בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תושבי הפריפריה משלמים פי שלושה מתושבי המרכז על שירותי כיבוי

לפי חוק, מערך כיבוי האש גובה תשלום מכל בעל נכס אליו מגיעים צוותים לצורך פעילות. התעריפים נקבעים לפי מרחק מהתחנות, שממוקמות בעיקר בערים הגדולות

תגובות

שיטת תשלום האגרה למערך הכיבוי וההצלה הביאה לכך שהתושבים ביישובי הפריפריה משלמים הרבה יותר מתושבי המרכז על שירותי הצלה, ולעתים אף פי שלושה. זאת, למרות שהם מתגוררים במקומות מושלגים, מרוחקים ובעלי פוטנציאל גבוה יותר לדליקות. מלבד המחיר הגבוה, אירועי חירום בפריפריה הם לרוב מורכבים יותר ומביאים לנזק קשה יותר בשל המרחק הרב שצוותי ההצלה צריכים לעבור כדי להגיע לזירה.

לפי חוק, מערך כיבוי האש גובה תשלום מכל בעל נכס אליו מגיעים צוותי הצלה. זו יכולה להיות שריפה, קריסת עצים או חילוץ מהשלג - לכל פעילות אליה יוצאת כבאית יש מחיר. משרד האוצר הוא מי שאחראי לעדכון התעריפים, שנקבעים לפי קריטריונים של מרחק נסיעה, מספר הכבאים, כמות המים, אורך הצינור והסולם, כשכל תוספת מעלה את המחיר. מרבית תחנות כיבוי האש נמצאות בערים הגדולות. תל אביב, ראשון לציון, כפר סבא וחיפה זכו לתחנות כיבוי, ובחלק מהמקרים יש אף יותר מתחנה אחת בעיר כדי לקצר את זמני ההגעה לזירה.

במהלך הסופה, למשל, אם תושב קיבוץ מרום גולן נזקק לרכב כיבוי אש היה עליו לשלם סכום שנאמד בכ-1,200 שקל, מחיר שעשוי לעלות אם יאלצו הכבאים לעשות שימוש בציוד נוסף לזה הסטנדרטי. לעומת זאת, תושב תל אביב, שהמרחק הממוצע מביתו לתחנת הכיבוי לא עולה על חמישה קילומטרים, צפוי לשלם בין 300 ל-600 שקל בלבד על שירותי כיבוי. ברוב המקרים אזרחים גם לא מודעים לכך שעליהם לממן מכיסם את עלות השירות.

אילן אסייג

גם ביישובי עוטף עזה משלמים יותר על כל אירוע בו נזקקים התושבים לכיבוי אש. תושבי מושב סופה נאלצים לשלם סכום של כ-1,200 שקל, לעומת תושב אשדוד שישלם רק אלף שקל, זאת במידה והוא נמצא במרחק של עשרה קילומטרים מהתחנה שנמצאת בתוך העיר.

נציב כבאות והצלה, רב-טפסר שחר איילון, תומך בהצעת חוק שיזם ח"כ דוד אזולאי (ש"ס), לפיה המדינה תממן מקופתה פעולות כיבוי מבצעיות ומצילות חיים, כך שהנטל – הנאמד במיליוני שקלים בשנה - יירד מכתפי האזרחים. "אין ספק שהחוק לא שוויוני ויוצר מצב שבו תושבי הפריפריה משלמים יותר עבור שירותי חירום של כיבוי אש", אמר איילון. לדבריו, התעריפים הקיימים היום נקבעו על פי תקנות ישנות ויש לעדכן אותם. "לא מדובר בסכומים גבוהים, וניתן להוריד את הנטל הזה מהאזרחים", הבהיר.

במקביל, איילון ומנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, רותם פלג, מנסים להגיע להסדר עם האוצר, לפיו הארגון יתוקצב בכ-20 מיליון שקל נוספים מדי שנה שיאפשרו מתן שירותי כיבוי בחירום לאזרחים ללא תשלום. התקדמות משמעותית בסוגיה, ככל הנראה, תקרה רק אחרי הבחירות במארס הקרוב.

בניגוד לשאר מערכי הביטחון – כמו המשטרה והצבא, מי שגובה את התשלום על שירותי הכיבוי וההצלה מאזרחים שזה עתה נשרף להם הבית או שנאלצו לנטוש את דירתם על תחולתה, היא נציבות כיבוי האש. בארגון מקווים שלצד המהלך למתן שירותי כיבוי בחירום בחינם, תועבר חובת גביית התשלום מהאזרחים לגורמים אחרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו