בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר

חרף התרעות רבות, אין גוף שמרכז את הטיפול בעורף במלחמה

המבקר קובע כי שנה וחצי לאחר הקמת המשרד להגנת העורף, עוד לא הוסדרו סמכויותיו. כשלים גם בחלוקת המסכות ובמיגון התשתיות החיוניות

2תגובות

שבע שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה, והדו"ח החמור שפורסם בעקבותיה, אין עדיין בישראל גוף מרכזי לאומי שאחראי על הטיפול בעורף ויכול לרכז את הטיפול באוכלוסייה בשגרה ובחירום. כך קובע מבקר המדינה, שבדק בחצי השנה האחרונה את ההיערכות לשעת חירום בישראל. לפי הדו”ח, טרם הוסדרו תחומי האחריות בין המשטרה, שבאחריות השר לביטחון פנים, ובין שר הביטחון, באשר לטיפול במצבי חירום שונים.

כמו כן, לא הוסדרו בחוק תחומי אחריותו וסמכויותיו של המשרד להגנת העורף, שהוקם כבר לפני למעלה משנה וחצי. "פערים אלו בתשתית הנורמטיבית מקבלים משנה תוקף בחלוף למעלה משש שנים מאז מלחמת לבנון השנייה, כשטרם התקדמה חקיקתו של הסדר מקיף כאמור ולפיכך יש לראות בכך משום ליקוי חמור", נטען בדו"ח המבקר.

המבקר מתייחס גם לפיקוד העורף עצמו ומותח ביקורת כי חרף קביעותיו בדו”ח מלחמת לבנון השנייה על הבעייתיות שבכפיפות הכפולה של מפקד פיקוד העורף לשר הביטחון מחד ולרמטכ”ל מאידך - הסוגיה לא הוסדרה. בדו”ח הקודם העיר המבקר כי כפיפות זו עלולה להעמיד את המפקד בפני "הנחיות סותרות, וראוי להסדיר סוגיה זו כדי למנוע אפשרות כזו בעתיד".

מוטי מילרוד

בתגובה לדברים מסר היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, כי “המשמעות החוקית של הכפיפות (הכפולה) עלולה להסתיים באסון”, שכן “הרמטכ"ל הופך להיות אחראי גם לחזית וגם לעורף... והבעיה היא שהעורף כולל גם את המשק האזרחי, ומכאן שהאחריות שמוטלת על הרמטכ"ל היא גם לכלל המשק האזרחי". לכן, קובע עו"ד בן ארי, "ייתכן שנכון להוציא את פיקוד העורף במתכונתו הנוכחית מצה"ל". בן ארי מסר כי הוא "מודע לכך שבעצם מדובר בשינוי מדיניות... ואולם נוכח הבעייתיות שנוצרה בנושא, ומכיוון שהטלת האחריות הן לחזית הצבאית והן לכל המשק האזרחי על הרמטכ"ל עלולה להביא לאסון בעת חירום, הוחלט ליזום את העניין".

נושא נוסף שסופג ביקורת בעניין זה הוא חלוקת מסכות האב"כ לאזרחים. לפי המבקר, אף על פי שוועדת השרים הצהירה כבר בסוף 2009 על הכוונה לצייד 100% מהאזרחים במסכות, נכון לתקופה זו, מלאי ערכות המגן נותן מענה רק לחלק מאזרחי המדינה – וכ-43% מהאזרחים אינם מצוידים במסכות.

מפקד פיקוד העורף, האלוף איל אייזנברג, קבע במסמך מחודש מארס האחרון כי “מדובר בפער קריטי, שפוגע במוכנות לתרחישי בק"ן (בלתי קונבנציונאלי)", שאינו מאפשר מענה מבצעי בעת אירוע שבו מעורבים חומרים כימיים. האלוף מתריע עוד כי הפער עלול לפגוע באמון האזרחים במוסדות המדינה ובהנחיות פיקוד העורף.

גם מסמך פנימי של המשרד להגנת העורף שהופץ בפברואר האחרון לשרי הממשלה מתייחס למחסור בערכות. "היעדר תקצוב מתאים בעת הקרובה, טרם סיום מנת ייצור של ערכות המגן בתקציב הנוכחי, צפוי להוביל לסגירתם של פסי הייצור במפעלים המייצרים את ערכות המגן", הזהירו במשרד. למרות זאת, טרם נקבעה תוכנית רב־שנתית להמשך הפרויקט. משרד המבקר ממליץ כי נוכח התגברות איום חומרי הלחימה הכימיים על העורף, "ראוי כי הדיון בנושא, שאותו הנחה במארס 2012 ראש הממשלה לקיים עד סוף שנת 2012, יתקיים מוקדם ככל הניתן כדי שתתקבל החלטה בנושא".

המבקר קובע גם כי המערך להפצת התרעה סלולרית טרם הושלם, לאחר שמצא כי לא הושגה הסכמה של חברות הסלולר לספק את שירות ההתרעה לטלפון הנייד ולא החלה פעילות לתיקון הרישיונות שלהן.

כמו כן מצא המבקר כי למרות שהאיום בירי טילים ורקטות על העורף החריף משמעותית, לא נעשתה עבודת מטה מקיפה לקביעת רמת הכשירות הנדרשת מהתשתיות הלאומיות החיוניות בישראל, ובהן התשתיות לאספקת מים וחשמל. לפי המבקר, ראש הממשלה נתניהו קבע כבר ביולי 2009 כי מדובר "בנושא ראשון לדיון", ואולם דיון בנושא לא התקיים במשך למעלה משנה וחצי, עד לאפריל 2011. גם הצגת עבודת מטה חודש לאחר מכן בדבר "תעדופים של מתקני התשתיות הלאומיות המחייבים הגנה" לא הביאה להתחלת עבודות המיגון. ועדה בין-משרדית, שהיתה אמורה לקבוע את הקריטריונים לסוגי המתקנים, את הערכת הסיכונים ואת סדרי הקדימויות למיגון התשתיות, לא סיימה את עבודתה עד לחודש זה – במשך למעלה משנה וחצי.

גם רשות החירום הלאומית, שהיתה אמורה להציג את הצעת ההחלטה בנושא ולאשר אותה בקרב חברי הקבינט עד לסוף יולי אשתקד, לא עשתה זאת מעולם. הביקורת גילתה כי למרות הנחיות חוזרות ונשנות של ראש הממשלה בנושא, רק לפני ארבעה חודשים הציג המשרד להגנת העורף רשימה ובה עשרה מתקני תשתית הנמצאים בעדיפות עליונה למיגון. חודשיים לאחר מכן החליט נתניהו להעביר 20 מיליון שקל לפיקוד העורף לצורך תחילת עבודות המיגון בעשרה מתקנים אלו, עד שתוסדר השתתפות החברות במימון עבודות ההגנה. העלות הכוללת המוערכת למיגון עשרת מתקנים אלו היא 70 מיליון שקלים, ולא ידוע עדיין מאין תבוא יתרת התשלום. משרד המבקר מעיר כי "יש להאיץ את הטיפול בהסדרת כל הדרוש להמשך תפקודם בעת חירום ולמיגונם (של מתקני התשתיות הלאומיות)”.

"בביקורת זו, שבחנה היבטים אחדים בתחום מוכנות העורף לחירום, ושמהווה גם ביקורת מעקב על דו”חות קודמים של משרד מבקר המדינה בעניין זה, הועלו פערים משמעותיים בהיערכות העורף לחירום, שחובה על הגופים הנוגעים בדבר לטפל בהם בהקדם", נכתב בדו"ח. "הקמת המשרד להגנת העורף נועדה לשפר את מוכנות העורף לעתות חירום, אך במצב הקיים היא הוסיפה לאי־הבהירות בחלוקת האחריות בין הגופים המטפלים בעורף בחירום".

מהמשרד להגנת העורף נמסר בתגובה כי "עמדת המשרד היא כי מתוך ראיה כוללת ומקיפה להכנת העורף ולניהולו בעתות חרום, ראוי לשלב במסגרת המשרד את תחומי ההתגוננות האזרחית, המשק לשעת חרום (מל"ח) וההיערכות הלאומית הכוללת, כל זאת לשם יצירת אינטגרציה ותיאום הדוק יותר בין המערכות. מצב זה יאפשר את יצירת האיזונים הראויים בין הנחיות ההתגוננות לבין הצורך בהמשך הפעלת המפעלים והשירותים החיוניים בשעת חירום.

"המבקר קבע כי מאז מלחמת לבנון השנייה עלה הצורך בהסדר חקיקתי מקיף לעורף ... עם כניסת השר ארדן לתפקידו נעשה ניסיון להביא לידי ביטוי בחוק אחד את סמכותו ואחריותו של המשרד, אולם עקב התנגדותם של גורמים שונים, חקיקת החוק טרם הושלמה. בימים אלו, ערב הדיון המשמעותי בסוגיה, משקיע השר משאבים רבים על מנת להביא להסדר חקיקתי מקיף .. בנוסף, בכוונת המשרד, בשיתוף פעולה עם היועץ המשפטי למערכת הביטחון, ליזום שינוי בחוק התגוננות האזרחית, כך שיסדיר מפורשות את נושא היחסים בין גופי החרום השונים והסמכויות הנתונות לכל אחד מהגופים.

"בהתייחס לחלוקת תחומי האחריות בין שר הביטחון לשר להגנת העורף, כבר לפני מספר חודשים הנחה השר להגנת העורף את הגורמים המקצועיים במשרדו, להאיץ את ההליכים לגיבוש הצעת החלטה לממשלה שתשלים את הטמעתה של רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד להגנת העורף, תסדיר את סמכויות ותפקידי המשרד וכן את היחסים בין משרדי הממשלה השונים. שטח הפעילות של רח"ל הועבר למשרד להגנת העורף בהחלטת ממשלה".

"המבקר קבע כי עד לחודש דצמבר 2012 לא חלה כל התקדמות בעניין הפעלתו של מערך ההתרעה הסלולרי בעתות חרום. אולם עם תחילת פעילותו של השר ארדן המכהן גם כשר התקשורת, חלה התקדמות משמעותית בעניין זה וכיום בחלוף מספר חודשים הוחל בתהליך לתיקון רישיונות חברות הסלולר, פורסם שימוע ואף התקבל מענה מהחברות. ניתן להעריך כי המהלך יושלם בחודשים הקרובים".

המבקר קבע בחומרה כי נכון לחודש דצמבר 2012 לא נעשתה עבודת מטה מקיפה לעניין רמות השירות הנדרשות מכל אחת מהתשתיות הלאומיות החיוניות. אולם במהלך החודשים האחרונים קידם השר ארדן ועדה בין-משרדית שבחנה וסיכמה את הצורך בדבר קיום תהליך שיאפשר הגנה על התשתיות הלאומיות במצבי חרום שונים ובכללם: מלחמה, רע"ד, טרור וסייבר. עבודת הועדה נמצאת לקראת סיום והמלצותיה תוגשנה לשר להגנת העורף ולממשלה".

דובר צה"ל מסר בתגובה על הסעיף העוסק בכפיפות פיקוד העורף ובפערים בערכות המגן כי "מפקד פיקוד העורף כפוף לרמטכ"ל בשגרה ובחירום. בהיבטי התגוננות אזרחית, מפקד פיקוד העורף מונחה על ידי שר הביטחון מטעם חוק הג"א (חוק הגנה אזרחית). בשגרה ובחירום הרמטכ"ל ופורום המטה הכללי פועלים בהתאם להנחיות ומדיניות הדרג המדיני. סוגיית חלוקת ערכות המגן תלויה בתקציב המועבר לנושא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו