אחד ממגדלי הקירור ההיסטוריים של בתי הזיקוק בחיפה קרס

קבוצת בז"ן, שבבעלותה בתי הזיקוק, מסרה כי המבנה לא בשימוש מאז שנת 2009 וכי האזור מאובטח. לפי דוברות כבאות והצלה, אין חשש לדליפת חומרים מסוכנים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
"הלבניות", הבוקר
"הלבניות", הבוקרצילום: רמי שלוש

אחד ממגדלי הקירור ששימשו בעבר את בתי הזיקוק בחיפה קרס הבוקר (שישי). אדם אחד נקע את רגלו כשנמלט מהמקום. לפי דוברות כבאות והצלה, אין חשש לדליפת חומרים מסוכנים. קבוצת בז"ן שבבעלותה בתי הזיקוק מסרה כי המבנה לא בשימוש מאז שנת 2009 וכי החלק העליון שלו קרס הבוקר בהמשך לנפילת מקטע קיר בו שלשום.

דובר הקבוצה אמר ל"הארץ" כי המגדל שקרס היה ריק, ואילו זה שלידו משמש מרכז מבקרים שסגור בימים אלה בעקבות הגבלות הקורונה. מהקבוצה נמסר כי האזור מאובטח וכי היא "נוקטת בכל הפעולות, כולל התייעצות עם מומחים מתחום ההנדסה והתכנון, על מנת ללמוד את האירוע".

שני מגדלי הקירור בבתי הזיקוק החלו לפעול בסוף שנות השלושים של המאה שעברה, ביחד עם פעילות הזיקוק באזור, ופעילותן הופסקה בשנת 2009. הן התנשאו לגובה של 76 מטרים וזכו לכינוי "לבניות" בשל הדמיון לאריזות של לֶבֶּן. הן זוהו לא פעם שלא בצדק כסמל לזיהום שיצרו בתי הזיקוק, כאשר בפועל מה שנפלט מהן היה אדי מים.

ראשת העיר חיפה, עינת קליש-רותם, הביעה צער על הקריסה ואמרה: "זה כואב מאוד. זה סמל של העיר חיפה. אלה מבנים שצריכים להיות משומרים, משופצים. הם חשובים מאוד. יש מקומות בעולם שמבנים כאלה הפכו לשם דבר. זה לא קשור לנוכחות של בז"ן כאן, למפעל עצמו, שאנחנו עושים מאמצים לשנות את פני תמונת מפרץ חיפה. אני חושבת שבסופו של דבר בז"ן לא צריכים להיות כאן, אבל הסמלים האלה חייבים להישאר. אנחנו חייבים לטפל בהם. מאוד כואב לראות את זה. אני לא חושבת שיש ילד חיפאי שלא יודע מה זה הלבניות".

נחמה רונן, ששימשה בעבר כחברת דירקטוריון בז"ן ויו"ר ועדת סביבה במפעל, סיפרה ל"הארץ" בשנת 2008 כי בבתי הזיקוק שקלו בעבר לפוצץ את הלבניות באקט סמלי. "חשבנו לפוצץ את הלבניות ואז במחי יד ייעלם הזיהום, כי הן סמלו", אמרה אז. הרעיון נדחה בשל סקר שערכו בתי הזיקוק בחיפה ובקריות, שהעלה כי התושבים קשורים ללבניות ומעדיפים שימשיכו להתקיים.

מגדלי הקירור, היום. זוהו לא פעם שלא בצדק כסמל לזיהום מבתי הזיקוקצילום: רמי שלוש

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, כתבה הבוקר כי הקריסה היא "סמל משמעותי של תחילת הסוף. הפעם הקריסה התרחשה בטעות, הפעם הבאה תהיה מכוונת. לתושבי חיפה מגיע לחיות בסביבה בריאה".

אתמול קיימו פעילי סביבה וראשי ערים באזור הפגנה שבה קראו לפינוי התעשיות המזהמות מאזור המפרץ ובראשן בתי הזיקוק והמפעלים הקשורים בהם. בשבוע הבא יתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת דיון על התוכנית לפינוי המפעלים.

עו"ד ג'מילה הרדל מעמותת אזרחים למען הסביבה אמרה הבוקר כי ייתכן שהקריסה היא "רק סמל. לנפילה של סמלים יש משמעות חזקה, בתקופה שבה כולם כבר מבינים שאין שום זכות קיום לתעשייה הפטרוכימית בלב אוכלוסייה".

לפני שנה פורסם דו"ח מבקר המדינה שקבע כי המשרד להגנת הסביבה לא מצליח לעקוב ולפעול כראוי נגד הזיהום שגורמים המפעלים במפרץ חיפה, בדגש על בתי הזיקוק. לפי הדו"ח, למשרד יש בעיה ביכולת הפיקוח והאכיפה כלפי קבוצת בז"ן. "מספרן הגדול של חריגות, תקלות, הפרות החוקים והוראות במפעלי קבוצת בז"ן שמצא המשרד, מלמד שעל אף הערות המבקר בעבר, פעילות המשרד עדיין לוקה בחסר במידה ניכרת בכל הנוגע להפעלת אמצעי האכיפה השונים העומדים לרשותו נגד הקבוצה", נכתב בדו"ח שחיבר מבקר המדינה דאז, יוסף שפירא.

בתחילת החודש הרשיע בית משפט השלום בחיפה את בז"ן במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, עבירות סביבתיות של זיהום אוויר והפרות היתרים בעקבות השריפה שפרצה במכל של החברה בחיפה בדצמבר 2016. על החברה הוטל קנס בגובה 1.2 מיליון שקל. כמו כן, במסגרת הסדר הטיעון הודו באחריות והורשעו שלושה מנהלים בחברה, בהם סמנכ"ל הקבוצה, ועל השלושה הוטלו קנסות בגובה 30 אלף עד 50 אלף שקלים ומאסר על תנאי לשנתיים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ