שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אף אחד לא שם לב שרג'א ועיישה מג'סר א-זרקא לא הלכו לבית הספר

כשבני גילן למדו קרוא וכתוב, הן נאלצו לעזוב את הלימודים. כעת משלימות נשות הכפר את החסר ולומדות להאמין בעצמן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בכל יום רביעי אחרי הצהרים נפגשות נדיה נג'ר, הייפה ג'ורבן, ליביא עמאש, כפייה עמאש ומונירה טרוקמן - כולן חברות בכיתת המנהיגות של ג'סר א־זרקא - ומעזות לחלום על עתיד טוב יותר. עבור נשים בכלל, עבור הכפר שלהן, אחד המקומות הדחויים, העניים והמקופחים בישראל, ובעיקר עבור עצמן. לפני כמה שבועות הן דנו עם מנחת הקבוצה, הוניידה עסאף, בהיערכות לבחירות המקומיות. הנשים הופתעו לשמוע שחברת הכנסת חנין זועבי הציגה את מועמדותה לראשות עיריית נצרת. כולן מסכימות שיש לה סיכוי טוב להיבחר, אך כשהן נשאלות אם בג'סר א־זרקא ישנן נשים שהיו יכולות לשמש כראשת מועצה, הן צוחקות במבוכה, מתקשות להאמין, אף שהן דווקא חושבות שזה רעיון לא רע בכלל. "הגבר משתלט, רוצה שהכוח שלו יתעצם דרך הפוליטיקה. אם תיבחר אשה היא תדאג לאינטרסים של הנשים כולן", אומרת אחת מהן. אחרת מבטיחה שאם יהיו שני מועמדים טובים באותה מידה, גבר ואשה, היא תתמוך באשה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ