ירושלים של מים: הצצה לפרויקט הענק להקמת מנהרת המים הראשונה בישראל - מקומי - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ירושלים של מים: הצצה לפרויקט הענק להקמת מנהרת המים הראשונה בישראל

לכתבה
העובדים במנהרת "יעל", לפני יומייםאמיל סלמן

כשתושלם, מנהרת המים "יעל" תגיע לאורך 13 ק"מ וחצי, ותהפוך למנהרה הארוכה בישראל. בעלות של 2.5 מיליארד דולר, זהו פרויקט המים הגדול ביותר במדינה מאז הקמת המוביל הארצי

47תגובות

יש כל מיני דרכים לבחון את ההיסטוריה של ירושלים, אחת מהן היא מבעד לצינור המים שמוביל אליה.

צינור המים הישראלי הראשון שהגיע לירושלים נבנה תוך כדי מלחמת העצמאות לאורך דרך בורמה, ונועד להחליף את הצינור הבריטי שניזוק בידי הכוחות הערבים שצרו על העיר. קוטר הצינור היה 46 סנטימטר. הצינור השני הונח בשנות ה-50, והקוטר שלו היה 61 סנטימטר. ב-1979 נחנך הצינור השלישי, בקוטר 91 סנטימטר. את הצינור הרביעי, שכבר הגיע לקוטר מטר ו-17 סנטימטר, חנך ראש הממשלה יצחק רבין ב-1994, והוא היה הראשון שחובר למערכת המים הארצית.

קוטר

שלושת הצינורות האחרונים ממשיכים לספק את מי השתייה לבירה. אבל לפני כעשר שנים החליטו בחברת מקורות שיש צורך בקו חמישי, בקוטר של 2.59 מטר, שיענה על צורכי ירושלים וסביבתה לעשורים הקרובים. זהו פרויקט ענק בשם "מערכת המים החמישית לירושלים": מערכת עצומה של צנרת, משאבות, ברכות ותחנות חשמל.

עלות הפרויקט כ-2.5 מיליארד דולר, ובשיאה, המערכת תוכל לספק 65 אלף קוב מים בשעה. הנחת הצינור היא אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר במדינה כיום. זה פרויקט המים הגדול ביותר מאז הקמת המוביל הארצי בשנות החמישים, שהפך לסמל לאומי ולראיה ליכולתה של המדינה הצעירה להתמודד עם מיזם בקנה מידה כזה.

לחץ אדיר על יעל

גולת הכותרת של המערכת החדשה היא "יעל", מנהרת מים ענקית. כשתושלם, היא תהיה באורך 13 קילומטר וחצי, ותהפוך למנהרה הארוכה ביותר בישראל ואחת הארוכות הנבנות כיום בעולם (אם כי בניו יורק נבנית זה עשרות שנים מנהרה דומה, באורך 97 קילומטר). המנהרה החדשה, שנחפרת בין מושב כסלון לעין כרם, עוברת בעומק של כ-300 מטרים מתחת לאדמה ובתוכה יותקן הצינור הענק. לראשונה, ביקר צוות "הארץ" במנהרת המים הראשונה בארץ.

הכניסה למנהרת "יעל", לפני יומיים
אמיל סלמן
פועלים מניחים את צינור המים בדרך לירושלים
ארכיון מקורות

יעל, שהקמתה החלה לפני שנה, עוברת בעומק של כ-300 מטרים מתחת לאדמה. בניגוד לרוב מנהרות המים בעולם, כולל זו שבניו יורק, במנהרה לירושלים המים יוזרמו בלחץ גבוה כלפי מעלה, צעד שנושא משמעויות הנדסיות רבות - בין היתר, שהמערכת כולה תצטרך לעמוד בלחצים אדירים. כך, באמצע המנהרה יוקם פיר ענק, העונה לשם "פיר דוד", שימולא במים ומטרתו למנוע נזק במקרה של תקלה שעלולה לגרום ל"הלם מים" - גל הדף עוצמתי שעלול לגרום נזקים למערכת.

המנהרה נחפרת באמצעות מכונת TBM, מכונת חפירה ייעודית המשתרעת על פני 270 מטרים, בדומה למכונה שחופרת את מנהרות הרכבת הקלה בתל אביב. היא הורכבה בפתח הכניסה למנהרה ליד מושב כסלון ותפורק עם יציאתה מההר ליד צומת עין כרם. ראש המכונה מכרסם את ההר ומערכת של מסועים מפנה את העפר לאחור. רגליים רובוטיות מניעות את המכונה קדימה, וזרועותיה מניחות תומכות פלדה לתקרת המנהרה.

מנהרת מים
החפירה אמורה להסתיים בעוד כשנה. מנהרת "יעל", לפני יומיים
אמיל סלמן

מאחורי המכונה, שאותה מפעילים עובדים של חברת Zublin הגרמנית, הונחה מסילת רכבת להובלת הפועלים והציוד לתוך המנהרה, אך בעיקר את העפר החוצה. משמרות העבודה על המכונה הן של 12 שעות רצופות תחת האדמה. במעמקי המנהרה הוקם גם חדר חירום למקרה של קריסה פתאומית. הוא ממוגן ומצויד בחמצן, מים ומזון, שבאמצעותם ניתן לשרוד עד 12 ימים. 

ההתחלה היתה קשה. אחרי 450 מטרים נתקלה ה-TBM בחלל גדול, שהתגלה כמערת נטיפים. הפרויקט התעכב עד שהמערה נסרקה ונאטמה בבטון. בעקבות גילוי המערה וקשיים גיאולוגיים אחרים, התקדמה המכונה הענקית רק 800 מטרים ב-11 חודשים. אבל בשלושת החודשים האחרונים הקצב גבר והמכונה התקדמה 1.2 קילומטרים. הקצב הממוצע כעת הוא כ-25 מטרים ביום, כשהשיא עומד על 49 מטרים ביום. העבודה נמשכת ברציפות ללא הפסקה - על רקע האירועים האחרונים, מדגישים במקורות שכל העובדים בשבתות הם עובדי החברה הגרמנית או פועלים פלסטינים.

חפירת איזבל

גם בכל הנוגע לצריכת המים שלה, ירושלים היא מקרה מיוחד. 800 מטר מעל פני הים, בירושלים ישנם כמעט מיליון בני אדם שצורכים מים בכמות ואיכות מערבית - ובנוסף העיר נמצאת על סף המדבר, ללא מקורות מים משל עצמה. כל זה הופך את משימת אספקת המים לעיר למאתגרת במיוחד. ללא המנהרה היה צורך לחצוב שטחים ענקיים בתוך השמורות והגנים הלאומיים שמקיפים את ירושלים.

חלוקת מים בירושלים בזמן המצור, ב-1948
הנס פין / לע"מ

ובכל זאת, מערכת המים החדשה צפויה גם היא לגרום נזקים לנוף ולסביבה. בשנים האחרונות קם קול צעקה של תושבים נגד הפרויקט. תושבי עין כרם מחו על מיקום תחנת איגום ושאיבה ענקית בפתח עמק מוצא, וטענו שניתן היה למקם את המתקנים באזורים פחות שהיו מזיקים פחות לנוף ולסביבה.

גם תושבי הר אדר מחו, ואף הצליחו לעכב הקמת בריכת איגום גדולה על חשבון מאות עצים ביער המורים הסמוך ליישוב. התושבים גם טוענים שהעובדה שהמיזם הוכר כפרויקט תשתית לאומית ומקודם דרך הוועדה לתשתיות לאומיות מקשה עליהם להתנגד לו בוועדות התכנון. במקורות טוענים שהחששות של התושבים מוגזמים. בחברה מציגים הדמיות של הבריכות והתחנות לאורך הקו, שנועדו להראות שבסופו של התהליך הנזק לנוף לא יהיה גדול כל כך. בחברה אומרים גם שהבצורת של השנים האחרונות מחזקת את הצורך במערכת החמישית. הם אומרים שמערכת נוספת תאפשר להעלות כמויות גדולות יותר של מים מותפלים לירושלים ולצמצם את שאיבת המים מהאקוויפרים ההולכים ומתרוקנים.

פסלה של סנטה ברברה, פטרונית הכורים וחופרי המנהרות, שהוצב בכניסה למנהרה
אמיל סלמן

אם לא יהיו עיכובים יוצאי דופן, מכונת החפירה, המכונה איזבל, תצא אל פני הקרקע בסמוך לצומת עין כרם בעוד כשנה. משם יעבור הצינור לאורך עמק מוצא ואז יטפס את המדרגה האחרונה לירושלים. משיקולי חיסכון באנרגיה, המים לעיר יועלו בשעות הלילה לבריכות איגום גדולות, ובשעות היום יוזרמו לבתים בכוח הכבידה. תחנות החשמל, המשאבות ובריכות האיגום לאורך הקו הן מתקני תשתית ענקיים. "האתגר הוא להרים מים מגובה פני הים לגובה של 860 מטרים", אומר מיקי אלישע, מנהל הפרויקט ואביה של יעל, שעל שמה קרויה המנהרה. "כל התחנות עובדות בספיקות גבוהות מאוד ובלחץ גבוה. יש מעט יצרנים בעולם שיודעים לייצר את האביזרים המתאימים", הסביר.

חלק ניכר מהפרויקט הוא תחנות החשמל שמוקמות לאורכו. למעשה, מדובר בפרויקט אנרגיה לא פחות מאשר בפרויקט מים. תחנה אחת על הקו צורכת כ-45 מגה וואט חשמל, "זה דומה לצריכה של עירייה בת 15 אלף תושבים", אומר אלישע. בדומה לפרויקטים אחרים בעולם גם כאן נדרשים העובדים להשתתף מפעם לפעם בטקסים דתיים להבטחת ביטחונם. כנהוג, לפני תחילת החפירה הקימו העובדים הגרמנים בכניסה למנהרה כוך קטן ובו הציבו את פסלה של סנטה ברברה, פטרונית הכורים וחופרי המנהרות - ולצידה תל קטן העשוי מסלעים ממעמקי ההר.

העובדים במנהרת "יעל", השבוע
אמיל סלמן

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום כותרות הבוקר אצלכם במייל מדי יום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות