בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוח המבקר

בהתנחלויות לא משלמים דמי חכירה, ההפסד נאמד במאות מיליונים

כשלים חמורים אותרו בהליכי הגבייה של המינהל האזרחי. מהדו"ח עולה עוד כי מאז אינתפאדת אל־אקצא, 95% מהשוכרים של נכסי נפקדים הפסיקו לשלם

18תגובות

הטבה בשווי מאות מיליוני שקלים להתנחלויות: דו"ח המבקר חושף כי תושבים ב-83 התנחלויות לא משלמים דמי חכירה על אדמות שקיבלו מהמדינה, בסך 50 מיליון שקל לשנה - סכום המצטבר למאות מיליוני שקלים לאורך השנים, וזאת בשל רשלנות של המינהל האזרחי ומשרד האוצר.

בשטחים ישנן כ-1.4 מיליון דונם אדמות מדינה, המנוהלות בידי יוסי סגל, "הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש”. 450,000 דונם מתוכן הוקצו לצורך התיישבות, המתחלקת ביהודה ושומרון לשני סוגים: התנחלויות עירוניות - הערים והמועצות המקומיות, שמנוהלות על ידי משרד השיכון - ו-87 התנחלויות כפריות. מבדיקת המבקר התברר כי בעוד שבהתיישבות העירונית מוחתמים המתיישבים על חוזי חכירה מול המינהל האזרחי ומשלמים דמי חכירה כראוי, בהתיישבות הכפרית הדבר לא נעשה. הסכום המצטבר עומד על מאות מיליוני שקלים.

מהדו"ח מתברר כי הדבר ידוע מזה שנים לבכירי המערכת. כבר ב-2005 כתב סגל כי אין ברשותו מספיק כוח אדם כדי לבצע את הגבייה, וביקש תוספת של 38 עובדים. בשנים 2007 ו-2008 נערכו דיונים באוצר על בקשתו, אך לא התקבלה אף החלטה. יתר על כן, באוגוסט 2010 התריע היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו”ד אחז בן ארי, במכתב לשר הביטחון, אהוד ברק, כי "אי גביית דמי חכירה במגזר הכפרי באיו"ש אינה תקינה ... היא מעניקה באופן מעשי קרקע ללא תמורה למתיישבים, מפלה אותם לטובה על פני מתיישבים אחרים באיו"ש ובישראל ומונעת הכנסות מאוצר המדינה". בשל כך, נערך באפריל 2011 שוב דיון באגף התקציבים וסוכם כי תוקם מחלקת גבייה. עם זאת, מחלקה זו לא הוקמה עד היום.

אורי בלאו

מבקר המדינה כתב בדו"ח כי הממצאים "חמורים במיוחד. מדובר בכשל מהותי שנמשך לאורך שנים רבות של כל הגורמים הנוגעים בנושא זה. על ראש המינהל האזרחי, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל וראש אגף התקציבים להחליט על פתרון מוסכם בנושא זה ללא דיחוי. במקרה של מחלוקת, עליהם להביא את הדברים לרמטכ"ל, לשר הביטחון, לשר האוצר, ועל פי הצורך לראש הממשלה".

בתגובה לממצאי הביקורת, מסרו במשרד האוצר למבקר כי “נחזור ונבחן את נושא תוספת כוח האדם לשנת 2013 ואילך”. מהחטיבה להתיישבות נמסר כי “ראש מינהל מקרקעי ישראל וראש המינהל האזרחי הנחו כי הנפקת חוזי חכירה למתיישבים חדשים תבוצע על ידי החטיבה להתיישבות. החוזים ייחתמו על ידי מורשי החתימה של יחידת הממונה ותשלומי דמי החכירה יופקדו לחשבון יחידת הממונה. גם הנחייה זאת לא יצאה לפועל מטעמים השמורים עם הממונה”. ממתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר כי “מדובר בכשל מערכתי, אך עם זאת לא ניתן לנתק תוצרה זו מהתנהלות מלכתחילה של ההסתדרות הציונית וממצאי הממשלה”.

אין זה הכשל היחיד שמצא המבקר בעבודת הגבייה. כך, למרות שכבר ב-2005 העיר המבקר כי המינהל האזרחי לא גובה דמי שימוש מ-38 תחנות הדלק המוצבות באיו”ש, עד עתה לא הסתיימה עבודת המטה להסדרת הגבייה.

כמו כן התגלתה רשלנות בניהול נכסי נפקדים, הכינוי לרכוש הפלסטינים שנמלטו מהמדינה במלחמת ששת הימים. מדובר ב-4,500 נכסים, שאותם אמור הממונה על “הרכוש הנטוש” להשכיר ולשמור את הכסף בקרן מיוחדת עד שהנפקדים יחזרו. עם זאת, מדו”ח המבקר עולה כי מאז פרוץ אינתפאדת אל־אקצא, הפסיקו 95 אחוזים מהשוכרים לשלם את דמי השכירות. מאז לא עשה הממונה דבר כדי לחדש את הגבייה. תחקיר "הארץ" חשף לאחרונה כי גם מתנחלי חברון לא שילמו משך עשרות שנים דמי שכירות למינהל האזרחי.

בשל הממצאים החמורים נגד סגל, מבקש ראש המינהל האזרחי, תא"ל מוטי אלמוז, להדיחו מהתפקיד.

ממתאם הפעולות בשטחים נמסר בתגובה כי "על מנת לבצע הסדרה בסוגיית חוזי החכירה, נדרשים להשקיע משאבים רבים ותקנים למתן יכולות ניהוליות לידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש. הנושא נדון פעמים רבות מול גורמי האוצר, אך בפועל לא ניתנו בידי הממונה הכלים לממש אחריות זו. אין ספק כי נדרש להסדיר נושא זה, כפי שמציין המבקר. בהינתן המשאבים שנדרשו בעבר על ידי המנהל האזרחי ומינהל מקרקעי ישראל, ניתן יהיה להגיע להסדרה ופעילות תקינה בנושא".

עוד נמסר כי "מתן האישורים למשרד החקלאות מתבצע כברירת מחדל, בשל חוסר היכולת של הממונה לנפק חוזי חכירה לחקלאות, ולצערנו באופן המנוגד להליך המקובל, כאשר בסיומו יש חוזה ישיר בין החקלאי או היזם לממונה. יחד עם זאת, פתרון זה הינו הפתרון הטוב ביותר למתן מענה לחקלאות באיו"ש לאור המצב הקיים. יודגש כי האישורים לא ניתנים באופן גורף, אלא לאחר בחינה מעמיקה של מעמד השטח, קיומו של חוזה כולל על השטח, פנייה מסודרת דרך נציגי משרד החקלאות ובחינה של כלל הנתונים כולל בחינה בשטח ע"י המינהל האזרחי. עוד יצוין כי בימים אלה מתבצעת עבודת מטה לצירוף אזור התעשייה לתחום שיפוט מועצה אזורית שומרון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו