייפעלו במועצה האזורית רמת נגב משרדים ייעודיים, שיקבלו את תושבי הכפר שיבקשו לרכוש מגרשים. יהודה בכר, מנכ"ל הרשות, התייחס לשיווק המגרשים ואמר כי זוהי "בשורה של ממש לתושבי ביר הדאג'". "זהו חלון הזדמנויות חד פעמי שמיטיב מאוד עם התושבים, ומבשר על תקווה חדשה ועל עתיד חברתי, כלכלי וחינוכי שונה ממה שהכרנו עד כה". זהו המהלך הראשון של הרשות לשיווק קרקעות מאז העברת הסמכות להסדרת התיישבות הבדואים למשרד החקלאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו