בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משבר אדמות הכנסייה: אח של דרעי רכש מתחם ברחביה, מאות חוששים לבתיהם

חברה בבעלות חלקית של שלמה דרעי, סגן יו"ר קק"ל, קנתה את זכויות החכירה במתחם בו גרות כ-70 משפחות. כעת הן ייאלצו למכור את ביתן בהפסד. אחת הדיירות: "אנחנו בפניקה"

130תגובות
מתחם "גן רחביה" בירושלים, השבוע. הסכם החכירה הקיים יסתיים בעוד 19 שנה
אמיל סלמן

חברה שעם בעליה נמנה גם עו"ד שלמה דרעי, סגן יו"ר קק"ל ואחיו של יו"ר ש"ס ושר הפנים, אריה דרעי, רכשה מהכנסייה הקתולית את זכויות החכירה למתחם "גן רחביה" בירושלים, שבו כ–70 דירות שבהן מתגוררים מאות. הסכם החכירה הקיים יסתיים בעוד 19 שנה, אז יעברו השטח וכל הדירות שבו לבעלות החברה. אם דיירי המתחם ימשיכו לגור בו עד 2035, הם ייאלצו לפנות את בתיהם ללא תמורה.

זוהי עסקה נוספת בגל עסקאות דומות לרכישת זכויות חכירה בקרקע כנסייתית בירושלים. לפני שבועיים חשף "הארץ" את סיפורו של מתחם מגורים אחר ברחביה, "ראש רחביה", הנמצא ברחוב קק"ל סמוך למנזר רטיסבון. שם נאלצים דיירים למכור את בתיהם בכמחצית משוויים בשל העברת זכויות החכירה במקום לידי יזמים פרטיים. בראש רחביה מסתיים חוזה החכירה בשנת 2034 ובמקום מתגוררות 32 משפחות. בשבועיים האחרונים התברר כי גם מתחם המגורים השוכן מצדו השני של המנזר, גן רחביה, בפינת הרחובות נרקיס ושמואל הנגיד, נמכר לאותו היזם — משה עידן, אך הפעם בשותפות עם יזמים אחרים, בהם שלמה דרעי.

"אף אחד לא יודע מה יהיה", אמר אחד הדיירים במתחם גן רחביה, שביקש לא להזדהות. "אני לא אופטימי, אבל אולי יש סיכוי שלקראת סוף התקופה יקרה משהו, אולי המדינה תחוקק חוק", הוסיף, "הבעיה היא שליזמים יש זכויות קנייניות והם ילחמו עליהן". דיירת אחרת המתגוררת במקום כבר עשרות שנים אמרה שהמשפחות ב"פאניקה". "אף אחד לא תיאר לעצמו שזה יגיע למצב כזה. אני עוד פחות מודאגת, כי עוד 20 שנה מי יודע אם אני אהיה פה, אבל יש פה אנשים צעירים והם מודאגים", הסבירה.

דיירי גן רחביה וראש רחביה אינם היחידים שמתמודדים עם הבעיה הזו. בעשרות השנים הבאות ייאלצו מאות רבות של משפחות המתגוררות בבתים במרכז ירושלים להתמודד עם בעיית סיום חוזי החכירה עם הכנסיות, לרוב היוונית־אורתודוקסית והקתולית, שהן בעלות הקרקע בחלקים גדולים מרחביה, טלביה, ניות, רסקו ושכונות נוספות במרכז העיר. רוב חוזי החכירה נחתמו ל–99 שנה בשנים 1950 ו-1951, כלומר הם יסתיימו בעוד 33 ו-34 שנה. קרקעות מנזר רטיסבון הוחכרו עוד בראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת, ועל כן דיירי האזור הם הראשונים להתמודד עם הבעיה.

להערכת רוב הנוגעים בדבר, הכנסיות אינן מעוניינות להתמודד עם הבעיה בעצמן ומוכרות את המשך זכויות החכירה (לרוב ל-200 שנה נוספות) לידי יזמים פרטיים. כך נמכרו רוב קרקעות טלביה וניות לקבוצת משקיעים בראשות משפחת בן דוד, שכונת גבעת אורנים נמכרה לקבוצת יזמים אלמונית, ויזם בשם משה עידן רכש את זכויות החכירה בראש רחביה. בסוף השנה שעברה הוא רכש באמצעות חברה בשם "עזרת הלווים בע"מ" גם את הזכויות בגן רחביה. עו"ד דרעי, שעוסק ביזמות נדל"ן ונחקר לאחרונה באזהרה על נכסים שרכש מאחיו אריה דרעי, מחזיק ב-350 מתוך 1,185 מניות החברה, כ–30%.

שלמה דרעי, ב-2012
ישי כהן / כיכר השבת

לפי אתר רשות המסים, שילמה החברה תמורת הארכת הזכויות 28 מיליון שקל. במתחם שלושה מבנים ושבע כניסות והוא כולל כ-70 דירות. משמעות הדבר מבחינת בעלי הדירות היא שהם ייאלצו למכור את בתיהם בכמחצית משווייה של דירה מקבילה בשכונה, או לרכוש בסכום דומה את זכויות החכירה מהיזמים. במקרה שלא ירכשו את הארכת הזכויות או ימכרו את דירתם, הם ייאלצו לפנות אותה בעוד 19 שנה ללא תמורה. "יש בערך עוד 20 שנה, כלומר, בכל שנה הדיירים מפסידים כ–5% מערך הדירה שלהם", אמר מקור המעורה בפרטי העסקה. "שווה לדיירים למכור ולקנות דירה בקרית יובל".

בעלי הדירות במתחם, בדומה לבעלי דירות במצב דומה במקומות אחרים בירושלים, מקווים שבסופו של דבר המדינה או קרן קיימת לישראל, שהיתה מעורבת בחלק גדול מהחכירות המקוריות, יפעלו לבסוף לטובת הדיירים. כך, למשל, באמצעות חוק שייתן זכויות מסוימות לדיירים. אבל כל הנוגעים בדבר מסכימים שככל שחולף הזמן וככל שיזמים פרטיים נכנסים לנעלי הכנסיות, כך פוחת הסיכוי שהמדינה תוביל מהלך שכזה.

בעבר נעשו ניסיונות מצד קק"ל והמדינה לנסות לפתור את הבעיה מול הכנסיות ולרכוש מהן את הארכת החכירה או את הזכויות על הקרקע, אך רוב הניסיונות כשלו. הניסיון הזכור ביותר לפתור את הבעיה היה בשנת 2000 כאשר נוכל ששמו יעקב רבינוביץ' ביצע תרמית מבריקה במסגרתה שכנע את קק"ל לשלם לו מיליוני דולרים כדי שיביא להסכם להארכת החכירה של רוב שטחי הכנסייה היוונית במערב ירושלים. בדיעבד התברר כי במעמד החתימה בהשתתפות נציג קק"ל, עו"ד יעקב וינרוט, והפטריארך היווני — כלל לא היתה חתימה: רבינוביץ' היה זה שחתם והפטריארך, ששכב על ערש דווי, הנהן. בדיעבד התברר כי חשב שבאו לדרוש בשלומו ולברך אותו לרגל החג.

כך או אחרת, הקרקעות נותרו ברשות הכנסיות שלא תמיד התלהבו לעשות עסקים עם מדינת ישראל, מחשש שייתפסו בעיני המאמינים הערבים כמשתפי פעולה איתה. לדברי יעקב ביר, מומחה לנדל"ן ולבעלות הכנסייה בירושלים, חריג אחד הוא הצלחת המדינה למנוע פגיעה בכבוד הלאומי שלה — הצלחתה לפני כ–20 שנה לרכוש את הזכויות לקרקע שעליה עומד בניין הכנסת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו