בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר מתריע: שורה של ליקויים בהיערכות של הרשויות לשריפות

לפי המבקר, תקנות להגנה על יישובים אינן מיושמות בשל מחלוקת תקציבית בין משרדים ■ יישובים שנפגעו בגל השריפות ב-2016 לא יישמו הנחיות ■ ותוכניות הפינוי הנוכחיות אינן מספקות

תגובות
נזקי שריפה בהתנחלות חלמיש, ב-2016
גיל כהן מגן

התקנות של הרשות הארצית לכבאות והצלה בנוגע להגנה על יישובים מפני שריפות יער טרם אושרו, מאחר שמשרדי הממשלה הרלוונטיים לא הצליחו להגיע להסכמות על מקור תקציבי ליישומם – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ראשון) בעקבות גל השריפות שפקד את ישראל ב-2016. עוד עולה מהדו"ח כי חלק מהרשויות המקומיות שנבדקו לא הכינו תוכנית הגנה מפני שריפות, לא הכשירו אזורי חיץ, לא הכשירו דרכי מילוט ובחלקן אין תשתיות מים מספיקות.

לגבי חיפה, שבה פונו 60 איש מבתיהם בגל השריפות וכן 70 מוסדות חינוך, שני בתי אבות ובית חולים, העיר המבקר כי תוכנית הפינוי באמצעות אוטובוסים לא צלחה מאחר שרוב האוטובוסים לא נמצאו בקרבת מוקדי השריפה והתעכבו בשל עומסי תנועה וחסימות צירים עקב השריפה. העירייה מסרה בתשובתה למבקר כי לאחר גל השריפות החלה בעבודת מטה בנושא בשיתוף רשות החירום הלאומית (רח"ל) ומשרד התחבורה וגובשה טיוטת נוהל. בנוגע לפינוי כתב המבקר כי בסיכום תחקיר מחוז חוף של רשות הכבאות, העיד ממלא מקום מפקד מחוז חוף של הרשות: "לא היה לנו מושג על פעולות המשטרה, היכן הצירים חסומים, היכן קיימות בעיות עם אזרחים אשר לא מצליחים לפנותם ועוד".

המבקר העיר למשטרה כי בשעת חירום על המשטרה להפנות את כלי הרכב הפרטיים ולהעביר מידע על חסימת צירי תנועה לכל גופי ההצלה. המשטרה מסרה בתשובתה כי במקרי חירום, הנחיות מצילות חיים הן באחריות מפקד המחוז הרלוונטי. עוד מסרה המשטרה כי אגף התנועה במחוז מסייע למימוש ההנחיות, והמידע על חסימת צירי תנועה וניתוב תנועת כלי הרכב מועבר לציבור באמצעות מערך הדוברות המשטרתי. לטענת המשטרה, יציאה המונית של מאות ואלפי כלי רכב באותו זמן, כמו בעת השריפה בחיפה, יצרה פקקים, דבר שהקשה על מעבר כוחות החירום.

המבקר העיר לעיריית חיפה כי מרכז ניהול המשברים של העירייה "לא תפקד כנדרש בשעות הראשונות של אירוע השריפה". עוד קבע המבקר כי נציגי העירייה לא ניצלו את אפשרות ההעברה של שידורי מצלמות שהוצבו ברחבי העיר למרכז, ולכן בשעות הראשונות והקריטיות של התפשטות השריפות לא היתה להם תמונת מצב ולא היה קשר ישיר בין המרכז לתמונת המצב בחדר הפיקוד. עיריית חיפה מסרה בתשובתה למבקר כי "גם אם תמונת המצב לא היתה מלאה, היא לא היוותה כשל בניהול ומענה לתושבים". לפי המבקר, נמצאו ליקויים בהעברת ההודעות מהמרכז לאגף הדוברות בעירייה, ולא היה ניהול שוטף של יומן אירועים המתעד את כל הדליקות. עם זאת, המבקר ציין את יוזמת העירייה להקמת חדר פיקוד עירוני, אבל גם העיר כי היה עליה לדאוג לתחזוקה ולכשירות של כלי הרכב ששימשו אותו וכן לציוד ולהכשרת מפעיליו.

שריפה בזכרון יעקב, ב-2016. כ-50 בתים נפגעו
גיל אליהו

לפי הדו"ח העוסק בחיפה, נזק נגרם ל-1,784 מבנים, ובהם חמישה מבני ציבור. 365 מהמבנים שניזוקו הוגדרו מבנים מסוכנים ו-162 מפגע בטיחותי. עוד נפגעו כלי רכב, תשתיות, מדרכות וכ-1,200 דונם של חורשות עירוניות, שטחים פתוחים, גינות ציבוריות, שבילים ושטחים פרטיים. המבקר העיר כי שנה וחצי לאחר גל השריפות, "חרף התכתבויות רבות ופגישות שהתקיימו במועדים שונים בין נציגי העירייה לנציגי קרן הפיצויים, עדיין קיימים פערים מהותיים בין הצדדים, וקרן הפיצויים פיצתה את העירייה בשיעור של כ-8% בלבד מהסכום שהיא תבעה. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה על גודל שטחי היער והחורש שבגינם זכאית העירייה לפיצוי ואף לא על דרך חישוב הפיצוי לנזק בשטחים אלו".

דו"ח המבקר מתייחס גם לזכרון יעקב, שבה חוץ מכ-50 בתים שנפגעו נגרם נזק גם לכבישים, למערכות מים ועוד. לפי המבקר, היו פערים מהותיים בין המועצה לקרן הפיצויים. בין השאר העיר המבקר כי מרכז ההפעלה של המועצה לא ניהל רישום של התקריות, של הערכות המצב ושל ההחלטות שהתקבלו בעקבותיהן, ומוקד המועצה לא תיעד את פניות התושבים. עוד העיר המבקר כי על המועצה לצייד את מרכז ההפעלה במערכות תקשורת מספקות ועזרים נוספים, מאחר שעלה כי היה מחסור בקווי טלפון, מגברים לרשתות סלולריות ועוד, וכן לא היה למרכז גנרטור לשעת חירום והוא חובר לגנרטור נייד בעקבות הפסקות החשמל שנוצרו.

המועצה המקומית מסרה בתשובתה כי היא החלה לשדרג את מרכז ההפעלה בנובמבר 2017. לטענתה, היא הזמינה גנרטור לשעת חירום, והוא יותקן במרכז ההפעלה החדש. עוד נמסר כי המועצה תפעל לניהול יומן אירועים בסיוע המערכת הממוחשבת החדשה שהותקנה במרכז.

ליקויים בהתנחלויות

דו"ח המבקר מצביע גם על ליקויים בכמה התנחלויות במילוי הוראות שירותי הכבאות, בין השאר בהתנחלויות שנפגעו קשה בגל השריפות. במועצה האזורית מטה בנימין הפיצה מחלקת ביטוח אש הנחיות בטיחות. בין השאר הורתה המועצה ליצור אזורי חיץ שיגנו מפני אש. בפועל, רוב היישובים התעלמו מההנחיה.

נזקי שריפה בהתנחלות חלמיש, ב-2016. 30 בתים נפגעו
גיל כהן מגן

המבקר מצא בין השאר כי ההתנחלויות חלמיש, טלמון ודולב לא הכשירו אזורי חיץ כאלה, אף ששירותי הכבאות העבירו להן הנחיות בנושא. בגל השריפות נגרם נזק בשלוש ההתנחלויות האלה – בחלמיש (נוה צוף) עלתה באש שכונה שלמה ובה 30 בתים. לשני בתים נגרם נזק בטלמון ושני קרוואנים עלו באש בדולב.

"הגם שההנחיות אינן בעלות תוקף מחייב, הרי שבהיות רשות הכבאות הגוף המקצועי המוסמך להנחות אותה – על המועצה האזורית מטה בנימין ליישם את הנחיותיה", כתב המבקר. משרד המבקר העיר למועצה האזורית כי "מתוקף תפקידה כגוף המוניציפלי, עליה להפיק את הלקחים מגל השריפות ולפעול בהקדם מול הוועדים המקומיים שבתחומה ליישום הנחיות רשות הכבאות". לעומת זאת, המבקר שיבח את רמת הפעילות של צוותי החירום במטה בנימין לטובה וקבע כי הם מקפידים לתפקד טוב מול המועצה.

מחלוקת בין משרדים

לפי הדו"ח, מחלוקת בין המשרד לביטחון הפנים למשרד האוצר מונעת יישום תקנות שיגנו על יישובים הסמוכים ליערות מפני שריפות. על פי הדו"ח, בשנת 2014 הפיץ השר לביטחון הפנים טיוטה של תקנות שאמורות להגן על יישובים הסמוכים ליערות מפני שריפות, תקנות הכוללות אזורי הפרדה מורחבים בין יערות לבין מבנים ויישובים וכן יצירת קטעי כבישים ביישובים שונים לצורך הגעת שירותי הצלה בעת שריפות. עוד כללו התקנות חיוב רשויות מקומיות בהצבת מחסני ציוד כיבוי ביישובים המועדים לסכנה בעת שריפה. התקנות פורסמו בשנת 2014, אולם מאז הן לא קודמו. זאת, לפי המבקר, בשל מחלוקת תקציבית בין האוצר למשרד לביטחון הפנים, ובפרט לגבי המקור הכספי להקמת אזורי חיץ בין האזורים המיוערים ליישובים.

מדובר בתקנות המקנות לנציב כבאות והצלה סמכות לקבוע באופן פרטני את רשימת היישובים שבשל קרבתם ליער נשקפת להם סכנה בעת שריפה, מקומות המיועדים להקמת אזורי חיץ ושורה של סמכויות נוספות.

על פי בדיקה של קק"ל, מדובר בכ-450 יישובים שנמצאים בסכנה, ועלות הקמת אזורי החיץ היא כ-250 מיליון שקל. אולם לפי דו"ח המבקר, בעוד שהמשרד לביטחון הפנים דרש כי האוצר יעביר תקציב ייעודי לעניין, באוצר הפילו את האחריות על המשרד לביטחון הפנים ואמרו כי עליו לספק את התקציב. במארס 2017 התריע השר הנוכחי גלעד ארדן בפני המבקר כי באוצר מסרבים להעביר את הכסף לתקנות, אולם באוצר השיבו כי על ארדן לספק את הכסף מתקציב משרדו.

"מהאמור עולה כי במשך ארבע שנים ולמרות הערות המבקר, השרים ומשרדי הממשלה טרם הגיעו להסכמות", כתב המבקר. "העיכוב המתמשך יוצר מצב שאין הדעת סובלת, שבו רשות הכבאות אינה יכולה להורות לרשות המקומית כיצד להיערך למניעת שריפות בתחומן, לפקח על יישום הוראותיה ולאכוף אותן". בין השאר התברר כי מסוגיית המקור התקציבי של הקמת אזורי חיץ מתחמק גם משרד הפנים, שטען מצדו כי אין זה באחריותו או באחריות הרשויות המקומיות אלא באחריות רשות הכבאות וההצלה. מרכז השלטון המקומי טען כי אין ביכולת הרשויות לעמוד בתקציב של הקמת האזורים, שכן העלות הכלכלית של הדבר "כבדה ביותר".

"מרגע שקיימת מודעות לנזק הצפוי ולסכנה לחיי אדם, רשויות השלטון אינן יכולות להתנער מאחריותן או להסתתר מאחורי נימוקים תקציבים", כתב המבקר והעיר על כך בחומרה למשרד לביטחון הפנים ולמשרד הפנים. "נוכח הסכנה הנשקפת ליישובים משריפות העלולת לגרום נזק לחיי אדם ולרכוש, עליהם לפעול בהקדם למציאת מקור תקציבי. אם לא ייעשה כן, עלולים הגופים האמורים להיות אחראים לנזק שעלול להתרחש, חלילה".

עוד מציין המבקר מחדלים בנושא הטיפול בשריפות בבניינים רבי-קומות. כך, למשל, עד היום לא מופו המבנים, דבר שלפי המבקר עלול בזמן אמת לפגוע ביכולות רשות הכבאות וההצלה, וכן לא הוסדר נושא תחזוקת מערכות כיבוי אש בבניינים ולא מבוצעת תחזוקה שופטת במערכות הקיימות.

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "בעניין אי-אישור תקנות וכללים להגנה על יישובים מפני שריפות וסוגיית קווי-חיץ ומיפוי העלויות – טיוטות התקנות והכללים גובשו והן מוכנות כבר כמה שנים. על אף חשיבות ודחיפות הנושא, ולמרות העבודה המשותפת שנעשתה עם כלל הגופים והמשרדים הרלוונטיים, לצד ההסכמות המקצועיות שהושגו, לא הותקנו התקנות בפועל, מכיוון שלא התקבלו כל ההסכמות הנדרשות בחוק כדי להביא את התקנות לאישור הכנסת ומשרדי הממשלה הרלוונטיים מתנגדים להן".

עוד נמסר כי "אף שהמשרד לביטחון הפנים אינו גורם מתקצב, פעלו ופועלים השר והמשרד מול משרדי הממשלה, לרבות משרד האוצר. השר לביטחון הפנים אף פנה למבקר המדינה וביקש את התערבותו לנוכח סיכון החיים בהיעדר נקיטת הפעולות הנדרשות על ידי הרשויות. חרף מאמצים אלה, עדיין מתנגדים משרדי הממשלה להתקנת התקנות ולכן לא ניתן לפי החוק להביאן לאישור הכנסת. יובהר שהמשרד לביטחון הפנים הוא הרגולטור הקובע את חובת יצירת פסי האש וקווי החיץ סביב היישובים סמוכי יער וחורש והוא אינו הגורם המופקד על מימון ביצוע הנושא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו