בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר

מערך הגיור לא עומד ביעדים שקבעה הממשלה

המבקר קורא לבדוק מדוע יש צורך ב-29 דייני גיור, בשעה שמספר הגיורים הולך ופוחת מדי שנה. מאז תחילת 2012, לא אויש תפקיד ראש מערך הגיור

3תגובות

משנה לשנה, התקציב שמשקיעה מדינת ישראל בגיור תופח באחוזים ניכרים – אבל התפוקה, כלומר מספר הנשים והגברים שבוחרים להיכנס לתהליך וטובלים לבסוף כיהודים, הולכת ופוחתת בעקביות. "בשלוש השנים האחרונות ירד מספרם של המתגיירים בצורה ניכרת, אף על פי שמספרם של חסרי הדת בישראל לא ירד, ואף עלה במעט, ועמד על כ-327,000 איש בשנת 2011", קובע המבקר בפרק על מערך הגיור הממלכתי.

ב-2008 קיבלה הממשלה החלטה לקדם את הטיפול בגיור ובין השאר קבעה יעדי גיור קפדניים. הוחלט, למשל, כי בשנת 2011 יהיו 8,300 מתגיירים וב-2012 10,000 מתגיירים. בפועל, "בשנת 2007 היו כ-8,000 מתגיירים; בשנים 2008 ו-2009 היו כ-6,200; בשנת 2010 היו כ-4,600 ובשנת 2011 היו כ-4,300 מתגיירים. השוואת מספר המתגיירים בשנת 2007 למספרם בשנת 2011 מלמדת על ירידה של כ-50%", נכתב בדו"ח.

דו"ח המבקר 2013: כל המחדלים, כל הליקויים

במצב זה קורא המבקר לאגף הגיור לשקול מחדש את הצורך בהעסקת מערכת בתי דין גדולה, המונה כיום 29 דייני גיור. מצד שני, המבקר דוחק במשרד ראש הממשלה להשלים את מינויו של ראש מערך הגיור, תפקיד שאינו מאויש מאז פרישתו של הרב חיים דרוקמן בפברואר 2012. לדברי המבקר, "העיכובים במינויו של ראש מערך הגיור ובהסמכת הרב החותם על תעודות ההמרה פגעו במתגיירים".

התחום נמצא במשבר קשה ומתמשך זה כמה שנים, בעיקר לאחר שדיינים ורבנים חרדים תקפו את הגיור הממלכתי בפסקי דין, בהחלטות לדחות בקשות של מתגיירים להתחתן ובהתבטאויות נגד גיורי הצבא. זוהי מתקפה אידיאולוגית שהופנתה לא אחת נגד רב הראשי שלמה עמאר, הממונה על מערך הגיור בכל הנוגע לעניינים ההלכתיים. ואולם הרב עמאר, שנדרש לנתוני הגיור העגומים, מפנה אצבע מאשימה לכיוונים אחרים. הוא מסר למבקר בתשובה לדו"ח, כי "בשנים האחרונות הושמעו באמצעי התקשורת טענות שערערו על הגיור בכלל ועל הגיור בצה"ל בפרט". לדבריו, כותב המבקר, "אלה הזיקו להליך הגיור, והוא מאמין שבחלוף הזמן יתוקן הנזק שנגרם".

מוטי מילרוד

את מערך הגיור הקים בשנת 2003 ראש הממשלה אריאל שרון, כחלק ממשרדו. בשנת 2008 קיבלה הממשלה בראשות אהוד אולמרט החלטה שלפיה תמשיך לקדם את הנושא. ממשלת אולמרט אימצה את המלצות ועדת חלפון, שפירטה כיצד אפשר להפוך את הגיור ליעד לאומי.

אולמרט אמר אז כי "אין להשלים" עם המציאות שבה חיים בישראל אזרחים לא יהודים כה רבים (הוא נקב במספר 350 אלף), "אשר בחרו בישראל כמקום מגוריהם, בחרו לקשור את גורלם בגורל העם היהודי ואולם לא נוצרו הכלים והאפשרות לצרף אותם לעם היהודי". ממשלתו אימצה את ההמלצות, שכללו יעדי גיור שאפתניים ומנגנוני בקרה. אולמרט אמר כי יפקח על הנעשה באופן אישי, אבל בפועל, קובע המבקר, "החלטת הממשלה מ-2008 לפיה נושא הגיור יטופל באמצעות ועדת שרים וועדת היגוי לא יושמה". לאחר חילופי השלטון והקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו, ההחלטה "בוטלה הלכה למעשה".

בישראל פועלים מכוני גיור שמלווים את המתגיירים בשלב העיקרי והממושך של התהליך - לימודי ההכנה. שני מכונים הם במעורבות ממשלתית, ולצדם קיימים 14 מכונים המופעלים בידי עמותות. המבקר קובע כי אגף הגיור לא קבע כללים לפיקוח ראוי על הגופים הללו ועל שיטות העבודה שלהם. חלק מהמכונים, לדוגמה, גובים תשלומים אסורים מהמתגיירים.

הגוף הגדול ביותר, המלווה בתהליך הגיור אזרחים וחיילים, הוא המכון המשותף ללימודי יהדות (מל"י), שבו מיוצגים כל הזרמים ביהדות. המכון הוקם בהמלצת ועדה בראשות פרופ' יעקב נאמן, שפעלה בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה בשנות ה-90.

התקציב הממשלתי של מל"י גדל משנה לשנה, וב-2012 הוא עמד על 26 מיליון שקל, שהיו 60% מההוצאות של אגף הגיור; בניגוד להנחיות, המתעניינים בגיור מופנים בלעדית למל"י ולא למכונים אחרים. אלא שלמרות מעמדו המיוחד, מל"י לא עמד בציפיות. בשנים 2000 עד 2011 רק 39% מכלל התלמידים שהחלו ללמוד לגיור במסגרת מל"י (10,800 תלמידים), סיימו את ההליך.

בקרב התלמידים החיילים, התמונה עגומה יותר. בין 2002 לתחילת 2009 רק 27% מהחיילים הלא יהודים השלימו בהצלחה את הליך הגיור. מל"י הסביר למבקר כי הפער הגדול בין אלה שהתקבלו ללימודים לבין אלה שסיימו אותם, נובע מכך שחלקם אינם לומדים כדי להתגייר, אלא רק כדי להעשיר את ידיעתם בערכי היהדות, בתולדות ישראל ובתרבות העם היהודי. המבקר קורא למשרד ראש הממשלה לבחון את התקצוב של מל"י. "מל"י הוא זרוע הביצוע של ממשלת ישראל ללימודי הכנה לגיור, ומסיבה זאת הוא ממומן על ידי הממשלה בעשרות מיליוני שקלים מדי שנה", קובע המבקר. "יש לצפות שתקציב זה ישמש בעיקר להכנה לגיור, אולם בפועל חלקו העיקרי של התקציב מממן לימודים של תלמידים שלא לומדים לשם גיור".

המבקר עומד בדו"ח על סוגיות שהגיעו בשנים האחרונות לדיון ציבורי ולבג"ץ. הראשונה היא סוגיית הגיורים הפרטיים שמתקיימים בישראל, לרוב במוסדות חרדיים. פעמים רבות בתי הדין הרבניים מכירים בגיורים כאלה בדיעבד, אבל אין מדיניות קבועה וברורה. המבקר קובע, כי "אין התאמה בין הנחיית הרב הראשי שאסר להכיר בגיורים כאלה לבין הנחיות מנהל בתי הדין הרבניים בדבר אישור גיורים פרטיים. "בניגוד להנחיית הרב הראשי, אישר בית דין רבני תשעה גיורים שנעשו בבתי דין פרטיים".

סוגיה בוערת נוספת היא ועדת החריגים – שאמורה לאשר גיורים של תושבים ותיירים שלא נכנסו לישראל במסגרת חוק השבות, והמדינה חושדת כי הם מבקשים גיור כאמצעי להתאזרח. במצב זה אוכלוסיות שלמות אינן יכולות לעבור תנאי סף, כמו עובדים זרים. "קיים חשש כי בשל תנאי הסף שנקבעו נדחים גם נתינים זרים שאין להם מניעים זרים, וכל כוונתם היא להצטרף לעם היהודי או להינשא לבני זוגם היהודים אך ורק על פי ההלכה היהודית. כנות כוונתם של אלה להתגייר וההיבט האזרחי של בקשתם אינם נבחנים במסגרת תת-ועדת החריגים או במסגרת הוועדה עצמה, כיוון שבקשתם נדחית על הסף".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בעניין כי "דו"ח מבקר המדינה משבח את השיפורים שחלו באגף הגיור, 'ניכר כי נעשתה עבודה יסודית לצורך שיפור עבודת האגף בכלל והיחס למתגיירים בפרט'. כמו כן, הדו"ח נלמד ונבחן על ידי אגף הגיור וכבר הוכנה תוכנית עבודה מסודרת וזמני ביצוע לתיקון הליקויים שנמצאו, זאת על מנת להמשיך ולפעול למען המבקשים להתגייר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו