בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההגנה על אסדות הקידוח חלקית, חרף איומים ממשיים על המתקנים

מדו"ח מבקר המדינה עולה כי המטה לביטחון לאומי דחה הצעה להפרטת האבטחה על האסדות - בטענה כי צה"ל יבצע את העבודה בעלות זולה יותר

8תגובות

המענה הניתן להגנה על אסדות קידוח הגז הוא חלקי בלבד, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (רביעי), שחלקו נותר חסוי מטעמי ביטחון. הדו"ח מגלה שורה של ליקויים בתוכנית להגנה על אסדות הקידוח. "גילויי הגז בתחום 'המים הכלכליים של ישראל הם בעלי חשיבות כלכלית ואסטרטגית רבה למשק הישראלי, ומשכך עלולים מתקני הגז בים לשמש יעד לפגיעה מצד מדינות עוינות וארגוני טרור", מצייין דו"ח המבקר.

בשנה שעברה בדק משרד המבקר את נושא ההגנה על מתקני הגז, ומצא כמה בעיות בתהליך ההחלטה הנוגע להגנה על האסדות. כך למשל, למרות שמחודש נובמבר 2010 החל המטה לביטחון לאומי בעבודת מטה הנוגעת לגורמים שיהיו אחראים להגנה על המתקנים, רק בחודש ספטמבר האחרון , כמעט שלוש שנים לאחר מכן, דן הקבינט לראשונה בהצעה. מבקר המדינה מציין כי המטה לביטחון לאומי (המל"ל) התעכב בהשלמת עבודת המטה, ועל אף שהודיע כי יסיים זאת עד לרבעון הראשון של שנת 2011, ולמרות הדחיפות בטיפול בסוגיה, הצעת המחליטים הראשונה הוצגה לקבינט רק בחודש אפריל 2013.

"נוכח האיומים הממשיים על מתקני הגז בים ולאור העובדה שמתקן 'תמר' החל לספק גז באפריל 2013, היה על המל"ל להידרש לנושא זה ביתר שאת כדי לקדמו", קבע המבקר והוסיף כי "ראוי היה שתהליך הסדרת ההגנה על מתקני הגז בים עד לקבלת ההחלטה בקבינט הביטחוני יהיה קצר משמעותית". המבקר מדגיש כי ללא החלטת הקבינט, לא יכלו בצה"ל ובמשרד הביטחון לפעול כדי לקדם את תוכנית ההגנה, "בה בעת שחלק ממתקנים אלו כבר החלו לפעול והם משמשים יעד לפגיעה".

אלבטרוס

סגן הרמטכ"ל דאז, האלוף יאיר נוה, פנה במכתב לראש המל"ל דאז, אלוף (מיל') יעקב עמידרור, ואמר כי העבודות להפעלת אסדת הקידוח תמר נמשכות, אך צה"ל עדיין איננו בעל כלל היכולות שנועדו להגן על האסדות. "המשמעות לכך בהקשרי האבטחה ושגרת הפעילות של חיל הים הינה קריטי", קבע נוה, "אבקש לזרז את הצעת המחליטים ככל שניתן". במכתב נוסף ששלח לראש המל"ל דאז אותו יום בחודש אוקטובר 2012, הזהיר סגן הרמטכ"ל נווה בהקשר למתקן "תמר" כי "אנו נכנסים לאחד הפרויקטים האסטרטגיים של מדינת ישראל ברגל שמאל".

בדצמבר 2012 נכתב במסמך פנימי של המטה לביטחון לאומי, שיועד לראש המל"ל, כי "לנוכח האיומים, אין לעכב את בניית המענה המבצעי" בנוגע להגנת האסדות ונכתב כי זה "עומד בניגוד ברור לאינטרס של ישראל". לאור זאת, כתב בכיר במטה הלוט"ר כי עד להשלמת ההצטיידות של צה"ל, המשימה המוטלת על חיל הים היא "בעייתית למימוש". גם מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג, הזהיר במכתב מחודש פברואר אשתקד כי "כל דחייה והתמהמהות נוספת ישליכו באופן ישיר על מוכנות צה"ל וחיל הים". מפקד חיל הים המליץ לקדם את הנושא "במהירות האפשרית ללא תלות בממשלה כזו או אחרת".

ראש ענף ביטחון שוטף בחיל הים, קצין בדרגת סא"ל, מסר למשרד מבקר המדינה כי "המענה הניתן כיום להגנה על המתקנים הינו חלקי בלבד". גם המבקר קובע במפורש כי תוכנית ההגנה העתידית של צה"ל עדיין חלקית, וכי "התמשכות עבודת המטה האריכה את התקופה שבה מצויים מתקנים אלו בסיכון. סיכון זה לא חלף עם קבלת ההחלטה של הקבינט הביטחוני". לכן מציין כי "ראוי לבחון גם דרכים להקדמת רכש אמצעים שאושרו כחלק מתכנית ההגנה העתידית".

דניאל בר און

המבקר מצא ליקויים גם בעבודת המטה שנערכה במל"ל, כך למשל לא הוצגו חלופות מלבד אלו שהציג הצבא, ולכן גם לא נותחו עלויותיהן. רק בסוף חודש יוני 2013 הגיש המל"ל מסמך מעודכן, שהעלה אפשרות נוספת לטיפול באבטחת האסדות: הפרטת ההגנה על המים הכלכליים. מי שהביא לדיון מחודש בנושא היה שר האוצר וראש המל"ל. עם זאת, לפי סיכום הדיון במל"ל עולה כי אפשרות זו נפסלה, ונקבע כי מי שיבצע את המשימה בצורה הזולה ביותר הוא חיל הים.

"על פי ניתוח הגורמים המשפטיים, ספינות וחברות אזרחיות לא תוכלנה לממש את משימת ההגנה... העלויות במקרה זה תהיינה גבוהות יותר", נטען. המבקר מציין כי "היה על המל"ל לנתח במסגרת עבודת המטה שערך את החלופות שהועלו, ולפרט לגבי כל חלופה את עלותה ואת רמת ההגנה שהיא מעניקה, כדי שיוכל להציגן במסגרת הדיון שהתקיים בקבינט הביטחוני. הצגת מספר חלופות לשרים החברים בקבינט הביטחוני היא חיונית, מאחר שהיא מאפשרת להם לקיים דיון המבוסס על מידע מפורט בנוגע ליתרונות ולחסרונות של כל אחת מהחלופות, הן בהתייחס לעלותה הכספית, והן בהתייחס למשמעויותיה המבצעיות".

המבקר מעלה לקונה נוספת באופן הגדרת פעילות מתקני הגז. כיום, מתקנים אלו, המאובטחים באמצעות חברות אבטחה פרטיות (לרוב של יוצאי יחידות קרביות דוגמת שייטת 13), אינם מוגדרים כ"מפעל חיוני" כחוק, ולכן, בשעת חירום לא ניתן לחייב את המאבטחים להופיע לעבודתם. זאת, בנוסף לכך שייתכן כי אותם מאבטחים ייקראו לשירות מילואים בעת חירום, והם לא יוכלו להמשיך ולמלא את תפקידם. המבקר מוסיף כי לא נמצא שסוגיה זו נדונה בין שר הביטחון, משה יעלון, לשר הכלכלה, נפתלי בנט, והן אף לא נזכרות בהחלטת הקבינט בנושא.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "מרגע שהתקבלה החלטת הממשלה, משרד הביטחון פועל להוצאה לפועל של עסקת ההצטיידות, בספינות לחיל הים ואמצעים נוספים, בלוח הזמנים הקצר ביותר". מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. החלטת הקבינט הביטחוני מטילה על צה"ל את המשימה לפעול להגנת האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל בתחום המים הכלכליים. במסגרת עבודת מטה שהתקיימה, הוצגו בפני הקבינט תפיסת ההגנה ותוכניתה לשם מילוי משימה זו. המערך הייעודי עתיד לכלול ספינות שטח, ספינות ביטחון שוטף, כלי טייס בלתי מאוישים, איסוף מודיעין ורכיבים נוספים. בתוך כך, ובהתאם להחלטת הקבינט, חיל הים מבצע את משימתו באמצעים העומדים לרשותו ומקיים סיורים במרחב ההגנה שהוגדר לו בהתאם להערכות מצב שונות וכן באופן תקופתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו