בית המשפט התיר לעיריית ת"א לאכוף עבירות חנייה באמצעות מצלמות על בניינים

המחוזי קיבל את ערעור העירייה על פסיקה הפוכה של ביהמ"ש השלום וקבע כי הפגיעה בפרטיות העוברים ושבים ברחוב היא מינימלית. העירייה טוענת כי המצלמות הפחיתו משמעותית את מספר עבירות התנועה

בר פלג
בר פלג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רחוב יפת ביפו, שבו חנה דוד מזרחי כשקיבל את הדו"ח. תמונת ארכיון
רחוב יפת ביפו, שבו חנה דוד מזרחי כשקיבל את הדו"ח. תמונת ארכיוןצילום: מעיין בלך

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע היום (שני) כי עיריית תל אביב תוכל להשתמש במצלמות נייחות כדי לאכוף עבירות חנייה. לפי הפסיקה, פגיעת המצלמות, המוצבות על בניינים בעיר, בפרטיות העוברים ושבים היא מינימלית. בכך קיבל המחוזי את ערעור העירייה על פסיקה הפוכה מאוקטובר של בית משפט השלום, שדן בערעור של דוד מזרחי, בעל רכב שקיבל דו"ח על חנייה כפולה ביפו.

לפי הפסיקה הקודמת, העירייה אינה מוסמכת להפעיל מצלמות בשל פגיעה בפרטיות ונדרשת להסמכה מפורשת של הכנסת על מנת להשתמש בהן. הכנסת הסמיכה את העירייה להפעיל מצלמות במרחב הציבורי רק לצורך אכיפת עבירה של נהיגה בנתיב תחבורה ציבורית.

מצלמות אבטחה בתל אביב, ב-2014
מצלמות אבטחה בתל אביב, ב-2014צילום: תומר אפלבאום

לפי העירייה, בכל תל אביב יש תשע מצלמות וידאו נייחות המוצבות בצירי תנועה ראשיים בעיר ומטרתן היא לאכוף את הסדרי החנייה באזורים שהגדירו כבעייתיים. העירייה טענה בדיון שנערך בשבוע שעבר כי הפגיעה בפרטיות מידתית כיוון שמדובר במצלמות סטטיות עם שדה ראייה מצומצם יחסית וברזולוציית צילום נמוכה. בנוסף, לפי העירייה, החניות מצולמות מרחוק כך שלא ניתן להבחין בפניהם של אנשים ובזהותם אלא בלוחית הרישוי של הרכב.

בעירייה הדגישו כי המצלמות מתעדות רק עבירות חנייה וכי פקחי החנייה צופים בהן בחדר בקרה בזמן אמת בימים ובשעות מסוימים - ורק אז מתבצעת האכיפה בפועל. בעירייה הבהירו כי סרטי הווידאו נשמרים במאגר לפרק זמן מוגבל הדרוש לאכיפה ולבקרה. כמו כן, העירייה טענה כי הציבור מיודע על הפעלת המצלמות, שכן באזורים המדוברים ישנם שלטים ברורים עליהם נכתב "אזור אכיפת חנייה באמצעים אלקטרוניים".

לדברי העירייה, מתחילת אכיפת החנייה באמצעות מצלמות חלה ירידה משמעותית במספר הדו"חות שחולקו באזורים המצולמים. מנתוני העירייה עולה כי בשנת 2015 חולקו 26,721 דו"חות לרכבים שצולמו בעת ביצוע עבירת חנייה, במחצית משנת 2016 חולקו 7,897 דו"חות (האכיפה התבצעה רק בחצי מהשנה בשל בעיה טכנית). בשנת 2017 חולקו 9,917 דו"חות ובשנת 2018 - 7,048.

מגרש חנייה בתל אביב, ב-2017
מגרש חנייה בתל אביב, ב-2017צילום: עופר וקנין

בית משפט השלום העלה בחודש אוקטובר חשש שמא העירייה תפעל להגדיל את רישות המצלמות בעיר, מה שיגרום לפגיעה חמורה בפרטיות העוברים ושבים. שופטת המחוזי מרים סוקולוב קבעה כי להשערה זו אין בסיס עובדתי. "אינני סבורה כי קיימת פגיעה בפרטיות של האזרחים", כתבה השופטת סוקולוב בהחלטתה, "ואם כן, מדובר בפגיעה בעוצמה קטנה ביותר ועל כן מידתית ולתכלית ראויה - אכיפת חוקי החנייה בצמתים ראשיים ובעייתיים ומניעת הפרעה לתנועה על ידי אותם אזרחים החונים בניגוד להוראות התמרורים". באשר לסמכות העירייה להציב מצלמות לצורך אכיפת החנייה קבעה השופטת כי כיום ישנה הסדרה בעניין הצבת והפעלת המצלמות שבאה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל של משרד הפנים מחודש אפריל 2018 המסדיר את נוהל השימוש במצלמות לצורך האכיפה.

באגודה לזכויות האזרח ביקרו את החלטת המחוזי, וטענו כי החלטת השופטת ממעיטה בפגיעה באזרחים ובאפשרויות השימוש לרעה הטמונות במצלמות. "היה ראוי לתת משקל נכבד יותר לפגיעה בפרטיות, ולא להסתמך על טענות שהעירייה לא הוכיחה בקשר למערך המעקב המצולם שהיא מפעילה. אנו מקווים שמקרים דומים יחזירו את סוגיית הפרטיות לדיון שיפוטי, ושבסופו של דבר הרשויות המקומיות יחייבו להקדים ולהסדיר בחקיקה את המעקב המצולם", נמסר מהאגודה.

בהחלטתה היום ביטלה השופטת סוקולוב את הכרעת הדין של שופט השלום איתי הרמלין וקבעה כי מזרחי, שייצג עצמו בדיון, נדרש לשלם את הדו"ח בסך 250 ש"ח. מזרחי אמר ל"הארץ" כי יגיש בקשה לביטול פסק הדין ולהכנסת ראיה חדשה. מזרחי הואשם לפני כשלוש שנים כי חנה חנייה כפולה ברחוב יפת ביפו וגרם להפרעה בתנועה. בדיון בבית משפט השלום הודה כי נכנס באלכסון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ