בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר: כוח האדם בצהרונים ברשויות המקומיות לא עבר הכשרה ראויה

המבקר התייחס גם לתוכנית המיוחדת לצהרונים ביישובים חלשים, שם מצא בעיות בפיקוח על נוכחות הילדים, בתוכנית הלימודית ובסבסוד שניתן להורים

תגובות

כוח האדם בצהרונים בכמה מהרשויות המקומיות לא עבר הכשרה ראויה והמזון המוגש בהם אינו מפוקח כנדרש. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני). משרד המבקר בדק את הפעלת הצהרונים של הרשויות המקומיות באשכולות הסוציואקונומיים 10-4, ומהבדיקה עולה כי אף על פי שהצהרונים פועלים בדרך כלל במוסדות חינוך ואף שמתקיימת בהם פעילות חינוכית, אין גוף ממשלתי המתווה מדיניות כוללת בנושא הצהרונים, קובע נהלים ותנאים להפעלתם, מפקח על פעילותם ואוסף מידע בעניינם. מידת הפיקוח של הרשויות המקומיות על הצהרונים הפועלים בתחום שיפוטן והדרישות ממפעיליהם משתנות מרשות מקומית אחת לאחרת.

לדברי המבקר יוסף שפירא, פעילות הצהרונים "נופלת בין הכיסאות" בכל הנוגע לפיקוח משרד החינוך עליה: מצד אחד, היא אינה פעילות חינוכית רשמית הנעשית בשעות הלימודים של מוסדות החינוך; מצד שני, היא אינה נכללת בפעילויות החינוך הבלתי רשמי שמשרד החינוך מעורב בהן, דוגמת קייטנות. 

המבקר גילה כי כמה רשויות מקומיות לא התקשרו בהסכם כתוב עם החברות העירוניות המפעילות את הצהרונים. רשויות אחרות הרשו לחברות פרטיות לקיים צהרונים במבנים של גני ילדים ללא מכרז וללא התקשרות בכתב. בכמה רשויות מקומיות, בתי ספר המבקשים להפעיל צהרונים מתקשרים ישירות עם חברות פרטיות, בדרך כלל בתיאום עם ועד ההורים הבית ספרי. עיריות תל אביב וחולון לא פרסמו מכרז להפעלת הצהרונים בבתי הספר בתחום שיפוטן ולא קבעו תנאים להפעלתם, ועיריית תל אביב אף לא חתמה בעצמה על הסכמי ההתקשרות עם מפעילי הצהרונים, המפרטים את התנאים להפעלת הצהרונים ואת חובותיהם של המפעילים. 

תומר אפלבאום / באו

עוד בדו"ח המבקר - חיילי המילואים לא מתאמנים כנדרש |  עובד סוציאלי מטפל ב-650 זקנים בממוצע | הרשויות המקומיות מעלות את תעריף הארנונה במקום לגבות חובות | כשלים תכנוניים ותקציביים בהקמת אצטדיון סמי עופר | כשלים חמורים בניהול מופע "פורמולה 1" בירושלים | הרשויות הזניחו את בעיית זיהום האוויר בתחנה המרכזית בירושלים | ניצול קטינים לזנות: הרשויות מסתמכות על עמותות | כשלים חמורים בשיפוץ היכל התרבות בתל אביב | טיפול הרשויות המקומיות בקרינה סלולרית וחשמלית אינו עומד בתקנות

זאת ועוד, לעיריית תל אביב אין כל מידע לגבי פעילות הצהרונים בבתי הספר. מלבד זה, עיריית תל אביב אף לא קבעה כלל דרישות ותנאים להפעלת צהרונים בבתי הספר שבתחום שיפוטה; אין לה מנגנון פיקוח על הנעשה בצהרונים אלה ולמחלקת החינוך היסודי בה לא היו נתונים לגביהם. עיריית חולון הסירה מעצמה את האחריות לפעילות צהרונים שמפעילים גורמים פרטיים בשלושה בתי ספר, לא קבעה דרישות ותנאים להפעלתם ולא פיקחה על הנעשה בהם.

עוד כותב המבקר כי העבודה בצהרונים, המאופיינת במגע ישיר והדוק עם ילדים בגיל הרך ובגיל החינוך היסודי, אינה מקצוע מוכר ואינה מותנית בהכשרה מקצועית, וכמו כן לא נקבעה לה הגדרת תפקיד. הרשויות המקומיות לא הקימו מערך הדרכה מסודר לצוותים החינוכיים בצהרונים הפועלים בתחום שיפוטן. לכלל הרשויות המקומיות שנבדקו היה קושי בגיוס כוח אדם מיומן לעבודה בצהרונים, ונמצאו פערים ביניהן בעניין זה.

המבקר גילה עוד כי עיריות תל אביב, חולון ויבנה לא פיקחו על המזון המסופק לצהרונים הפועלים בבתי הספר ובגני הילדים, וגם לא פיקחו על מקום האכילה, על אופן הטיפול במזון ועל אופן הגשתו. עיריית הרצליה לא הנחתה את מפעילי הצהרונים בבתי הספר לגבי הטיפול במזון ולגבי אופן הגשתו ולא פיקחה על כך. 

המבקר קובע כי על משרד החינוך להסדיר את נושא הצהרונים במוסדות החינוך, ובכלל זה להתוות מדיניות ויעדים ולקבוע תקנים חינוכיים ובטיחותיים ונוהלי עבודה. הסדרה כזאת דרושה כדי להבטיח את שלום הילדים ולהשיג ככל הניתן רצף לימודי חינוכי.

עוד קובע המבקר כי על הרשות המקומית מוטלת אחריות לקיים מערכת פיקוח על איכות השירות הניתן בצהרונים שמופעלים במוסדות החינוך שלה, לקבוע תנאים להפעלתם, לפקח על פעילותם החינוכית והתפעולית ולשמש כתובת לבירור תלונות של ההורים. על מנת להבטיח את איכות הטיפול החינוכי בילדים ואת ביטחונם, על משרד החינוך ומשרד הכלכלה, בשיתוף הרשויות המקומיות, לתת את דעתם לצורך לקיים מסלולי הכשרה מקצועית הולמים לצוותים החינוכיים המפעילים את הצהרונים, וכן לצורך להגדיר את תנאי הסף ואת הכישורים הנדרשים לתפקיד זה.

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה כי "המכרזים להפעלת צהרונים מבוצעים כדין על ידי העירייה. בגני הילדים מפורסם 'קול קורא' ובבתי הספר מבוצע מכרז פנימי על ידי מנהלת בית הספר והנהגת ההורים, כאשר לאחר קבלת ההחלטות עוברות הבקשות לאישור העירייה. אף על פי שההליך קיים, כחלק מיישום המלצות הביקורת, לקראת שנת הלימודים הבאה יצאו הנחיות כתובות לבתי הספר באשר לבחירת מפעילי צהרונים. העירייה מחייבת את מפעילי המועדוניות בגני הילדים לעמוד בקריטריונים מסוימים (לדוגמא, העסקת גננת מוסמכת לאורך כל שעות הפעילות, העסקת סייעת וכד'). כל מפעיל חתום על כתב התחייבות מול העירייה, דרך חברת 'יובל חינוך', בו הוא מתחייב לעמוד בתנאי ההפעלה, תחת האישורים הנדרשים מהגורמים השונים, כגון משרד הבריאות ומשרד החינוך. בניגוד לנטען, קיים קשר רציף בין האחראית על תחום הצהרונים בעירייה למפעילים השונים וברגע שמתקבלות תלונות הדבר נבדק ונבחן על ידה ועל ידי גורמים מוסמכים נוספים ומטופל בהתאם. בהמשך להמלצות הדו"ח, העירייה תבחן בשנית את החוזה מול חברת יובל חינוך ותשקול אם קיים צורך להוסיף סעיפים נוספים בקשר להפעלת הצהרונים".

כשלים ביישום תוכנית הצהרונים לשכבות החלשות

מבקר המדינה התייחס בדו"ח שפרסם היום גם להפעלת הצהרונים שהקימה המדינה בעקבות דו״ח טרכטנברג ביישובים מהשכבות החלשות, לגילאי 3 עד 8, הנקראת תוכנית ציל״ה. בצהרונים הפועלים על פי התוכנית מוגשת ארוחת צהריים חמה, וכן מתקיימות בהם פעילויות לימודיות ופעילויות העשרה. בשנת הלימודים התשע"ג שהו בצהרונים אלה 163,918 ילדים, ובשנת הלימודים התשע"ד - 111,600 ילדים. עלות הפעלת תוכנית ציל"ה מדצמבר 2012 ועד יוני 2013 (שנת הלימודים תשע"ג) היתה כ-303 מיליון שקלים. 

לפי דו״ח המבקר, בשנתיים שלאחר קבלתה שונתה ההחלטה כמה פעמים, עד שלבסוף נקבע שסבסוד מלא יינתן רק לצהרונים הפועלים ביישובים המסווגים באשכולות 3-1 (השכבות החלשות) ורק עבור ילדים בני 8-3, ללא תלות במבחן תעסוקה. ההחלטה להחיל את תוכנית ציל"ה בירושלים (המסווגת באשכול חברתי־כלכלי 4) - תחילה כתוכנית פיילוט שנועדה לבדוק את האפשרות להפעלתה בעתיד בשאר היישובים המסווגים באשכולות 4 ומעלה, ולאחר מכן כהחלטה מיוחדת שמטרתה לחזק את העיר - שונתה כמה פעמים. השינויים בהחלטה גרמו לחוסר ודאות והקשו על הציבור להסתמך עליה.

ביולי 2013 הודיע משרד החינוך כי כדי לשפר את השירות ייתכן שייגבו מההורים דמי השתתפות סמליים. אולם באוקטובר 2013, לאחר פתיחת שנת הלימודים התשע"ד, הודיע משרד החינוך לזכיינים כי הממשלה לא אישרה את התוכנית. ההודעה המאוחרת פגעה בהיערכות להפעלת תוכנית ציל"ה בשנת לימודים זו. בידי משרד החינוך לא נמצאו מסמכים המעידים על ביצוע עבודת מטה שבה נבחנו בחינה מושכלת החלופות להפעלת התוכנית.

גם בקיץ 2014, אז לא התבצעה בדיקת המבקר, קרה דבר דומה, ולאחר מבצע "צוק איתן" וההחלטה לקצץ מתקציב משרד החינוך נפוצה שמועה כי תוכנית הצהרונים תקוצץ. רק לקראת תחילת שנת הלימודים הוחלט לגבות מההורים בין 60 ל-90 שקלים בחודש עבור התוכנית, ומנגנון הגבייה הוטל על הרשויות, כאמור רובן רשויות חלשות, שהתקשו לבצע זאת בהתרעה כה קצרה. הדבר הביא לאיחור ניכר בפתיחת הצהרונים ולמצוקה של ההורים שלא מצאו מסגרת לילדיהם ברגע האחרון. 

המבקר קובע כי ברשויות שבהן הופעלו הצהרונים על ידי הרשות ולא על ידי זכיין, שימשו הרשויות רק צינור להעברת כספים בין משרד החינוך לזכייני המשנה, ולא נדרשו, פרט להיבט התקציבי, לגלות מעורבות גבוהה יותר בהפעלת הצהרונים מהמעורבות שנדרשו לגלות רשויות שבתחום שיפוטן הופעלו המסגרות באמצעות הזכיינים הישירים. משרד החינוך התקשר עם הזכיינים הישירים בחוזה כתוב, אולם הוא לא עשה כך בנוגע להתקשרותו עם החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי, כדי להבהיר את התנאים שהיא נדרשת לעמוד בהם.

עוד קובע המבקר כי מרגע שבוטל מבחן התעסוקה בקביעה היכן יתקיימו הצהרונים, הסבסוד המלא ניתן גם להורים שאינם עובדים. לעומת זאת בוטל הסבסוד החלקי של הצהרונים ביישובים המסווגים באשכולות 10-4 (למעט ירושלים), וממילא לא צומצם הנטל הכספי על ההורים ביישובים אלה, שהם רוב אוכלוסיית ההורים העובדים בישראל. המשמעות של ביטול מבחן התעסוקה ביישובים המסווגים באשכולות חברתיים־כלכליים 3-1 היא שינוי ביעדי התוכנית: מתן דגש בהעשרה חינוכית של הילדים ביישובים המסווגים באשכולות חברתיים־כלכליים 3-1 ובצמצום הפערים בינם לבין ילדים מיישובים המסווגים באשכולות גבוהים יותר, על חשבון הפחתת הנטל על הורים ביישובים המסווגים באשכולות 10-4.

עוד עולה מהבדיקה כי משרד החינוך לא וידא שמתקיים פיקוח על נוכחות הילדים במסגרות ציל"ה, ונוכחות הילדים בהן היא לעתים חלקית בלבד. עוד נכתב כי זמני הפעילות של מסגרות ציל"ה אינם חופפים את זמני העבודה של ההורים. למשל, בשנות הלימודים התשע"ג והתשע"ד נפתחו מסגרות ציל"ה רק כמה חודשים לאחר תחילת שנת הלימודים. זאת ועוד, מסגרות ציל"ה פועלות עד השעה 15:45 או 16:00 ואינן פועלות בימי החופשות של בתי הספר, מה שמקשה על הורים עובדים המבקשים למצוא מסגרת לילדיהם בשעות עבודתם.

גם ברמה הפדגוגית מצא המבקר בעיות - מדריכי התוכנית אינם נדרשים להיות בעלי הסמכה מסוימת או בעלי רקע לימודי או חינוכי, ואף אינם נדרשים להיות בעלי ידע בתחום מסוים אשר יוכל לתרום להעשרת הילדים השוהים בצהרונים. אף שבנוגע למסגרות הבוקר קבע משרד החינוך כי בגן ילדים לא יהיו יותר מ-35 ילדים ובכיתה לא יותר מ-40 תלמידים, פתחו הזכיינים, באישור משרד החינוך, מסגרות ציל"ה שבהן היה מספר הילדים גבוה יותר, דבר שעלול לפגוע בהשגת מטרות התוכנית.

המבקר ממליץ כי על משרד החינוך ומשרד האוצר לבחון את נושא סבסוד הצהרונים ובכלל זה את יעילות מנגנון הקצאת הכספים לכך, זאת על מנת לאפשר השגה של המטרות שקבעה הממשלה - הקטנת הנטל הכספי על הורים עובדים וצמצום הפערים בין ילדים ביישובים המסווגים באשכולות 3-1 ובין ילדים ביישובים המסווגים באשכולות גבוהים יותר. על משרד החינוך לפעול כדי להבטיח קיום פיקוח יעיל ואפקטיבי על הפעלת הצהרונים המסובסדים. על הרשויות המקומיות אשר נמצאו זכאיות לסבסוד הצהרונים הפועלים בתחום שיפוטן להירתם ליישום תוכנית ציל"ה, כדי להעשיר את הילדים השוהים בצהרוני ציל"ה ולתרום לרווחת הוריהם.

ממשרד החינוך נמסר כי "הערותיו של מבקר המדינה נלמדו על ידי המשרד ונענו בהתאם. פתיחת שנת הלימודים בציל"ה התעכבה בשל בעיות תקציב. בעניין זה יודגש, כי התוכנית החלה לפעול מיד לאחר חג הסוכות ופועלת במלוא היקפה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו