בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מונתה "ועדת חקירה" שתבחן איחוד בין תל אביב־יפו לבת ים

ב-2009 נמצאו פערים גדולים בהכנסות ממסים עירוניים בין בת ים לשכנותיה, אך לא הומלץ על שינוי. כעת תבדוק הוועדה אפשרות לאחד בין הערים

19תגובות

מנכ"ל משרד הפנים, שוקי אמרני, מינה אתמול ועדת חקירה לבחינת איחוד הרשויות המקומיות תל אביב־יפו ובת ים. לחלופין, תבחן הוועדה אפשרות להמליץ על חלוקת הכנסות בין הערים תל אביב־יפו, חולון וראשון לציון לבין העיר בת ים.

בראש הוועדה יעמוד ראש עיריית אשקלון לשעבר, בני וקנין, כלכלן ומשפטן בהשכלתו. כמו כן, חברים בוועדה מרדכי כהן, מנהל המינהל לשלטון מקומי, גילה אורון, הממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים, דורון דרוקמן, סגן מנהלת מינהל התכנון והראל רות שוורץ־חנוך, יו"ר הוועדה המרחבית.

המלצות הוועדה יוגשו לשר הפנים גדעון סער, שהורה על הקמת הוועדה בחודש שעבר, בעקבות עתירה של עיריית בת ים לבג"ץ. בעתירתה הציגה העירייה נתונים לפיהם התקבולי מהיטלי השבחה ופיתוח בשנת 2012 היו רק 265 לתושב, לעומת 1,066 שקלים לתושב בתל אביב-יפו. העירייה טענה בעתירתה כי חלוקת ההכנסות בינה ובין הרשויות סביבה אינה הוגנת. כך, ביחס למספר התושבים, תקבוליה של העירייה מהיטלי השבחה ופיתוח נמוכים בעשרות אחוזים מאלה של שכנותיה. גם ההוצאה העירונית לתושב נמוכה מאוד ביחס לרשויות הסמוכות. ועדה קודמת, שבחנה ב-2009 את גבולותיהן של בת ים, ראשון לציון וחולון, קבעה כי יש בין הרשויות פערים גדולים, אך לא המליצה על שינויים.

הקמת ועדה לחקר גבולות היא צעד מקובל ונעשתה כמה פעמים בשנים האחרונות, אך לרוב היא דנה באיחוד רשויות בין יישובים עירוניים וכפריים - דבר שהופך את בקשתה של בת ים לחריגה. הסיבה העיקרית לעתירתה של בת ים היא שטחה הקטן, שאינו מאפשר לה להתרחב או לנצל שטחים נוספים לייעודים מסחריים. שטחי מסחר ותעשייה מניבים לרשויות הכנסות גבוהות מאוד לעומת שטחי מגורים, ורשויות ומועצות אשר בשטחן נמצאים שטחי מסחר ותעשייה לרוב עשירות יותר מרשויות שכנות ונטולות שטחים דומים. 

כך למשל, במשך כמה שנים התקיים סכסוך בין המועצה האזורית רמת נגב לבין העיר ירוחם בשל ההכנסות העתידיות מארנונה אשר צפויות להתקבל מהשטח שעליו תוקם עיר הבה"דים. רמת נגב היא אחת המועצות האזוריות החזקות בארץ מבחינה כלכלית, הודות לעשרות בסיסי צה"ל הנמצאים בשטחה והמניבים לה הכנסות גבוהות מאוד.

בעתירה לבג"ץ שהגישה ירוחם ב-2013, נטען כי: "בה בעת שירוחם נאנקת סביב העול הכלכלי החונק את התפתחותה ומונע ממנה את האפשרות להעניק לתושביה שירותים מוניציפליים ראויים, נמצאת שכנתה - רמת נגב, אשר שטחה המוניציפלי מקיף את ירוחם מכל עבר, במצב כלכלי איתן, מדורגת פעם אחר פעם כאחת הרשויות החזקות והיציבות מבחינה כלכלית בישראל, כאשר לפניה רק כפר שמריהו והר אדר, וזאת בזכות אותם עשרות בסיסי צבא הקיימים בשטחה, אשר תשלומי הארנונה הנגבים מהם מספקים מעבר לנדרש את צורכיהם של מספר תושביה המועט". 

בחודש מאי האחרון נחתם הסכם חלוקת קרקעות לפיו יועברו שטחי עיר הבה"דים לתחומה המוניציפלי של ירוחם - ואיתם ההכנסות הצפויות מארנונה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו