טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיירית ירושלים תהרוס חמישה מבנים בשכונת כפר עקב כדי לפנות מקום לכביש

בית המשפט דחה את ערעור התושבים נגד הריסת המבנים, בהם 138 דירות, רובן לא מאוכלסות. העירייה מתכננת לסלול במקום כביש לתחבורה ציבורית

תגובות

עיריית ירושלים וכוחות הביטחון נערכים להריסת חמישה מבנים ובהם 138 דירות, שמיעוטן מאוכלסות, בכפר עקב שבצפון ירושלים.

בשבוע שעבר דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור שהגישו תושבי כפר עקב נגד צו ההריסה המינהלי שהוציאה העירייה והתיר לעירייה להרוס באופן מיידי את המבנים, שנבנו שלא כחוק. אם ההריסה תצא לפועל, תהיה זו ההריסה הראשונה בכפר עקב מאז שנת 2001.

כפר עקב, השבוע
אמיל סלמן

כפר עקב היא שכונה בירושלים, אך נמצאת מעבר לחומת ההפרדה. מאז הקמת החומה נבנו בה מאות מבנים, חלקם הגדול מעל עשר קומות, ללא היתרים. לטענת התושבים, מאז הקמת החומה העירייה לא אפשרה להוציא היתרי בנייה באזור והם נאלצו לבנות ללא היתרים. המבנים החלו להיבנות לפני כמה שנים וכל הדירות שבהן כבר נרכשו, כ-20 משפחות מתגוררות במקום.

"מאז 2001 לא ניתן אף היתר בנייה בכפר עקב. יש לי 52 אלף תושבים שגרים בבתים כאלו, העירייה סגרה את העיניים. זה 138 משפחות של פועלים שאספו שקל לשקל, שמכרו תכשיטים כדי לבנות. הם קנו כי הם ידעו שלא הורסים וראו שהעירייה לא עושה כלום. יש כאן בתי ספר, קופות חולים, הכול בתוך מבנים לא חוקים. מ-2004 לא ראינו משטרה כאן אז עכשיו יבואו להרוס לנו במקום שישבו לדבר איתנו בצורה הגיונית?", אומר מוניר זעייר, יו"ר ועד התושבים בכפר עקב.

ההריסה מיועדת לפנות מקום לסלילת כביש לתחבורה ציבורית שיחבר בין שכונת אל־מאטר לבין מחסום קלנדיה. התושבים, שבעצמם עתרו לבג"ץ בדרישה לסלול כבישים בשכונה, טוענים כי דווקא הכביש הזה לא נחוץ וכי ממילא ניתן לבנות את הכביש מבלי להרוס את המבנים. "בעלי הבתים אפילו מוכנים לשלם כדי להזיז את הגדר כמה מטרים", אומר זעייר, "אני לא ישן בלילה שאני חושב על המשפחות האלו".

השופטת מרים לופט דחתה את טענות התושבים וקבעה שצו ההריסה נכנס לתוקף מיידי. בדיון בבית המשפט טענה העירייה כי כבר נעשו תיאומים עם כוחות הביטחון וקבלנים לקראת מבצע ההריסה וכי הושקעו בכך כבר מיליוני שקלים. השופטת קיבלה את עמדת העירייה שלא מדובר באכיפה בררנית שכן "תמיד יהיו ראשונים שלגביהם האכיפה מתחילה ואין בכך משום אפליה", כדברי בא כוח העירייה.

"אחרי שנים ארוכות שהמדינה נעלמה מכפר עקב זו תהיה טעות לבוא עכשיו ובשם חוקים שמדינת ישראל עצמה הפרה להרוס את קורת הגג של עשרות משפחות", אומר אביב טטרסקי, חוקר בעמותת עיר עמים, "בשלב הראשון משרד התחבורה והעירייה צריכים להידבר עם ועד התושבים כדי להגיע לפתרון מוסכם. בשלב הבא המדינה צריכה לקחת אחריות מחאה על השכונה ולהעניק לתושביה את מלוא השירותים מהם נהנים הישראלים שחיים בבירת ישראל".

תגובת העירייה: "הטענות אינן נכונות. צווי ההריסה הוצאו כדין לשלדי מבנים אשר לא היו מאוכלסים כלל וגם היום מרבית המבנים לא מאוכלסים. בתי משפט לרבות בית המשפט המחוזי והעליון אישרו את הצווים פעם אחר פעם. הטענה לחוסר הוגנות אינה במקומה היות וכאמור הצווים ניתנו כדין ואושרו על ידי כלל בתי המשפט. מטרת הכביש ובנייתו תקל על עשרות אלפי אנשים ולכן בניית הכביש לטובת כלל התושבים הינה הוגנת ומחוייבת המציאות לרווחת כלל התושבים של כפר עקב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות