בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר: עשרות אלפי ילדים בישראל אינם מחוסנים

ליקויים במערך של משרד הבריאות מובילים למתן חיסונים מיותרים, ריכוזיות בתחום פוגעת בגידול שיעור המתחסנים והצוותים הרפואיים אינם מתחסנים

10תגובות

"עשרות אלפי ילדים לא חוסנו בחלק מהחיסונים או לא חוסנו כלל. למשרד אין מידע מי מקרב האוכלוסייה לא חוסן - בין היתר בשל סירוב מסיבות אידיאולוגיות או דתיות, שכחה, חשש מתופעות לוואי, קושי טכני או כלכלי, בעיה רפואית - והדבר מקשה עליו להגדיל את שיעור המתחסנים", כך קובע דו"ח מבקר המדינה שפורסם אחר הצהריים (רביעי), בפרק הסוקר את מערך החיסונים לילדים, מבוגרים וצוותים רפואיים.

בדיקת המבקר מצביעה על כמה ליקויים במערך החיסונים ומצביע על היעדר מידע מספיק, שיתוף מידע בין הגורמים השונים במערכת הבריאות – דבר שמוביל למתן חיסונים מיותרים. כמו כן, נאמר בדו"ח, כי תחום החיסונים לוקה בריכוזיות שפוגעת בגידול שיעור המתחסנים בישראל. לצד זאת, נחשף בדו"ח גם שיעורי התחסנות נמוכים במיוחד בקרב צוותים רפואיים.

דו"ח מבקר המדינה 2014: בלי מדיניות, תעסוקה או שירותי רפואה: המבקר יוצא נגד הטיפול במבקשי המקלט | ליקויים בפיקוח על החזקת כלי נשק: אלפים מחזיקים בנשק ללא רישיון | המבקר על הוראת המתמטיקה: משרד החינוך לא מצליח לצמצם פערים | המשטרה לא מפרטת לקטינים את זכויותיהם וחוקרת אותם ללא הוריהם | בתוך עשור: עלייה של 60% במספר טיסות השרים | התנהגות בלתי תקינה באיגוד הכדורסל | עשרות אלפי ילדים בישראל אינם מחוסנים | המדינה העבירה 95% מתקציב עידוד העלייה לעמותה אחת

אילן אסייג

בשנת חייו הראשונה מקבל תינוק 11 זריקות ושלוש מנות חיסון באמצעות טיפות. הטיפות וחלק מהזריקות ניתנות כמה פעמים במשך השנה, והן מכילות 33 מנות חיסון נגד 12 גורמי מחלות זיהומיות. את תוכנית החיסונים בכללותה משלימים הילדים עד גיל שש. ואולם, על פי המבקר, ילדים רבים בישראל מקבלים שלא לצורך מנות חיסונים כפולות. "ילדים רבים נפצעים ופונים לחדרי המיון, שם ניתן להם חיסון משולב נגד טטנוס (צפדת) ודיפתריה (אסכרה). גם בבתי הספר מקבלים הילדים בכיתות ב' ו-ח' חיסון נגד טטנוס ודיפתריה, המכיל בנוסף גם תרכיב נגד שעלת. כך יוצא שהילדים המחוסנים במיון ואחר כך גם בבתי הספר, מקבלים מנה כפולה של חיסון נגד טטנוס ודיפתריה, ואם החיסונים ניתנים בסמיכות זמנים גובר הסיכון לפתח תופעות לוואי מקומיות ממושכות יותר ובעוצמה גבוהה יותר לעומת קבלת מנה יחידה", נכתב בדו"ח.

כמו כן, המבקר סבור כי ההתנגדות ההולכת ומתעצמת לחיסונים בקרב הורים בישראל נגרמת, בין השאר, בגלל ריכוזיות בתחום החיסונים במשרד הבריאות. לדברי המבקר, הדבר מפחית את אמון הציבור. "יוצא שהמשרד למעשה מרכז בידיו את כלל הפעילות הנוגעת לחיסונים בישראל וגם מעריך את עצמו לאחר ביצוע", נכתב בדו"ח. על פי המבקר, משרד הבריאות כלל לא בחן את האפשרות של שינוי מודל הפעולה הקיים באופן שיצמצם את הריכוזיות, דבר שיכול היה להיעשות, בין השאר, על ידי שינוי הרכב הוועדה המייעצת - כך שלא יהיה בה רוב לעובדי מערכת הבריאות הממשלתית ונציגי ציבור יהיו שותפים לקבלת ההחלטות בה.

לצד זאת, כאמור, נחשפים בדו"ח גם שיעור ההתחסנות הנמוך של הצוותים הרפואיים שבאים במגע יומיומי עם החולים. כך למשל, על פי נוהלי המשרד, חובה על הצוותים הרפואיים בבתי החולים במרפאות הקהילתיות להתחסן נגד שפעת. אולם, מהדו"ח עולה כי רק 24% מעובדי מערכת הבריאות (לעומת יותר מ-80% מהרופאים, האחיות והרוקחים בארה"ב) חוסנו. מרבית בתי החולים אינם עומדים ביעד של 50% שקבע המשרד.

הדו"ח מתייחס גם למערך החיסונים במצבי חירום – דוגמת התפרצות שפעת החזירים ב-2009 וכן התפרצות הפוליו ב-2013. " עקבות גילוי נגיף הפוליו בשנת 2013 הוציא המשרד לפועל מבצע חיסונים מיידי לכל הילדים בארץ שנולדו מינואר 2004 ואילך. החיסון נעשה באמצעות מתן תרכיב פוליו מחודש, הקיים בעולם משנת 2009", נכתב בדו"ח. על פי הדו"ח, על אף שהחיסון היה קיים כבר בשנת 2009 לא התקיים דיון בנוגע לחיסון המחודש במשך ארבע שנים, למעט דיון שקיימה ועדת הפוליו ביולי 2012. "מפרוטוקול הדיון עולה כי ועדת הפוליו לא ציינה בסיכום הדיון את הנימוקים לאי־החלפת מלאי החיסון הקיים למקרה של התפרצות", נכתב ונקבע: "נוכח הסכנה הנשקפת במקרי התפרצויות של מחלות זיהומיות, על הוועדה המייעצת והאגף לאפידמיולוגיה לדון בכל חיסון חדש הקיים בעולם, המונע מחלה שיש סיכוי שתפרוץ בישראל, להחליט לגביו, לתעד את כל הדיונים בעניין כל חיסון ולבחון בכל פרק זמן אם יש לשנות את ההחלטות נוכח ההתפתחויות והשינויים", קובע המבקר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו