בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר

עיכוב ברישום נישואין, קידום מקורבים וטרטור גרים ועולים חדשים

הליקויים במערכת רישום הנישואין כוללים גם העדר מדיניות אחידה והתעלמות של מועצות דתיות מהנחיות המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית

תגובות

תרבות של נפוטיזם וסיוע למקורבים, העדר מדיניות כשיטת עבודה ושירות לקוי, שממנו סובלים בעיקר אנשים שאינם מחוברים למוקדי הכוח. אבל גם בין פשוטי העם המבקשים להתחתן כדת משה וישראל יש היררכיה. במגעים עם המועצות הדתיות, מתגיירים או אפילו עולים חדשים עלולים להיתקל בקשיים. הכי פחות מומלץ להיות יוצא אתיופיה.

מבקר המדינה בדק היבטים שונים של נישואין יהודיים בישראל, אקט שמקיימים 37 אלף זוגות בשנה בממוצע, ומעורבים בו המועצות הדתיות, הרבנות הראשית, המשרד לשירותי דת ובתי הדין הרבניים. המבקר בדק את הליך הרישום לנישואין ואת רמת השירות לאזרח. נבדקו גם ההליך למינוי רשמי נישואין ומדריכות כלות, מדיניות ההסמכה של רבנים עורכי חופות, מנהגם של רבנים לדרוש תשלום אסור מהזוגות, רישום בני אתיופיה לנישואין, בירור יהדות לצורך נישואין וניהול רשימת מעוכבי הנישואין.

דו"ח המבקר 2013: כל המחדלים, כל הליקויים

הדו"ח מצביע על העדר מדיניות בתחומים רבים. בדרך כלל הדבר פועל לרעת המועמד לנישואין, אבל לעתים לטובתם. למשל, בקבלה של גורמים חיצוניים לרבנות ברישום נישואין.

בישראל פועלות למעלה מ-130 מועצות דתיות. התופעה הבולטת ביותר ברישום לנישואין היא שרבות מהן עושות דין לעצמן ומפירות את הנחיות המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית, ככל שאלה קיימות (הרבנות מתעכבת באישור נוהל רישום נישואין חדש, מציין המבקר). לפי הנוהל, לדוגמה, רושם נישואין צריך להסתפק בתעודת גיור, אם ניצב מולו גר המבקש להירשם לנישואין. בפועל, מועצות דתיות מערימות קשיים נוספים על המתגיירים. בשאלון שהופץ בין המועצות, תשע השיבו כי אינן מוכנות לרשום גרים לנישואין, גם אם הציגו תעודות גיור כנדרש. תשע נוספות השיבו כי הן נוהגות שלא לפי הנוהל, ובין השאר מפנות את המועמד לרבנות אחרת. מצד שני, העדר מדיניות יכול לפעול במקרים מסוימים לטובת המתחתנים. למשל, בהכרה בפועל ברושמי נישואין פרטיים.

תומר אפלבאום

המועד המוקדם ביותר לרישום לנישואין הוא 90 יום לפני החתונה. אם אחד מבני הזוג הוא עולה חדש, נדרש הליך של בירור יהדות בפני בית דין רבני. המבקר מצא כי בממוצע, הזמן החולף מרגע פתיחת התיק ועד האישור הסופי עשוי להתמשך מעבר ל-90 הימים. פרק הזמן הממוצע לקבלת תשובה חיובית מבית הדין הוא 41 יום, אבל השיא היה 571 יום. ממוצע הזמן לבירור יהדות שמסתיים בתשובה שלילית או אחרת הוא 134 יום, הרבה מעבר ל-90 יום.

ממצאים חמורים במיוחד נוגעים ליחס כלפי בני הקהילה האתיופית. רק במועצה דתית אחת בארץ, בירושלים, יש חומר הסברה באמהרית. חמור מכך, המבקר מצא כי "חלק מהמועצות הדתיות אינן מיישמות את ההנחיות המפורשות שפרסמו הרבנות הראשית והמשרד (לשירותי דת; י"א) כמה פעמים בעשור החולף, המורות לרשום לנישואין בני זוג יוצאי אתיופיה באזור מגוריהם". מועצות דתיות כמו אלה של רמלה ופתח תקוה מפנות את הזוגות הצעירים ללשכת הרב הראשי ליהודי אתיופיה, או למועצות באזורים אחרים בארץ, שידוע כי יקבלו אותם. "התנהלות זו פוגעת בכבוד האדם, מנציחה את האפליה ומנוגדת לעקרון השוויון, הנמנה עם עקרונות היסוד של המשפט הישראלי ומחייב כי הרישום לנישואין במועצות הדתיות ייעשה באורח שווה לכל יהודי", כותב המבקר.

ואפרופו לשכת הרב הראשי ליהודי אתיופיה, המבקר מצא שם אי-סדרים חמורים. לפי הדו"ח, בלשכת הרב ליהודי אתיופיה נעלמו עקבותיהן של אגרות נישואין ששילמו זוגות שבאו להירשם אצלו בשנים 2008-2006. הרב הסביר, כי הכסף הושקע בכיסוי הוצאות לשכתו. עוד נמצא, כי "בשנים 2009-2008 ערך הרב בלשכתו כמה עשרות חופות לזוגות מבני הקהילה האתיופית, תמורת תשלום נוסף של 300 ש"ח. בתיקים שנפתחו לזוגות האמורים לא נמצאו קבלות בגין תשלומים אלה".

במסגרת ההכנות לחתונה נדרשות כלות לקבל הדרכה. חלק מהמועצות עוברות על הנחיות הרבנות הראשית, כי "אין לחייב כלות הבאות להירשם לנישואין לעבור הדרכה הכוללת התייחסות לנושאים שמעבר להדרכה הבסיסית הנדרשת להכנת הכלה לחופה וקידושין כהלכתם". רק ב-32 מועצות דתיות יש מדריכות כלות, וביתר המועצות מופנות הכלות למכונים המציעים את השירות בתמורה לתשלום.

הרבנות לא קבעה כללים שבהם אמורות לעמוד המדריכות, ואף על פי שנשים רבות השתתפו בקורסים להכשרת מדריכות כלות, לא נערכו מבחנים להסמכת מדריכות מאז 2007. המבקר מציין, כי באותן 32 מועצות מועסקות 43 מדריכות כלות. 19 מביניהן הן נשות הרבנים רושמי הנישואין באותן מועצות ומחלקות דת.

קשרי משפחה מיטיבים גם עם רבנים המבקשים היתר לערוך חופה וקידושין. לרבנות הראשית יש כללים ברורים, הקובעים מי מוסמך לערוך חופה, אבל המבקר מוצא כי במקרים רבים ניתן היתר לערוך חופה לרבנים שאינם עומדים בקריטריונים. על הרבנות, כתב המבקר, "לנהוג משנה זהירות בעת שהיא דנה בבקשותיהם של רבנים בעלי קשרים אישיים או משפחתיים לגורמים ברבנות הראשית או במערכת הפוליטית, ובמידת הצורך לקבוע הסדרי ניגוד עניינים מתאימים".

גם במה שקשור לרבנים המוסמכים לערוך חופות, לאתיופים יש מעמד מיוחד. המבקר מצא, כי ועדת הנישואין ברבנות הראשית "נתנה אישור גם לרבנים בני הקהילה האתיופית לערוך חופה וקידושין. אולם היה זה אישור מוגבל, שלפיו הם מורשים לערוך חופה וקידושין לבני הקהילה האתיופית בלבד".

הרבנות הראשית מינתה תשעה מבררי יהדות לאתיופים, עובדי מדינה לכל דבר שהוסמכו לקבוע אם בני זוג המתכוונים להתחתן הם יהודים על פי ההלכה ואם אפשר לרשום אותם לנישואין. ואולם העובדים עצמם, יוצאי אתיופיה, נתקלו בקשיים. רק רבע מהמועצות הדתיות אמרו כי יסתמכו עליהם, ו-43% אמרו שיסמכו רק על הרב הראשי ליהודי אתיופיה.

פרק נוסף בדו"ח מוקדש לבעיית מעוכבי הנישואין. מעוכבי נישואין יכולים להיות ממזרים, טעוני גט, כוהנים שחיים עם גרושות ועוד. המבקר מציין, כי המידע על מעוכבי החיתון אינו מועבר כראוי לרשויות, אבל מצד שני מגיע ליעדים שאינם אמורים לקבל אותו. במארס 2011 נכללו ברשימה 4,865 שמות של גברים ונשים, ובאוגוסט 2012 נכללו בה 5,397 שמות, ציין המבקר.

היועץ המשפטי לממשלה מסמיך רק את בתי הדין הרבניים להחזיק במידע על מעוכבי חיתון. הוא קבע כי על משרד הדתות ועל רושמי הנישואין להימנע מאיסוף מידע על אנשים שלא פנו כלל בבקשה להירשם לנישואין, כולל בני משפחה, אבל "נמצאו עשרות מקרים שבהם הורו בתי הדין הרבניים למנהל בתי הדין הרבניים לכלול ברשימה גם בני משפחה של בעל דין שאינם צד בהליך ושלא נרשמו לנישואין כלל". המבקר מציין, כי "המנהל אכן הוסיף את השמות לרשימה, בניגוד להנחיות היועמ"ש, בלי שהורה על פתיחת הליך נפרד לבירור מעמדם של בני המשפחה האמורים".

כמו כן, משרד מבקר המדינה מעיר כי "בהחלטותיו של מנהל בתי הדין הרבניים להוסיף שמות אנשים לרשימת מעוכבי הנישואין, בלי ליידעם ובלי לאפשר להם לערער על ההחלטה, הוא פוגע קשות בזכויותיהם הבסיסיות. החלטות אלו נוגדות את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, את כללי הצדק הטבעי ואת הנחיות היועמ"ש".

בבדיקה שנערכה במועצה הדתית ירושלים ב-2001 נמצא גם, כי "היא מנהלת במשרדיה רישום עצמאי המכיל פרטים אישיים של כל הנרשמים לנישואין וכולל גם מידע על מעוכבי נישואין, זאת בניגוד להנחיות היועמ"ש. עוד התברר כי מידע זה נרשם בכרטסת הנגישה לעובדי המועצה הדתית, והמידע שבה אינו נשמר כפי שנשמר המידע המופיע ברשימת מעוכבי הנישואין".

המשרד לשירותי דת: כמה מקרים נקודתיים אינם מעידים על הכלל

מהרבנות הראשית נמסר כי "הפרקים הנוגעים לשירותי הדת בדו"ח מבקר המדינה נרחבים ועמוקים. ברבנות הראשית, במשרד לשירותי דת ובהנהלת בתי הדין הרבניים החומר נלמד ויוטמע. חלק מהליקויים המצוינים בדו"ח תוקנו בטרם הפרסום".

בעניין עדכון נהלי הנישואין נמסר: "העבודה על הנוהל החדש הסתיימה בחודש נובמבר 2012 ובחודש זה הוא גם הופץ למועצות הדתיות". בעניין מינוי רושמי נישואין, נמסר כי "המינויים נעשו בהתאם לנהלים, ולא ניתן משקל משמעותי לייחוס רושמי הנישואין שמונו. בעניין מינוי עורכי חופות, נמסר, כי "עד לשנת 2005 מונו עורכי החופות בידי רבני הערים, ומאז נקבע כי יערכו חופות רק רבנים שהוסמכו לכך על ידי הרבנות הראשית לישראל.

"ועדת הנישואין ברבנות הראשית, שמונתה להסמיך עורכי חופות, קבעה תשעה תנאים, שמי שעומד באחד מהם רשאי לערוך חופות. לצד אותם תנאים נקבע כי הוועדה רשאית לסטות מהם במקרים חריגים, ובסמכות זו השתמשה הוועדה כשהסמיכה את הרבנים שעניינם מובא בדו"ח המבקר". בענייני תשלום לרבנים עורכי חופות, ופרסום רבנים עורכי חופות בכלי תקשורת, הרבנות מסרה למבקר כי "ייבחנו הכלים העומדים לרשות הרבנות הראשית לאכיפת הנהלים הנקבעים על ידה, והשימוש בהם".

מהמשרד לשירותי דת נמסר ביחס לדו"ח הנישואין, כי אגף הנישואין במשרד אחראי בין היתר על הסדרת ופיקוח תהליך רישום נישואין ליהודים בארץ. "המשרד פועל בשיתוף פעולה עם הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים, למציאת פתרונות הלכתיים לבעיות שונות העולות מן השטח.. בימים הקרובים יעסקו המחלקות המקצועיות והנהלת המשרד החדשה בלימוד דו"ח המבקר, הגשת המלצות וביצועם בהמשך כשבראש סדר העדיפויות: פתיחת אזורי הרישום וקביעת נהלים אחידים וכן, תוכנית אב למחשוב המועצות הדתיות לשם יישום הדברים". עוד מסר דובר המשרד, כי "כ-35,000 זוגות בשנה מתחתנים ועוברים את תהליך רישום הנישואין ועל כן, ישנם מספר מקרים, חלקם נקודתיים, אשר אינם מעידים על הכלל וחלקם אף בטיפול הלשכה המשפטית".

מעמותת עתים נמסר בתגובה לדו"ח הגיורים, כי "לצערנו, כעמותה המספקת סיוע והכוונה לאנשים הנתקלים בקשיים מול הממסד הדתי, ממצאי הדו"ח אינם מפתיעים אותנו. כבר שנים שאנו פועלים להסיר את המכשולים הביורוקרטיים שמערים מערך הגיור על המבקשים להתגייר ויעידו כל העתירות שהגשנו לבג"ץ. בנוסף, קיימות בעיות חמורות בהכרה בגיורים אורתודוקסיים מחו"ל ובגיורים שנערכו במסגרות עצמאיות.
"במדינה של קיבוץ גלויות, ניהול תקין של מערך הגיור אמור להיות אינטרס ראשון במעלה. אנו מאמינים כי אהבת הגר עומדת בסלע קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית ומקווים שדו"ח מבקר המדינה לא יישאר כאבן שאין לה הופכין, אלא יביא במהרה לשינוי המיוחל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו