ועדת התכנון בירושלים הפקידה תוכנית לבניית 5,000 יחידות דיור ברכס לבן

חלק מיחידות הדיור מיועדות להיות "קרקע משלימה" לצורך הליכי התחדשות עירונית בשכונות קרית מנחם וקרית יובל. בארגוני הסביבה מתכוונים להתנגד להקמת השכונה על חשבון שטחים ירוקים

ניר חסון
ניר חסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רכס לבן בצילום רחפן
רכס לבן בצילום רחפןצילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע
ניר חסון
ניר חסון

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים הפקידה את תוכנית הבנייה ברכס לבן במערב ירושלים. על פי התוכנית, באזור ייבנו 5,250 יחידות דיור ועוד 300 חדרי מלון, וכן שטחי תעסוקה, מסחר וחניון. השכונה החדשה היא הראשונה מבין שכונות "תוכנית ספדיה" שייבנו. בארגוני הסביבה מתכוונים להתנגד להקמת השכונה שתרחיב את העיר על חשבון שטחים ירוקים, ומזהירים כי היא עשויה לגרום לפגיעה הידרולוגית תת-קרקעית שתביא לחיסול הזרימה במעיין עין לבן.

רכס לבן נמצא בסמוך לצומת אורה ושכונת קריית מנחם בדרום מערב ירושלים. הרכס תוכנן במקור לבנייה במסגרת תוכנית להרחבת ירושלים מערבה, הידועה כתוכנית ספדיה. לאחר מאבק ארוך של הארגונים הירוקים נגד התוכנית בטענה שהיא תביא לפגיעה נרחבת בשטחים ירוקים ולפרוור של העיר ביטל ב-2007 ראש העיר דאז, אורי לופוליאנסקי, את התוכנית. ואולם, בשנים האחרונות ניסה מינהל התכנון לקדם שוב בנייה בחלק ממתחמי התוכנית. אתר רכס לבן הוא המתחם הראשון שאושר לבנייה.  

מפית רכס לבן

חלק מיחידות הדיור שמתוכננות בשכונה החדשה מיועדות להיות "קרקע משלימה" לצורך הליכי התחדשות עירונית בשכונות הסמוכות: קרית מנחם וקרית יובל. בשתי השכונות ישנן מאות יחידות דיור בשיכונים משנות ה-50, שבמשך שנים רבות מבקשת העירייה לקדם בהן תוכניות של פינוי בינוי. בעירייה מקווים שהתוכנית החדשה תאפשר להציע ליזמים זכויות בנייה נוספות בקרקעות משלימות בכדי להפוך את תוכניות ההחדשות לכדאיות יותר וצפופות פחות.

בחברה להגנת הטבע דוחים טענות העירייה. לדבריהם, יש בעיר קרקעות לבניית אלפי יחידות דיור, ואין צורך בבנייה ברכס לבן. "השטחים הפתוחים שבהרי ירושלים הם נכס אקולוגי, תרבותי וחברתי, לתושבי ירושלים והמרחב כולו", נכתב בהודעת החברה להגנת הטבע. "בנייה ברכס לבן תפגע בעיר ירושלים, בשכונותיה ובשטחי הפנאי והנופש של תושביה. הסיסמה 'אין שטחים לבנייה בעיר' היא אגדה אורבנית ולא יותר מזה. יש לפעול לחיזוק העיר פנימה ובנייה בשכונות הקיימות, ולא לפרוץ את גבולות העיר החוצה, אל עבר השטחים הפתוחים - צעד מיותר, שיגרום נזק גדול הרבה יותר מתועלת".

"זה לא רגע לשתוק", אומרת נעמי צור מארגון ירושלים בת קיימא, שהיתה ממובילי המאבק בתוכנית ספדיה המקורית. "זה ניצול ציני של המחויבות שלנו לפינוי בינוי. אפשר למצוא אלף דרכים להשקיע בקרית מנחם לא על הגב של תושביה. אם צריך לפצות יזמים למה שהמדינה לא תפצה אותם בכסף במקום בקרקע? שהמדינה תפתח את הכיס כדי להציל שכונה".

רכס לבן, בשנה שעברה
רכס לבן, בשנה שעברהצילום: אוליבייה פיטוסי

מהוועדה המחוזית נמסר בתגובה: "השמירה על השטחים הפתוחים לא פחות חשובה לנו מלחברה להגנת הטבע ואנחנו מגנים עליהם בחירוף נפש. יחד עם זאת, שטחי הפיתוח בתוך ירושלים לא מספיקים לענות על הצורך במגורים בשנים הקרובות, וכוועדה אנו נדרשים לעשות את האיזון בין צרכי הפיתוח לשטחים הפתוחים. נזכיר כי כמחצית מיחידות הדיור בתוכנית עתידות לשמש כקרקע משלימה, אשר תאפשר את תהליך ההתחדשות של השכונות הוותיקות קרית מנחם וקרית יובל, והבנייה תמשיך את רצף הבינוי הקיים, זאת על מנת למזער את הבנייה בשטחים הפתוחים".

לפי הוועדה, "מדובר בתוכנית בעלת אוריינטציה מובהקת של עירוניות וקיימות והיא כוללת עירוב שימושים וחניון חנה וסע על ציר הרכבת הקלה שיעבור בתחום התוכנית. לפני קביעת גבולות התוכנית בוצעה בדיקה סביבתית מקיפה על ידי צוות בין-משרדי, אשר הוביל פרויקט מקיף לאיתור מקורות הנביעה של המעיינות באזור. בהתאם לכך, ועל מנת להגן על המעיינות, נשמר המרחק בין אזור הפיתוח למקורות הנביעה ולעמק לבן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ