טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר על המאגר הביומטרי: הנתונים לא מספיקים כדי לקבוע אם הוא נחוץ

מבקר המדינה קובע כי התרעת הרשויות מפני גניבת זהויות לא התבססה על נתונים ושגם היום אין די מידע על התופעה, שלשם מניעתה הוקם המאגר. עוד נקבע כי החלופות למאגר לא נבחנו כראוי

תגובות
תומר אפלבאום

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (שלישי) חושף שורה של ליקויים במאגר הביומטרי. על אף שתקופת המבחן של המאגר החלה כבר לפני כשנתיים, המבקר מביע חשש מכך שאין מספיק נתונים כדי לקבוע אם המאגר נחוץ, מה היקף המידע שיש לשמור בו ומה טיב החלופות שהוצעו.

תקופת המבחן של המאגר הביומטרי היתה אמורה להסתיים ביום ראשון הקרוב, אך מוקדם יותר היום נודע כי שר הפנים, סילבן שלום (הליכוד), החליט להאריך אותה עד מארס 2016. ועדת השרים לעניינים ביומטריים, שבה חברים מלבד שר הפנים גם ראש הממשלה, שרת המשפטים והשר לביטחון הפנים, אישרה את החלטתו, אך הארכת תקופת המבחן טעונה עוד את אישורה של ועדה מיוחדת של הכנסת ולבסוף גם את אישור מליאת הכנסת.

בדו"ח שפרסם היום מותח המבקר ביקורת על כך שמערכת ההשוואה הביומטרית שנמצאת בליבת המאגר היתה זמנית ועל שניטלו טביעות אצבע מ–430 אלף תושבים באמצעות סורקים שהוחלפו בהמשך בשל ספקות לגבי איכות ביצועיהם. עוד מצא המבקר כי תכנון תקופת המבחן היה לקוי, וכי קיים מחסור בנתונים אודות תופעת גניבת הזהות וההתחזות שהמאגר הוקם כדי למנוע אותה. המבקר קובע גם כי לא נבחנו כראוי החלופות למאגר הביומטרי ולמידע שיש לשמור בו, אף שהחוק מחייב לעשות זאת.

הביקורת נערכה בין ינואר ליולי 2014 והשלמות נעשו עד ינואר השנה. רשות האוכלוסין וההגירה דיווחה כי פעלה לתקן את הליקויים עליהם הצביע המבקר. על אף טענת הרשות, מאז העביר המבקר את ממצאיו לא ניתן היה לתקן את כל הליקויים, כמו העובדה שרוב תקופת המבחן התבססה על מערכת שאינה קבועה ושניטלו מאות אלפי טביעות אצבע באמצעות סורקים באיכות ירודה.

הסיבה לשימוש הממושך במערכת הזמנית היתה שההליכים לרכישת המערכת הקבועה התעכבו. לפי הדו"ח, הממונה על היישומים הביומטריים וחברי הוועדה המייעצת ביקשו לדעת אם השימוש במערכת הזמנית ישפיע על התוצאות שיתקבלו בסיום תקופת המבחן, ואם ניתן יהיה לקבל על בסיסן החלטות. שאלות מהותיות אלו נותרו ללא מענה לאורך חודשים ארוכים: "רק בדצמבר 2014, כחצי שנה לפני תום תקופת המבחן, החליטו הממונה על היישומים הביומטריים והוועדה המייעצת כי נחה דעתם באשר לשאלת תקפות התוצאות", קובע המבקר.

שפירא מתייחס בהרחבה גם להחלפת סורקי טביעות האצבע במהלך תקופת המבחן. "רשות האוכלוסין החלה בהחלפת הסורקים בלשכות רק ביולי 2014, כשנתיים לאחר שהתעורר לראשונה החשש בדבר איכות טביעות האצבע וכשנה לאחר שהחלה תקופת המבחן, שבמהלכה ניטלו טביעות אצבע של כ–430 אלף תושבים בסורק זה".

המבקר כותב כי בשל האיכות הירודה של הסריקות, נדרשה לעתים עבודת השוואה ידנית, ארוכה ומורכבת בין טביעות האצבע לזהות בעליהן, ושלעתים היה קשה לאמת את זהות התושב בתעודה החכמה שהונפקה לו. על כן, הוא מטיל ספק באפשרות לעשות שימוש ראוי בטביעות שניטלו, בין היתר בבחינת חלופות להיקף המידע שיש לשמור במאגר. כיום כולל המאגר שתי טביעות אצבע ותמונת פנים.

משרד המבקר מצא כי גם ההיערכות לתקופת המבחן היתה לקויה. "על אף חשיבותה ומורכבותה של תקופת המבחן, הכוללת עשרות משימות משנה התלויות זו בזו והמתבצעות על ידי גופים שונים, ואף שמנכ"ל משרד ראש הממשלה קבע כבר ביולי 2012 שתוכנית עבודה מפורטת תועבר לשר הפנים בתוך 60 יום מתחילת תקופת המבחן, רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי פעלו במשך כשמונה חודשים לפי תוכנית עבודה כללית וללא תוכנית עבודה מפורטת", נכתב.


ההתרעות על גניבת זהויות לא גובו בנתונים

בעת הקמת המאגר הביומטרי התריעו שר הפנים דאז גדעון סער ובכירי רשות האוכלוסין וההגירה מפני תופעה חמורה ומדאיגה של גניבת זהויות והתחזויות, בשל האיכות הירודה של תעודות הזהות והדרכונים הקיימים. תופעה זו היתה הסיבה העיקרית להקמת המאגר. מבקר המדינה מצא כי טענות אלו לא התבססו על נתונים.

"אף שהרשות לניהול המאגר הביומטרי נוקטת צעדים לאיסוף מידע ונתונים אודות תופעות אלו, ומסמכים בעניין זה הוכנו או נמצאים בשלבי הכנה מתקדמים, נכון לינואר 2015 טרם גובשה תשתית זו באופן שיאפשר לקבל החלטה בהתבסס עליה בסוף תקופת המבחן".

עוד העיר משרד המבקר כי המעבר לשימוש בתעודות חכמות כשלעצמו אמור לצמצם במידה ניכרת את היקף הזיופים, בגלל הנתונים הביומטריים והקשחות נוספות הכלולים בהן. "לנוכח זאת, המבקר סבור שלצורך קבלת ההחלטה, אין להסתפק בנתונים על הקלות שבה ניתן לזייף את התעודות הישנות" - נתונים אלה עשויים להצדיק את המעבר לשימוש בתעודות חכמות, אך לא בהכרח את הצורך במאגר - "אלא יש לנסות ולהעריך מה תהא היכולת לקבל תעודות כפולות, ומה יהיה הנזק בגינה לאחר המעבר של כלל האוכלוסייה לשימוש בתעודות חכמות".

אחת המשימות העיקריות שהוטלו על הרשות לניהול המאגר הביומטרי היתה בחינת חלופות למאגר עצמו ולהיקף המידע שיש לשמור בו. המבקר מתריע כי הרשות לא ביצעה את תפקידה כראוי גם במקרה זה.

כך למשל, לא נבחנה כראוי אפשרות להעמקת התשאול למקבלי התעודות כתחליף למאגר. "בספטמבר 2014, למעלה משנה לאחר שהחלה תקופת המבחן, נמצא כי רשות האוכלוסין טרם גיבשה סופית את אופן בחינת חלופת התשאול, בשל קשיים משפטיים וטכנולוגיים", נכתב. "רק כחצי שנה לפני תום תקופת המבחן הוחלט על שיטה לבדיקת החלופה. נכון לינואר 2015, טרם יושמה השיטה ונותרו פעולות שיש לנקוט טרם מימושה. זאת ועוד, נוכח הממצאים אודות תהליך התשאול במתכונתו הנוכחית, מתעורר ספק אם ניתן להסתמך עליו לצורך בחינתו כחלופה ממשית למאגר".

תומר אפלבאום

המבקר מעיר כי גם יעילות בחינת החלופות הביומטריות מוטלת בספק. "ספק אם ניתן לעשות שימוש בבחינת החלופות הביומטריות כפי שבוצעה עד להחלפת הסורק, על מנת לקבל החלטה בדבר היקף המידע שיש לשמור במאגר. על כן, הרשות לניהול המאגר הביומטרי דיווחה כי היא נערכת לביצוע בחינה מחודשת של החלופות הביומטריות על בסיס טביעות אצבע שניטלו בסורק החדש". חלופה נוספת, המכונה "שיטת ההקבצים" ושיש באפשרותה להפחית את החשש מפגיעה בפרטיות, כלל לא נבחנה. זאת, בשל הסתייגויות שהעלתה הרשות לניהול המאגר הביומטרי בנוגע לאפשרות לבחון אותה על גבי המערכת הביומטרית הזמנית.

שפירא מתייחס במסמך גם לסוגיית אבטחת המידע המצוי במאגר. לנוכח ההשלכות החמורות שעלולות להיות לדליפת מידע בעת הנפקת תעודות חכמות ושמירת המידע במאגר, הוא קובע שיש לוודא כי כל המערכים המרכיבים את המאגר עומדים בתקני אבטחת המידע הנדרשים לפני סיום תקופת המבחן.

הרשות לניהול המאגר: הליקויים טופלו במלואם

הרשות לניהול המאגר הביומטרי מסרה בתגובה לדו"ח המבקר כי כל הממצאים והפערים המובאים בו כבר טופלו במלואם על ידה. "העובדה שבדיקת המבקר בוצעה באמצע תקופת המבחן ובזמן אמת איפשרה לרשות לתקן את הליקויים כבר במהלך תקופת המבחן", הבהירו ברשות. "תקופת המבחן כשמה כן היא: תקופה שמטרתה לבחון את הפרויקט הביומטרי ואת הטכנולוגיות והדרכים המיטביות להשגת המטרה - זהות אחת לאדם אחד לצד הגנה מקסימלית על הפרטיות".

מהרשות נמסר כי בתקופת המבחן הצטרפו למאגר הביומטרי יותר מ–700 אלף מתנדבים. "מדובר בשיעור הצטרפות גבוה מהמצופה, שאיפשר לבצע מבחנים ומבדקים בנוגע לתפקוד המאגר ונחיצותו בצורה המיטבית ביותר".

בנוגע לליקויים שמצא המבקר הקשורים למערכת ההשוואה הביומטרית הזמנית ואיכות סורקי טביעות האצבע, מסרו ברשות כי הוועדה החיצונית המקצועית המפקחת על תקופת המבחן הבהירה ש"נחה דעתה, והשימוש במערכות הרשות מאפשר בדיקה מלאה ומהימנה לכלל המבדקים הנדרשים בחוק".

לטענת הרשות, "כלל הגורמים המעורבים בצורה ישירה והדוקה בפעילות הרשות העבירו המלצה חד־משמעית המבהירה שמולאו בהצלחה כל חובות תקופת המבחן, הוכח הצורך ונחיצות המאגר וכן כי נדרש מאגר ביומטרי כדי לאפשר התמודדות עם תופעת גניבת הזהות וההתחזות במדינה".

התנועה לזכויות דיגיטליות, שהובילה את המאבק נגד המאגר הביומטרי, מסרה היום בתגובה כי "הארכת הניסוי הביומטרי היא הונאה של הציבור. מדובר בניסיון גס שנועד לטשטש את רישומן הקשה של תוצאות הניסוי הביומטרי הכושל ולהחביא אותן, במיוחד על רקע דו"ח מבקר המדינה ודו"ח המומחים שפרסמנו".

לטענת התנועה, על הממשלה להציג את הניסוי ולהתמודד עם תוצאותיו, גרועות ככל שיהיו. "אנו קוראים לחברי הכנסת שלא לקחת חלק במהלך הזה ולעצור מיד את הניסוי הביומטרי בוועדת הכנסת הרלוונטית או במליאת הכנסת שאמורות לדון בנושא", הוסיפו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות