בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר

רפא"ל זיהמה קרקע ומי תהום במשך שנים - הרשויות כשלו בפיקוח

עוד נקבע כי צה"ל לא טיפל בזיהום קרקע בשטח הסמוך לנתב"ג, אף כי היה אמור להעבירו לרשות מקרקעי ישראל כבר לפני ארבע שנים כשהוא נקי

5תגובות

הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) זיהמה במשך שנים את הקרקע ומים באזור מכון דוד מצפון לחיפה, שם נמצאים חלק ממתקניה. על פי בדיקת מבקר המדינה שמתפרסמת היום (רביעי), המשרד להגנת הסביבה ורשות המים כשלו בפעולות האכיפה והביקורת שהיו אמורות להפסיק את הזיהום.

רפא"ל הזרימה לקרקע שפכים המכילים זיהום, וככל הנראה זיהמה את מי התהום גם בחומרי נפץ. כל השנים טענה החברה שלא הוכח כי היא הגורם לזיהום, אולם על פי המבקר היא החדירה בפועל חומרי נפץ למי תהום, וכל זאת ללא אישור רשות המים. המשרד להגנת הסביבה דרש מהחברה לבצע סקר לבדיקת הזיהום רק שבע שנים לאחר שהחל לפקח על החברה, ורק לאחר שחלפו כמה שנים נוספות הוכנסו דרישות המשרד לתנאי רישיון עסק והיתר הרעלים של החברה.

רשות המים, כך לפי הדו"ח, לא דרשה מרפא"ל לעשות סקר עד שנת 2010. נכון לדצמבר 2013, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה טרם אישרו את תוכנית חקירת מי התהום והקרקע. המשמעות היא שלא בוצעו הפעולות הנדרשות כדי להעריך את היקף הזיהום ולגבש תוכנית לטיפול בו. בשטח המדובר היו קידוחי מים שבהם השתמשה חברת מקורות, אולם אלו נסגרו. לטענת מקורות, הדבר נעשה בשל הזיהום שהתגלה בהם, וכן בגלל חוסר הנגישות לקידוחים במתחם ביטחוני.

ירון קמינסקי

חברת רפא"ל מסרה למבקר המדינה בתגובה כי "נושא הגנת הסביבה טבוע בחזונה, במדיניותה, בקוד האתי שלה ובאחריות החברתית שנטלה על עצמה" וכי "המודעות לפוטנציאל הנזקים מאי־שמירה על הסביבה גברה בחברה באופן משמעותי. מושקעים משאבים רבים בנושא, יש מעקב רציף אחר מפגעים וניתן להם מענה". החברה הוסיפה וטענה כי היא סברה ועדיין סבורה שלא היא זיהמה את הקרקעות בשטחי מכון דוד. מבקר המדינה העיר בתגובה שלנוכח התייחסות זאת היה על רפא"ל ליזום את הפעולות הנדרשות לבדיקת פוטנציאל הזיהום בתיאום עם הגופים הממלכתיים העוסקים בכך.

בדו"ח המבקר הנוכחי ישנה התייחסות נוספת לנושא בעל נגיעה סביבתית. לפי הדו"ח, כבר לפני ארבע שנים היה חיל האוויר אמור להעביר לרשות מקרקעי ישראל את שטחי בסיס חיל האוויר הסמוך לנתב"ג (בח"א 27) - כשהם נקיים ממבנים וכל בעיות זיהום הקרקע בהם טופלו. למרות זאת, עד תום בדיקת המבקר, במארס 2013, החיל לא העביר את השטח ולא טיפל בזיהום. רק לקראת תום מועד הביקורת התקבלה בצבא הנחיה לפנות את השטח עד נובמבר 2014.

פינוי בסיס חיל האוויר, ששטחו 1,500 דונם, הוא חלק ממהלך כולל של פינוי בסיסים באזור המרכז והעברתם לנגב. השטח שאמור להתפנות הוא בעל חשיבות אסטרטגית מבחינת רשות שדות התעופה והתעשייה האווירית, שכן באמצעותו יוכלו גופים אלו להרחיב את התשתית הנחוצה לתפקודם.

הצבא עזב את השטח בדצמבר 2009, אבל לא פינה את המבנים ולא טיהר את הקרקע. מבדיקת מבקר המדינה עולה שאגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים במשרד הביטחון העדיף להחזיר את הקרקע כפי שהיא כדי לחסוך בהוצאות. האגף הורה להפסיק את סקר הקרקע במקום, וזאת למרות שממצאי סקר ראשוני מצאו כי יש במקום זיהום. הדבר נעשה ללא תיאום עם המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. למרות פניות חוזרות ונשנות מצד המשרד להגנת הסביבה, האגף לא העביר את הממצאים המלאים של סקר הזיהום. הוא לא העביר את המידע גם לבעל הקרקע, רשות מקרקעי ישראל.

בכל התקופה המדוברת ניסה הצבא לנהל משא ומתן עם התעשייה האווירית על החזרת השטח תמורת תשלום שישמש מימון פינוי וניקוי השטח, בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל. נציגי צה"ל הסבירו זאת בניסיון לחסוך במשאבי המדינה. לפי הצבא, העברת נתוני בדיקות הזיהום עם רשות המים והמשרד להגנת הסביבה לא תואמה משום שממילא המידע היה צריך לעבור לגורם שינקה את הקרקע לאחר שתוחזר לידי המדינה.

מבדיקת המבקר עולה שבסקר שנערך מטעם הצבא התגלו 16 מוקדים שבהם יש פוטנציאל לזיהום קרקע כתוצאה מדליפת דלק סילוני, סולר ושמנים. מבקר המדינה קרא לצבא לפעול לאלתר להשלמת סקרי הקרקע ולהעברת השטח לידי המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו